קוד: תהליך מכירת יוסף בתנ"ך
סוג: פירוש
מאת: ד"ר מנחם צוקר
אל: ספר "שיעורים"
תהליך מכירת יוסף מתואר בפרשת וישב באופן הבא:
לפי דעת כל האחים יש להרוג את יוסף, כפי שנאמר:
"...ויאמרו איש אל אחיו...ועתה לכו ונהרגהו ונשליכהו באחד הבורות... " (בראשית, ל"ז, י"ט-כ')
ראובן מציע לא להרוג את יוסף אלא להשליכו לבור:
"...למען הציל אותו מידם להשיבו אל אביו" (שם, כ"ב)
הצעת יהודה – מכירת יוסף לישמעלים.
"...וישאו עיניהם ויראו והנה אורחת ישמעאלים באה מגלעד..." (שם)
"ויאמר יהודה אל אחיו מה בצע כי נהרוג את אחינו... לכו ונמכרנו לישמעאלים..." (שם, כ"ו)
המדינים מוציאים את יוסף מהבור ומוכרים אותו לישמעלים. כפי שנאמר:
"ויעברו אנשים מדינים סוחרים, וימשכו ויעלו את יוסף מן הבור, וימכרו את יוסף לישמעאלים ויביאו את יוסף מצרימה" (שם, כ"ח)
כלומר המדינים מגיעים לסביבות הבור, הם מוציאים
את יוסף ומוכרים אותו לישמעלים, המביאים אותו למצרים.
"ויקנהו פוטיפר סריס פרעה...מיד הישמעאלים..."
(ל"ט, א')
מי מכר את יוסף למצרים ? באם היו אלו המדנים או המדיינים או שמא הישמעאלים?
על כך ננסה לענות בעזרת המהלך הבא:
מיד לאחר השלכת יוסף לבור, האחים יושבים לארוחה כפי שנאמר:
"וישבו לאכול לחם..." (ל"ז, כ"ה)
מהי משמעות הארוחה?
מספר פירושים ניתנו לדבר:
אברבנאל: על דרך הפשט - התורה מדגישה את אכזריות
האחים.
ספורנו: האחים משוכנעים בצדקת מעשיהם שהרי הם דנו את יוסף בדין רודף ולכן קבעו סעודה. כנגד זאת, אנו מוצאים בבמעשה פילגש בגבעה [1] , שם הרגו ישראל באחיהם (בני בנימין) הרגישו נקיפות מצפון ולכן לא אכלו. כפי שנאמר:
"ויבכו וישבו שם לפני ה' ויצומו ביום ההוא"
(שופטים, כ', כ"ו)
אבל במקרה שלנו האחים משוכנעים שעשו את המעשה נכון.
באר מים חיים: האחים אכלו בסוף היום לאחר גמר דין. מאחר שכל זמן שהדין עוד קיים ולא נגמר הדין אין לאכול. כפי שאומרים חז"ל:
"...מנין לסנהדרין שהרגו את הנפש שאין טועמים כל היום כולו, ת"ל לא תאכלו על הדם... " (מסכת סנהדרין (דף ס"ז:).
הסבר בדרך חסידות:
הלחם קשור למכירה שהרי מכירתו היתה לשם לחם לעולם.
מדרש חסידי אומר - ידוע שהשעבוד של בני ישראל למצרים התחיל ממות לוי, כך שעד יציאת מצרים עברו 117 שנות שעבוד. המדרש מסביר שהסיבה ל- 117 שנות שעבוד הייתה מכירת יוסף ע"י האחים שאח"כ הפכו לשבטים.
יוסף נמכר לעבדות והיה עבד במשך 13 שנה, בזמן מכירת
יוסף היו 9 אחים שהיו שותפים במכירה. אומר המדרש, כל
אח התחייב עקב השותפות שלו בעבירת המכירה ב – 13
שנות שיעבוד, מכאן שכל תשעת האחים גרמו לשעבוד של:
9 אחים * 13 שנים = 117 שנים.
נחזור לעניין המכירה
נסרוק את ה שיטות השונות הקיימות אצל המפרשים.
הדבר אינו משנה, היו הרבה מכירות.
האחים הוציאוהו מהבור ומכרוהו לישמעאלים והם למדיינים והם לישמעאלים וכדומה. לשיטת רש"י ישנם מספר קשיים:
1. לשיטת רש"י המדינים מכרו למצרים, ואילו הפסוק אומר במפורש: "...ויקנהו פוטיפר.. מיד הישמעאלים..." (ל"ט, א')
2. רש"י אומר שהמדיינים קנו אותו מהישמעאלים, אבל בפרשה כתוב רק "...ויעברו אנשים מדיינים – סוחרים..." (ל"ז, כ"ח). ר' אליהו מזרחי סבור שרש"י סומך על הפסוק "והמדינים מכרו אותו אל המצרים", שהרי אם לא קנו מהישמעאלים, כיצד מכרו למצרים?
