נס חנוכה - האם ראוי להתפלל על הנס?

 

נושא השיעור: בתקופת חנוכה ופורים אנו מזכירים את הנסים שאירעו לאבותינו בימים ההם ובזמן הזה: "ועל הנסים ועל הפורקן ועל הגבורות ועל התשועות ועל הנפלאות ועל הנחמות ועל המלחמות שעשית לאבותינו בימים ההם ובזמן הזה...". למעשה אנו מזכירים ומפרטים את ניסי העבר, אך אפשר ומשמע מכאן שאנו מבקשים על נסים גם בזמן הזה.   השאלה אם כן היא, האם ראוי להתפלל על הנס?

 

שאלת הבית יוסף על נס- חנוכה:

ידועה שאלת הבית יוסף: מדוע אנו מברכים על נס חנוכה שמונה ימים, הלא הנס היה רק שבעה ימים שהרי פח-השמן הספיק ליום אחד (ליום הראשון), לכן הנס "השפיע" רק על שבעת הימים הנותרים.

 

תשובת ר' חיים מבריסק:

ישנם מספר תשובת לשאלה זו, נביא כאן את תשובתו של הגאון ר' חיים מבריסק. הוא מסביר   שלמעשה בכל יום היה נס, שכן בכל יום נמצאה כמות זעירה של שמן שהספיקה בקושי להדלקה, והנה המנורה דלקה כל אותו היום. מכאן שבכל יום משמונת הימים היה נס שהרי כמות השמן הייתה רק חלק קטן מהכמות הנדרשת ובכל זאת הספיקה ליום שלם.

ר' חיים מבריסק מוסיף ואומר שחייבים לומר שהנס היה בעצם ההדלקה ולא שבשמן עצמו היה נס, מפני שאחרת אנו משתמשים בשמן-נס ולא שמן זית, וכלל לא פשוט הדבר האם מותר להשתמש בשמן- נס להדלקת המנורה?

מכאן ש"נס" הוא דבר לא פשוט מבחינת ההלכה, ושוב עולה השאלה האם ראוי להתפלל שיארע לנו נס?

 

אין מתפללים על הנס

הגמרא במסכת ברכות (דף ס.) קובעת:

"המתפלל שתלד אשתו זכר בזמן שהיא מעוברת - הרי זו תפילת שווא..."

 

אמנם מצינו שעוברה של לאה הפך מזכר לנקבה, אבל אין להתפלל על כך   ואין לבקש זאת.

מהו ההסבר לכך שאין להתפלל על נס?

ישועות יעקב : אין להתפלל על נס מפני שגורם למיעוט זכויותיו של המתפלל.

הרב חרל"פ - אין להתפלל על נס מפני שכוונת הקב"ה שהעולם יתנהל בדרך הטבע.

הרב קוק -   לא שייך להתפלל על דבר רחוק ומנותק מעולמנו וכן מזכיר הרב למתפלל שהתפילה אינה מכשיר (איגרות הראי"ה).

 

מחלוקת ראשונים בנוסח "על הנסים"

בתפילת "על הנסים" הופיעו נוסחים רבים כמו לדוגמא: "כשם שעשית עמם פלא, כן עשה עמנו". בעקבות הגמרא שלנו כותב על כך מהר"ם מרוטנברג (הרב מאיר ב"ר ברוך מרוטנבורג), שאין ראוי לומר כשם שעשית עמהם פלא ונס, לפי שאין ראוי לומר תפילה על כך.

אם כי יש החולקים על כך ואומרים שאם הוא צורך הרבים - יכולים לאמרו.

 

וכן אומר האבודרהם :   כשם שאומר "וכתוב לחיים טובים..." והרי היא תפילה, כך יכול להתפלל על הנס וכן מופיע בנוסח תימן: "כשם שעשית עמהם נסים וגבורות כך עשה עמנו נסים וגבורות בעת ובעונה הזאת...".

וכן אומר הרמ"א באורח חיים (סימן קס"ז):

מי ששכח על הניסים בברכת המזון, יאמר לקראת סיום הברכה "הרחמן יעשה לנו ניסים ונפלאות כמו שעשה לאבותינו".

 

שואל על כך בעל "הבכור שור" : ( בחידושיו למסכת שבת, דף כ"א): הרי למדנו שאין מתפללים על הנס?  

 

על כך ישנם מספר תשובות:

 

תשובות בעל "הבכור שור ":

תירוץ ראשון : יחיד ורבים , יש הבדל בין יחיד לרבים. לדבריו, כל הבעיה היא להתפלל לנס שיארע ליחיד, אך לרבים לא קיימת כל בעיה והציבור יכולים להתפלל על הנס.

