פרשת דברים - שבת חזון - אי הכרת הטוב - השורש לפשעי ישראל

קוד: אי הכרת הטוב - השורש לפשעי ישראל בתנ"ך

סוג: פירוש

מאת: ד"ר מנחם צוקר

אל: ספר "שיעורים"

השבת שלפני תשעה באב נקראת שבת חזון על שם ההפטרה הנקראת בשבת זו. "..חזון ישעיהו בן אמוץ...".

נשאלת השאלה: מדוע אנו קוראים בישעיהו? הלוא בירמיהו היינו אמורים לקרוא, שהרי ירמיהו הוא נביא החורבן שגם חי בתקופה זו?

ישעיהו חי בתקופה מוקדמת לחורבן כנאמר: "..אשר חזה על יהודה וירושלים בימי עוזיהו, יותם, אחז וחזקיהו מלכי יהודה...", ואילו ירמיהו חי בתקופת החורבן (בית ראשון) כנאמר: "..דברי ירמיהו בן חלקיהו מן הכוהנים אשר בענתות... אשר היה דבר ה' אליו בימי יאשיהו...ויהיה בימי יהויקים בן יאשיהו... עד תם עשתי עשרה שנה לצדקיהו... עד כלות ירושלים בחודש החמישי..."!

בכדי להבין זאת עלינו לפנות לגמרא במסכת בבא מציעא (דף פ"ה עמוד א), מביאה הגמרא את דברי ירמיהו המקונן ואומר: "...מי האיש החכם ויבן זאת ואשר דבר פי ה' אליו ויגדה על מה אבדה הארץ נצתה כמדבר מבלי יושב..." (ירמיהו פרק ט' פסוק י"א).

נשאלת השאלה – מה שואל ירמיהו? וכי הוא לא רואה?

הרי הוא עצמו אומר מספר פסוקים קודם "... מדוע הכעסוני בפסליהם..." (פרק ח', פסוק י"ט)

או: "...וידרכו את לשונם, קשתם שקר..." או "... כי מרעה אל רעה יצאו..."

הרי ירמיהו עצמו עד לעבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים, אז מדוע הוא שואל על מה אבדה הארץ?

אלא עונה הגמרא: "... אמר רבי יהודה מאי דכתיב מי האיש החכם ויבן זאת... דבר זה אמרו חכמים ולא פירשוהו, אמרו נביאים ולא פרשוהו... עד שפרשה הקב"ה עצמו שנאמר ...ויאמר ה' על עזבם את תורתי... אמר רבי יהודה אמר רב: על שלא ברכו בתורה תחילה..."

ופירש רש"י: "כיוון דלא מברכי, גלי דעתיהו שאינה מתנה חשובה להם".