קוד: ביאור:במדבר יח26 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
במדבר יח26: "וְאֶל הַלְוִיִּם תְּדַבֵּר וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם: כִּי תִקְחוּ מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַמַּעֲשֵׂר אֲשֶׁר נָתַתִּי לָכֶם מֵאִתָּם בְּנַחֲלַתְכֶם - וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת ה', מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר
".
הלויים זכאים לקבל מעשר מהתבואה, אולם גם הם עצמם חייבים להפריש מעשר מן המעשר ולתת לכהנים; מעשר זה נקרא בהלכה תרומת מעשר.
מדוע נאמר שהלויים "לוקחים" את המעשר מאת בני ישראל - מדוע לא "מקבלים"?
אולי כדי ללמדנו, שהלויים יכולים להוציא את המעשר מידי בני ישראל (כלומר לקחת גם בלי הסכמתם).
וכן נאמר במדרש הגדול, " כי תקחו מאת בני ישראל - מאת בני ישראל אתם לוקחין את המעשר, אין אתם לוקחין המעשר מיד הכהנים. מכאן אמרו: אין מוציאין המעשר מיד הכהנים, וכן כל מתנות כהונה, אין מוציאין אותן מכהן לכהן " (מדרש הגדול על במדבר יח כה).
גם הרמב"ם ציטט פסוק זה, "אין מוציאין המעשר מיד הכהנים, שנאמר כי תקחו מאת בני ישראל " (רמב"ם הלכות מעשרות א ד).
מכאן דרשו חז"ל, שיש להפריש תרומת-מעשר רק ממעשר שלוקחים מבני ישראל, ולא ממעשר שלוקחים מגויים: "טבלים שאתה לוקח מבני ישראל אתה מפריש מהן תרומת מעשר... טבלים שאתה לוקח מן העובד כוכבים אי אתה מפריש מהן תרומת מעשר.... " (ר' יהושע בן לוי, בכורות יא ב).
מכאן דרשו חז"ל, שיש להפריש מעשר ללוי בכל שנה (בניגוד ל"מעשר שני" ו"מעשר עני" הנוהגים רק בחלק מהשנים): "בנחלתכם - הקישו הכתוב לנחלה: מה נחלה אין לה הפסקף אף מעשר ראשון אין לו הפסק " (ר' יהושע בן לוי, ראש השנה יב ב).
מכאן דרשו חז"ל, שיש להפריש תרומת-מעשר "ממינו" - תרומת-המעשר צריכה להיות מאותו מין של המעשר, "שלא יתרום ממין על שאינו מינו". וכן: "שלא יתרום מן המחובר על התלוש, ולא מן התלוש על המחובר, ולא מן החדש על הישן, ולא מן הישן על החדש; שלא יתרום מפירות הארץ על פירות חו"ל, ולא מפירות חו"ל על פירות הארץ" (ספרי).
מכאן דרשו חז"ל, שהלויים צריכים להפריש מהמעשר שלהם, רק מעשר ולא תרומה גדולה: "מעשר מן המעשר אמרתי לך, ולא תרומה גדולה... מן המעשר " (ריש לקיש, ביצה יג ב, עירובין לא ב, ברכות מז א, פסחים לה ב, שבת קכז ב).