השתלשלות הדורות - לתקופת התנאים והאמוראים

הערות

הזוגות

הערות לתקופה

החל מ300 לפנה"ס

אנטיגנוס איש סוכו,

יוסי בן יועזר איש צרידה ויוסי בן יוחנן איש ירושלים.

יהושע בן פרחיה ונתאי הארבלי.

החל מ-100 לפנה"ס

יהודה בן טבאי ושמעון בן שטח, שמעיה ואבטליון,

הלל ושמאי - סוף תקופת הלל כ-60 שנה לפני

חורבן הבית.

תקופת בית שני

תקופת הורדוס

נכדו של הלל

רבן גמליאל הזקן

תקופת חורבן הבית

ב- 70 לספירה ע"י טיטוס

לא מוכר, נהרג ע"י הרומאים.

בד"כ "רשב"ג" - הכוונה לרשב"ג דיבנה

רבן שמעון בן גמליאל

חורבן הבית ע"י טיטוס ב - 70 לפנה"ס

תלמידו של הלל (הצעיר)

רבן יוחנן בן זכאי

מעבר ליבנה אחר חורבן הבית

בנו של רבן שמעון בן גמליאל

רבן גמליאל (דיבנה)

הופעת הנצרות

תקופת אנדריאנוס קיסר

כל "רשב"ג" - הכוונה אליו.

רבן שמעון בן גמליאל

ישב ביבנה ואח"כ באושא

100 לספירה

ישב בבני ברק ואח"כ בגליל

רבן שמעון בן יוחאי

חמשת תלמידי רבן יוחנן בן זכאי.

ר' אליעזר בן הורקנוס

ר' יהושע בן חנניה

ר' יוסי הכהן

ר' שמעון בן נתנאל

ר' אלעזר בן ערך

מרבה לחלוק על רבי עקיבא

רבי ישמעאל בן אלישע

תקופת מרד בר כוכבא-100 אחה"ס

131 אחה"ס

תקופת המרד השני – מרד בר כוכבא

רבי עקיבא, יהודה בן בבא, רבי טרפון, אלישע בן אבויה (האחר)

נרדפים ע"י הרומאים

גדול תלמידי רבי עקיבא -

סתם משנה כמותו

רבי מאיר

150 לספירה –

אחר המרד

מחלוקת רבי מאיר ורבי יהודה

הלכה כרבי יהודה

רבי יהודה (בן אלעאי)

ישב בציפורי. סתם "רבי יוסי" - הכוונה אליו

רבי יוסי (בן חלפתא)

תלמידי רבי עקיבא

רבי נחמיה, רבי יוסי הגלילי

עלה מבבל 200-180

לספירה

רבי נתן

לקראת סוף תקופת המשנה

בנו של רשב"ג מיבנה.

סיכם את המשנה בעזרת רבי נתן, כיסוד שמשה משנתו - רבי מאיר

רבי יהודה הנשיא

(רבינו הקדוש, רבי)

כ -200 לספירה

בני פלוגתא של רבי

רבי שמעון בן אלעזר (תלמיד רבי מאיר)

חבר של רבי

רבי יוסי בן יהודה

(סתימתאה)

יליד בבל, עלה לא"י והתיישב בטבריה.

קבצו את הברייתות- משניות חיצוניות שלא נכנסו לקובץ המשניות שסידר רבי.

רבי חייא (בן אבא)

(רבי חייא הגדול)

רבי חייא ובנו - חזקיה ואחרים

כ - 250-200

לספירה

*********************

סוף תקופת התנאים

************************

אמוראים

אמוראי בבל

אמוראי א" י

200 לספירה –

רב (נקרא גם אבא, אבא אריכא).

הקים את ישיבת סורא, דודו רבי חייא הגדול,רבו רבי. רב עלה לא"י וירד לבבל.

שמואל: אביו- אבא בר אבא – ישב בנהרדעא

250 לספירה –

רבי חנינא בר חמא – ישב בציפורי

280 לספירה -

רבי אושעיא תלמיד רבי חייא - ישב בקיסרין.

רבי ינאי תלמיד רבי – ישב בעכברא שבגליל.

רבי יונתן, רבי יהושע בן לוי - ישב בלוד.

אמוראי בבל

אמוראי א"י

300 לספירה:

רב נחמן (רב נחמן בר יעקב)- תלמיד שמואל,

עמד בראש ישיבת נהרדעא

רב ששת, בר פלוגתא של רב נחמן

רב הונא - תלמידו של רב וכן למד אצל שמואל בסורא

300 לספירה:

רבי יוחנן (רבי יוחנן בן נפחא) - גדול אמוראי א"י - ישב בטבריה, תלמידם של: רבי, רבי חנינא, רבי אושעיא, ורבי ינאי

חזקיה - תלמיד רבי יוחנן

ריש לקיש (רבי שמעון בן לקיש) - תלמיד רבי יוחנן

רבי יוסי בן חנינא, רבי אלעזר בן פדת, תלמידיו

350 לספירה:

רב-חסדא - תלמיד רב הונא, עמד בראש

ישיבת פומפדיתא לאחר רב יהודה.

רב יהודה (רב יהודה בר יחזקאל) - תלמיד רב, לאחר מכן שמואל, לאחר מכן ייסד את פומפדיתא

רבה (רבה בר נחמני) - תלמיד רב יהודה - עמד בראש ישיבת פומפדיתא

רב יוסף - בר פלוגתא לרבה, הלכה כרבה

בד"כ חוץ מ-3 דברים

350 לספירה:

רבי אבהו - תלמיד רבי יוחנן - קיסרין

רבי זירא - עלה מבבל לא"י

רבי ירמיה - חברו של רבי זירא

בתקופה זו, יש החלשה של הישיבות בא"י לעומת התגברות הישיבות סורא,פומפדיתא נהרדעא ואחרות בבבל.

400 לספירה:

רבא - ראש ישיבת מחוזא, למד אצל רב יוסף, רב חסדא, רב נחמן. לאחר פטירתו הפסיקה ישיבת מחוזא להתקיים

אביי - בן אחיו של רבה, יתום, עמד בראש ישיבת פומפדיתא, למד אצל רב יוסף.

במחלוקת אביי ורבא ההלכה בד"כ כרבא מלבד

ב-6 נושאים: יע"ל – קג"ם.

אחרי מות אביי עברו תלמידיו למחוזא (לרבא)

רב נחמן (רב נחמן בר יצחק)- ראש ישיבת

פומפדיתא

450 - 400 לספירה:

רבי יונה - ישב בטבריה

רבי אחא

רב הונא בר אבין - למד אצל רבי ירמיה, עלה מבבל לא"י

רב דימי ורבין - נקראים "נחותי" כלומר - יורדים

באו מבבל לא"י והמשיכו בקשר מתמיד עם בבל.