מה רבו מעשיך ה' - קידוש החודש

קוד: מה רבו מעשיך ה' - קידוש החודש בתנ"ך

סוג: פירוש

מאת: ד"ר מנחם צוקר

אל:

במספר מקומות בתורה ישנם קביעות מסוימות שעיון מעמיק בהם עשוי להביא לאמונה בדבר קדמות התורה ושניתנה ע"י הקב"ה. אני מסתמך במאמר זה על מאמרים גלויים שפורסמו והובאו לידיעתי. (מאמר שפרסם דב פאליק ואחרים ומאמר שפורסם בספרו של אברהם קורמן ועוד).

המצווה הראשונה שנצטוו ישראל היא קידוש החודש. מצווה זו חשיבותה רבה ביותר בעיקר משום שעל פי קידוש החודש נקבע זמנם של כל המועדים.

הדיון העקרי בנושא קידוש החודש נמצא בגמרא במסכת ראש השנה (כ"ה.), שם אנו מוצאים את דברי רבן גמליאל:

" מקובלני מבית אבי אבא, אין חידושה של הלבנה פחותה מעשרים ותשעה יום ומחצה ושני שלישי שעה וע"ג חלקים".

הביטוי "מקובלני מבית אבא" שקול לביטוי "הלכה למשה מסיני", הביטוי "חלקים" כוונתו לחלק ה- 1080 של שעה.

הביטוי "אין חידושה של הלבנה פחותה מ..." כוונתו לזמן הממוצע שבין מולד למולד.

יוצא אם כן שהגמרא אומרת:

שהזמן הממוצע בין מולד הירח למולד הבא הוא : 29 יום , 12 שעות , 44 דקות ועוד 1/1080 של שעה.

והמעניין שהגמרא אומרת שמספר מדויק זה, הגיע אלינו דרך המסורת מהר סיני.

הרקע המדעי

בידוע שהירח נמשך ע"י כוחות משיכה גראויטציונים של השמש ושל כדור הארץ. אמנם השמש גדולה לאין שיעור ביחס לכדור הארץ אבל היא מרוחקת מאוד מהירח ולכן שני הכוחות הפועלים על הירח כמעט דומים (השמש מושכת את הירח בכוח הגדול פי שתיים מהכוח כדור הארץ מושך אותו). אבל היות והירח קרוב לכדור הארץ תהיה תנועתו סביב כדור הארץ אבל לא מחזורית באפן מדויק. כלומר זמן ההקפה של סיבוב אחד אינו קבוע, הוא משתנה ממחזור למחזור בשיעור של שעות אחדות.

המולד: זהו הרגע בו הירח נמצא על קו דמיוני אחד המחבר את כדור הארץ לשמש. ברגע המולד מפנה הירח אל הארץ את צידו האפל ולכן לא ניתן להבחין בעין ברגע המולד עצמו. רק כעבור כ- 6 שעות מתרחק הירח מן הקו המחבר את הארץ אל השמש ואז ניתן לראות "חרמש" צר, וגם אותו ניתן לראות רק לאחר שקיעת השמש.

כלומר ניתן להסיק אם כן, כי צפויה שגיאה בשיעור של שעות בקביעת רגע המולד האמיתי בחודש נתון. בנוסף מכיוון שאורך החודש גם הוא משתנה בשיעור שעות אחדות, הרי שאיסוף שיטתי של תצפיות במשך מאות שנים (אלפי חודשים) ועריכת מיצוע על התוצאות היה משפר את זמן הממוצע שבין מולד למולד עד לרמה של כעשר דקות.

תלמי – שהיה האסטרונום החשוב ביותר בעת העתיקה (חי במאה השניה לספירה), בסוף תקופת התנאים – נותן את זמן המחזור הממוצע בדיוק של חמישית שעה (כעשר דקות).

במהלך אלפי שנים מתקופת תלמי השתכללו השיטות מאוד ועם נחיתתה של החללית אפולו על הירח והנחת מתקנים שונים התאפשר לקבל זמן מחזור ממוצע בדיוק של שנייה אחת. המעניין במדידה שהתקבלה מהאפולו היה שהזמן שנמדד תואם את הזמן המופיע בגמרא.

העניין האמוני

נשאלת השאלה: אם טובי האסטרונומים בעת העתיקה יכלו למדוד את זמן המחזור הממוצע בדיוק של כ- 10 דקות, כיצד יכל רבן היה גמליאל שהיה בן תקופתם לקבוע את הזמן המדויק בדיוק יותר טוב מאשר "אלפית השעה"? (דיוק שהושג רק כעבור 1800 שנים)

לבעיה זו אין פתרון מדעי מאחר וכדי לשפר את הדיוק פי מאתיים, היה על רבן גמליאל לצבור תצפיות בכמות של פי 40,000 (השיפור בדיוק יחסי לשורש מספר התצפיות) מזו שביצע תלמי, דהיינו לבצע תצפיות במשך מליוני שנה.

אולם רבן גמליאל פתר את התעלומה בכך שאמר שלא הוא או מישהו אחר חישב זאת, אלא נתון זה הוא מסיני.

הוא קיבל אותו מאבותיו שקבלוהו מאבותיהם וכן הלאה עד לקבלה מסיני.

בניתוח שלנו – הדבר ברור, לא כן ליהודי שאינו מאמין. אולם, בכל מקרה האפשרויות העומדות לפניו הם:

1.רבן גמליאל אסף מדידות במשך מליוני שנה.

2. רבן גמליאל שם מחזיר פינתי על הירח והאיר אותו באור לייזר.

3. רבן גמליאל קיבל מאבותיו שקבלו בהתגלות ניסית בהר סיני.

ברור שאפשרויות (1) ו- (2) לא יתכנו ולכן נשארה האפשרות השלישית כאמיתית.

אנו רואים כי מתוך פרטי מצוות קידוש החודש אנו יכולים לדעת מעל ספק סביר, כי אמנם הייתה התגלות ניסית בהר סיני ואולי זה המקור היחיד לכך. עובדה זו הופכת את מצוות קידוש החודש למצווה חשובה מאוד ולכזו היכולה לחזק את האמונה בתורה מסיני ובקב"ה.