כלומר נסכם את שיטת רש" י:
לפי שיטת רש"י היו שלש מכירות:
האחים מכרו ß לישמעאלים
הישמעאלים ß למדינים
המדינים ß לפוטיפר.
סובר כמו כמו רש"י, אלא שהיו ארבע מכירות:
האחים ß למדיינים [2]
המדיינים ß לישמעאלים
הישמעאלים ß למדנים
המדנים ß למצרים.
ומסבירים, שמה שנאמר ש"הישמעאלים מכרו אותו לפוטיפר" זה מאחר ופוטיפר לא האמין למדנים (שהיו כושים) שימכרו לבן (לא היה מקובל) ולכן הם הביאו את הישמעאלים להעיד שמכרוהו למדנים.
מדיינים וישמעאלים - היינו הך ורק הכתוב קורא להם מידי
פעם בשמות שונים.
לדעתו, מדיינים, מדנים וישמעאלים אחים הם, בני פילגשי אברהם.
ישמעאל בן הגר, מדן ומדיינים - בני קטורה.
השיירה הייתה מעורבת בשלושתם. ולכן קראו להם פעם כך ופעם כך. הדבר דומה ליהודים שנקראים: יהודים, עבריים וישראלים [3] .
גם לא מקבל את סברת רש"י על מספר מכירות ואומר שאלו היו מדיינים הלבושים כישמעאלים. לכן האחים, ואח"כ פוטיפר חשבו שהם ישמעאלים ואילו הכתוב קראם מדיינים.
מדיינים עברו במקרה, והם שמכרוהו לישמעאלים.
האחים מכרו לישמעאלים, מתוך מחשבה שהישמעאלים
יובילו את יוסף לערב ולא למצרים, אולם ישמעאלים אלו
מכרו אותו למדיינים. ומה שכתוב שפוטיפר קנה את יוסף
מידי הישמעאלים - הכוונה למדיינים, והסיבה שכתוב
"שימעאלים" היא שהתורה מתייחסת למכירת האחים,
שהרי הם חשבו שהוא אצל הישמעאלים.
האחים לא רצו לעסוק במכירה ישירה לסוחרים המדיינים,
לכן האחים מכרו לבעלי הגמלים שהם הישמעאלים.
הישמעאלים היו רק מתווכחים והם שמכרום למדיינים.
טובה עצת ראובן מעצת יהודה. ראובן הציע להשליכו הבורה
– מקום נחשים ועקרבים בעוד שיהודה הציע – "לכו נמכרנו
לישמעאלים" - להגלותו לחוצה לארץ. אומר הגר"ח
מוולוז'ין: טוב יותר בור של עקרבים בא"י מאשר כתר
מלוכה בחו"ל , ולכן הגמרא בסנהדרין (ו:) אומרת:
"המברך את יהודה אינו אלא מנאץ".
1. אזור המכירה היה עמק דותן - אזור זה משמש למעבר שיירות מעבר הירדן - סוריה לכיוון מצרים, דרך הים. האחים נעו מאזור חברון צפונה לעבר עמק דותן – הוא אזור ג'נין כיום, כנראה עקב היובש והבצורת באותה שנה.
שהרי נאמר: "...וישלחהו מעמק חברון..." (ל"ז, י"ד) אלא שהם הצפינו עד ג'נין מחוסר מרעה טוב.
2. הבור המוזכר - כנראה מדובר בבור מים ידוע, ולכן הכתוב מפרש באופן מיוחד שהפעם הבור יבש. כפי שנאמר "...והבור ריק אין בו מים ", משמע אנו נמצאים בסוף הקיץ, ימים חמים במיוחד, שכבת המים יורדת ולכן הבור יבש. זו הסיבה שנאמר "השליכוהו אל הבור הזה אשר במדבר" - אזור זה אינו מדבר אלא כנראה שהיה חם ויבש.
3. מהעובדה שזה בור מים ידוע, לכן מובן מדוע עברו שם שיירות, סביר להניח שעברו שם אנשים מדיינם סוחרים.
4. האחים עוסקים בדיון מה לעשות ביוסף. יהודה מציע למכור אותו לישמעאלים, מאחר והמדיינים לא עברו בנתיב זה בד"כ. בשלב זה יוסף עדיין שומע את שיחות האחים והוא ער לעובדה שרוצים למוכרו. בהמשך, ניתן להניח שיוסף נרדם או אפילו התעלף היות והיה חם מאוד והרי "הבור ריק אין בו מים".
5. האחים לא ממהרים למכרו שהרי כתוב " וישמעו אחיו" - שמעו אבל לא ביצעו (גם אם נקבל את פירוש רש"י ש"ישמעו" פירושו הסכימו, אבל לא עדיין לא ביצעו דבר). כנראה שהאחים המשיכו להיות עסוקים במרעה ולא מיהרו למכור את יוסף לשיירות הישמעאלים.