מקשה על כך   הרב ראובן מרגליות :

הרי מדברי הירושלמי בתענית (פרק ג', הלכה ב') עולה, שאף לגבי רבים חל הכלל שאין להתפלל על נס. לפיכך, ממעט הרב מרגליות את האפשרות להתפלל על נס, וקובע שאין להתפלל על הנס לא כיחיד ולא כרבים, אלא רק כלל ישראל. הוא מביא כדוגמא את הגמרא במסכת פסחים (סד.) האומרת שסמכו על נס בחישוב מספר האנשים היכולים להיכנס לעזרה בפסח. מכאן רוצה הרב מרגליות להסיק שאם מדובר על כלל ישראל מותר להתפלל על הנס.

 

תירוץ שני: נס גלוי ונס סמוי

בתירוצו השני אומר בעל "הבכור שור", שיש להבדיל בין נס גלוי שעליו אין להתפלל ,   לבין   נס סמוי,   שעליו מותר להתפלל.

הוא מביא כדוגמא לנס נסתר את מלחמת החשמונאים, שהרי לא נשתנו שם סדרי בראשית   או טבע העולם, לכן זהו נס נסתר מכיוון שניתן לפרש את כל מה שאירע על דרך   "עולם כמנהגו נוהג".

חילוק זה - מופיע גם בדבריהם של שנים מגדולי המחשבה בדורות האחרונים, ר' צדוק מלובלין והרי"מ חרל"פ.

 

תרוץ שלישי : ("בעל הישועות יעקב"): מותר, בתנאי שהנס גורם לקידוש ה' בעולם.

הוא מסכים שיש בעיה להתפלל על נס כיוון שהדבר גורם למיעוט זכויות. אם כי הוא אומר שאם הנס מתפרסם - כך שהכל מכירים שמאת ה' היה הפלא הזה, אם כן זכה האדם שעל ידו נתפרסם שמו של הקב"ה. לכן גם אם יש בכך המעטת הזכויות, הרי שיש   לו זכות חדשה שעל ידי הנס התקדש שמו של הקב"ה בעולם. כ ך גם בחנוכה - בעת התגברות כהני ה' על האויב, שהרי מצד הטבע לא היה הדבר אפשרי שיפלו רבים ביד מעטים ובכך נתפרסם שמו של הקב"ה בעולם.

 

תירוץ רביעי : (הרב שטרנבוך – בספרו   "מועדים וזמנים"): מותר, אבל רק באופן כללי

מותר להתפלל על נס - רק באופן כללי, אבל אין להתפלל על דבר ספציפי, כגון על שינוי מין העובר מזכר לנקבה.

צדיק יכול להתפלל לה' שיעזור באופן עקרוני.

 

תירוץ חמישי: (בעל "העיניים למשפט") מותר רק במצב של סכנת נפשות. וכן מותר בארץ ישראל.

בעל "העיניים למשפט" אומר שבמצב של סכנת נפשות מותר להתפלל על הנס גם ליחיד. ומביא את הגמרא בברכות (י'.):

"אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים..."

 

הוא מביא עיקרון נוסף ומעניין - שבא"י מותר להתפלל על הנס,   שכן כל מהלכה הוא למעלה מן הטבע הרגיל,   וכידוע זכותה של ארץ ישראל – מיוחד הוא.

 

שאלת "קדושת לוי":

מדוע אין מברכים אם כן, ברכת שעשה נסים בפסח, כשם שמברכים בחנוכה ובפורים?

 

 

תשובת ר' צדוק מלובלין והרב חרל"פ:

לדעתם עצם התפילה"שעשה נסים לאבותינו בימים ההם ובזמן הזה", משמעותה:

אנו מבקשים מהקב"ה שיעשה לנו נסים גם כעת, כשם שעשה לאבותינו בימים ההם.

לכן, בפסח לא ניתן לומר תפילה זו, מאחר ופסח הוא המקרה הקלאסי של נסים שבהם שונו סדרי בראשית - אלו הם נסים גלויים שלשיטתם אין אנו רשאים להתפלל על ניסים מסוג זה, משום שמנכים לו מזכויותיו ואסור שתהיה הנאה ממעשי ניסים ולכן אין מברכים בפסח שעשה ניסים, מפני שהיה נראה שאנו חפצים גם עכשיו בניסים כאלו, אלא יש להתפלל   ולבקש ש-   "ישיבנו אליו ונשובה ויגאלנו במשפט...".

אבל בחנוכה ופורים - היו הניסים נראים כחלק מהטבע ובלא שינוי סדרי בראשית, ולכן רשאים להתפלל על כך גם בזמן הזה.