קוד: ביאור:במדבר טז21 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
ביום השני לפרשת קורח:
במדבר טז20-24: "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל
אַהֲרֹן לֵאמֹר:
הִבָּדְלוּ מִתּוֹךְ הָעֵדָה הַזֹּאת, וַאַכַלֶּה אֹתָם כְּרָגַע!
וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם וַיֹּאמְרוּ:
"אֶל, אֶלהי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר! הָאִישׁ אֶחָד יֶחֱטָא, וְעַל כָּל הָעֵדָה תִּקְצֹף?"
וַיְדַבֵּר ה' אֶל
מֹשֶׁה לֵאמֹר:"
"דַּבֵּר אֶל הָעֵדָה לֵאמֹר הֵעָלוּ מִסָּבִיב לְמִשְׁכַּן קֹרַח דָּתָן וַאֲבִירָם!"
מדוע רצה ה' להשמיד את כל העדה?
אם ישראל לא חטאו ולא מרדו ברבם - למה היה הקצף עליהם לאמר ואכלה אותם כרגע?
ואם גם הם מרדו, כקרח וכעדתו - איך יאמרו משה ואהרן האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצוף?" (רמב"ן).
המפרשים נחלקו לשתי גישות:
1. יש שפירשו, שבני ישראל לא חטאו, וה' לא התכוון להשמיד אותם, אלא שמשה לא הבין את כוונת ה':הבדלו מתוך העדה הזאת - עדת קרח ולא עדת בני ישראל, ויאמרו אלהי הרוחות לכל בשר וגו', מיד הודיע הקב"ה למשה, כי לא כל עדת בני ישראל בקש לכלות, אבל עדת קרח בלבד, לפיכך פירש לו, זה שאמרתי הבדלו = העלו מסביב למשכן קרח דתן ואבירם הוא שאמרתי לך. הזכיר להם העלו מסביב, אולי כשיראו קרח ועדתו ישובו." (רבינו חננאל; מצוטט בפירוש רמב"ן).
מעולם לא עלה על לבי להעניש כל העדה, כי אדרבה, יודע אני שלא נתפתו לקורח, ומה שאמרתי הבדלו מתוך העדה, על כל ישראל אמרתי כן, שייבדלו מתוך עדת קורח.
וראיה לזה, ממה שנאמר מתחילה וידבר ה' אל משה ואל אהרן לאמר: מהו לאמר? למי יאמרו כן? - אלא שרצה ה' שיאמרו לכל ישראל הבדלו, ומשה לא הבין דברי השם יתברך, כי מילת לאמר הוא מאמר התורה על שם
סופו. אבל למטה נאמר הרומו מתוך העדה וגו', כי שם נאמר ויהי בהקהל העדה על משה וגו', כי שם נקהלו באמת עליהם, על-כן אמר למשה ואהרן הרומו, לשון רוממות השייך למשה ואהרן כפי מדרגת'. וכאן אמר הבדלו, כי לכל ישראל אמר כן, כי אין לשון רוממות שייך בכל העדה, כאמור. ומשה לא הבין זה מחילוק הלשון, כי לא שמע עדיין מאמר
הרומו. וראיה לדברינו, שהרומו אינו לשון הבדלה, שהרי נאמר אחר כך והולך מהרה אל העדה, שמע מינה שלא היה ביניהם, ומהו שאמר הרומו? אלא שהוא לשון רוממות, כי כולם ירדו שאולה, ולכם תישאר הגדולה והרוממות, כי תהיו לעם עצום, כדי לקיים השבועה. וקרוב לפירוש זה כתב הרמב"ן בשם ר' חננאל, ומשם תראה מה שהוספתי משלי על דבריו, כי בהם יתורצו הרבה ספיקות." (כלי יקר).
אולם, קשה לפרש שמשה לא הבין את ה', או שה' דיבר בצורה שמשה לא יכל להבין, וכדברי רמב"ן: "אלו
דבריו, ואינם נכונים, כי:
לא היה ראוי לומר על קרח דתן ואבירם, שלשה אנשים, הבדלו מתוך העדה, כי אינם עדה. ואין ישראל בתוכם, ואהרן עם עדת מקריבי הקטורת היה בתוכם בבואם.
ועוד, כי הבדלו רמז למשה ואהרן בלבד, כמו הרומו (להלן יז 10).
וכן ואכלה אותם כרגע, רמז למגפה שתכלה עם רב ועצום כרגע.
וחלילה שלא יבין משה נבואתו ויטעה בה!"
2. יש שפירשו, שבני ישראל כן חטאו, וה' רצה להשמיד אותם, אבל משה ואהרן ביקשו רחמים עליהם: "כי מתחלה היה לב העם אחרי משה ואהרן, וכאשר לקחו קרח ועדתו איש
מחתתו וישימו עליהם קטרת ועמדו פתח אהל מועד עם משה ואהרן, אז קרא קרח לכל
העדה, ואמר להם כי בכבוד כולם הוא מקנא, וייטב הדבר בעיניהם, ונקהלו כלם
לראות אולי יישר בעיני האלהים ותשוב העבודה לבכוריהם, וזה טעם
ויקהל עליהם
קרח את כל העדה (פסוק 19). והנה, נתחייבו כליה, שהיו מהרהרים אחרי רבם, והם
כמהרהרים אחרי השכינה, ומוותרים על נבואת נביא בלבם, וחייבין מיתה בידי
שמים. ומשה ואהרן למדו עליהם זכות, שלא חטא במעשה אלא קרח, והוא הגורם
והוא המפתה אותם, וראוי הוא שימות לבדו, לפרסם ולהודיע ענשו לרבים;
וזו דרך מבקשי רחמים, שיקלו החטא מעל העם ונותנין אותו על היחיד הגורם, מפני שהוא חייב על כל פנים" (רמב"ן).
מהרהרים אחר רבם". הרי משה בעצמו יזם את מבחן הקטורת, הוא בעצמו הסכים להעמיד את מנהיגותו במבחן, אז מה אכפת לו שבני ישראל באים לראות את התוצאות?
3. וייתכן, שהחטא של בני ישראל הוא חטא כפיות הטובה. משה ואהרן שירתו אותם בנאמנות עוד כשהיו במצרים. הם סיכנו את חייהם כשעמדו מול פרעה. הם הוציאו אותם ממצרים והעבירו אותם את ים סוף. ופתאום בא קורח, פוליטיקאי ממולח שלא עשה שום דבר למען עם ישראל, וכל מה שהוא יודע זה רק לנאום. ובני ישראל מוכנים לנטוש את משה ואהרן, מאמינים לקורח והולכים אחריו! ה' מאד התאכזב מהמידה הרעה הזאת של בני ישראל, ורצה להשמיד אותם.
אבל כשמשה ואהרן אמרו "האיש אחד יחטא, ועל כל העדה תקצוף?
" הם הראו שהם בכלל לא כועסים על כפיות הטובה עם ישראל, הם מאשימים רק את קורח. ומכיוון שמשה ואהרן לא כעסו, גם ה' החליט לסלוח לבני ישראל.