6. שיירת המדיינים - סוחרים, באו לשאוב מים מהבור, רק להפתעתם גילו שם לא מים כי אם את יוסף ה מעולף.רמז לכך: "... וימשכו ויעלו את יוסף מן הבור..." (שם, כ"ח).
מדוע נאמר גם "וימשכו" וגם "ויעלו"? אלא הם משכו את יוסף כחבילה שמושכים ומעלים אותה, שהרי אדם חי כשמושכים אותו למעלה הוא עוזר להעלות את עצמו ("החי נושא את עצמו") [4] .
המדינים פוגשים את שיירת הישמעאלים ומוכרים להם את יוסף והם, הישמעאלים, מוכרים את יוסף למצרים, לפוטיפר סריס פרעה שר הטבחים.
על פירוש זה יש לשאול, הרי הכתוב אומר (לז', לו') - " והמדנים מכרו אותו אל מצרים, לפוטיפר סריס פרעה שר הטבחים"
נאמר מדנים ולא ישמעאלים. אלא שניתן לומר שהמדנים אלו הישמעאלים, לכן כתוב שם מדנים (ללא י') ולא מדינים (עם י') כפי שנאמר בתחילה. "מדנים" מלשון מדון אלו הישמעאלים שעסוקים במדון ובריב - כדרכם של הישמעאלים. כפי שנאמר "...ידו בכל ויד כל בו..." ואילו הסוחרים קרואים מדינים (עם י').
כעת סיפור המכירה מסודר ודבר דבור על אופניו. יוסף האשים את אחיו בפרשת ויגש - "...ועתה אל תעצבו ואל יחר בעיניכם כי מכרתם אותי..." (מ"ה, ה' ), שהרי הוא ישן או התעלף ורק לאחר מכן התעורר אצל המדיינים או הישמעאלים וחשב שאחיו מכרו אותו. שהלא פעמיים היה יוסף בבור, פעם ראשונה שהאחים השליכוהו ופעם שניה לאחר המקרה עם אשת פוטיפר, כפי שמופיע בפרשת מקץ (מ"א, י"ד): "...וישלח פרעה... ויריצוהו מן הבור..." - וַיְרִיצֻהוּ מחבלו שהרי הוא חי ונושם.
אבל אצלנו נאמר (ל"ז, כ"ח): " וימשכו ויעלו את יוסף" - שני פעלים - מאחר ויוסף לא הגיב, או שהתעלף מהחום, שהרי "הבור ריק אין בו מים", או שנרדם. לכן יוסף לא יכול היה לדעת שלמעשה אחיו לא הספיקו למכרו, שהרי הם התייעצו כפי שנאמר (שם, כ"ז): "...לכו ונמכרנו לישמעאלים... וישמעו אחיו..." ואח"כ נאמר ויעברו אנשים מדיינים סוחרים וימשכו ויעלו את יוסף. יוסף שמע את שיח אחיו בנושא המכירה אבל לא היה עד למכירה ממש, כי אחיו עדיין לא החליטו.
את הפסוק "וימשכו ויעלו את יוסף" יש לשייך למדיינים הסוחרים ולא לאחיו כי כך נאמר "ויעברו אנשים מדיינים... וימשכו ויעלו..." ואח"כ " וימכרו את יוסף לישמעאלים ".
ואכן אח"כ נאמר (ל"ט, א'), שפוטיפר סריס פרעה, קנה אותו מיד הישמעאלים הנקראים גם מדנים (להבדיל מהמדיינים).
אח"כ בפרשת ויגש - כאשר יוסף מתגלה לאחיו הוא אומר להם (מ"ה, ד') "...אני יוסף אחיכם אשר מכרתם אותי מצרימה..." . יוסף מצא עצמו אצל הישמעאלים שלהם הוא נמכר בעבור עשרים כסף והן הביאוהו מצריימה, כי כרגיל אורחות הישמעאלים באות מגלעד בדרך הים למצרים. זו השיירה שראו אחי יוסף מרחוק כמו שכתוב "...וישאו עיניהם ויראו והנה אורחת ישמעאלים..." , זו שיירה גדולה וכבדה שנראית מרחוק. לעומת זאת, המדיינים הסוחרים היו מהאזור והם לא ירדו מצרימה.
כך הכל מסתדר, האחים אכן לא שקרו ליעקב, כי כאשר באו לבור הם מצאו אותו ריק וחששם היה גדול שאולי חיה רעה משכה אותו החוצה וטרפה אותו. לכן גם האחים לא יכלו לומר דבר לראובן כאשר מצאו שהבור ריק, מאחר ולא הם משכו את יוסף מהבור אלא המדיינים הסוחרים.