קוד: במדבר לב לילדים בתנ"ך
סוג: סיפור
מאת: אראל
אל:
פעם אחת, לפני הרבה שנים, בני ישראל התכוננו להיכנס לארץ ישראל. בינתיים הם חנו ממזרח לנהר הירדן, באיזור שנקרא
גִּלְעָד. היה שם הרבה עשב, ובני ישראל ובני ישראל רָעוּ וטיילו עם הבהמות שלהם בגלעד.
והיו שני שבטים - שבט ראובן ושבט גד - שהיו להם המון כבשים, עיזים ופרים. והבהמות שלהם מאד נהנו לאכול את כל העשב שהיה בגלעד. והם אמרו למשה ואלעזר וכל הנשיאים: "אנחנו רוצים להישאר כאן! אנחנו לא רוצים לעבור את הירדן ולהיכנס לארץ ישראל! הבהמות שלנו מאד אוהבות את העשב שיש כאן, ויש כאן הרבה מקום - אנחנו נשארים!".
אמר להם משה:
אמרו בני גד ובני ראובן: "חס וחלילה! אנחנו לא מתכוונים לפגוע בבני ישראל! אנחנו רק רוצים לבנות כאן גדרות בשביל הכבשים והעיזים שלנו, ולבנות ערים בשביל הנשים והילדים שלנו, אבל אנחנו נצא למלחמה לפני כל עם ישראל! אנחנו נהיה החלוצים - הראשונים שייצאו לפני בני ישראל למלחמה, עד שהם יכבשו את כל הארץ ויגיעו אל המקום שה' נתן להם! הנשים והילדים שלנו יישבו בערי המבצר, כדי שעמי הארץ לא יפגעו בהם. אנחנו נחזור הביתה רק אחרי שכל בני ישראל יתנחלו בנחלות שלהם בארץ ישראל! אנחנו לא ניקח נחלה מהצד המערבי של הירדן, כי בא לנו לקבל נחלה מהצד המזרחי של הירדן!"
אמר משה: "אם תעשו כמו שאמרתם, ותצאו לפני עם ישראל למלחמה, אז הכל יהיה בסדר:"אבל אם לא תעשו כמו שאמרתם - אז תהיו חוטאים בעיני ה' ובעיני עם ישראל. ותדעו לכם שה' כבר ימצא דרך להעניש אתכם על החטא הזה!"
"אתם יכולים לבנות ערים לנשים ולילדים, וגדרות לצאן ולבקר - העיקר שתעשו כמו שאמרתם!"אמרו בני גד ובני ראובן: "עבדיך יעשו כאשר אדוני מצווה. אנחנו נשאיר כאן, בגלעד, את הילדים, הנשים ואת כל הבהמות. וכל החיילים שלנו יעברו לפני המחנה למלחמה, כמו שאמרת."
קרא משה לאלעזר הכהן, יהושע בן נון וראשי המשפחות בעם ישראל, ואמר להם: "שימו לב טוב טוב לשני השבטים האלה, שיקיימו את מה שהם הבטיחו! אם הם יעברו אתכם את הירדן ויילחמו יחד איתכם עד שתכבשו את הארץ - תנו להם את ארץ הגלעד לאחוזה כמו שהם ביקשו; אבל אם הם לא ירצו לעבור אתכם את הירדן - אז אל תתנו להם את הגלעד, אלא תחלקו את כל הארץ לכל השבטים ביחד."
אמרו בני גד ובני ראובן: "למה אתה כל כך דואג? כל מה שה' אמר, אנחנו נעשה! אנחנו נעבור חלוצים לפני בני ישראל אל ארץ כנען, ורק אחר-כך נחזור לאחוזה שלנו מהצד המזרחי של הירדן!"
רק אז משה השתכנע שבני גד ובני ראובן באמת מתכוונים להילחם יחד עם בני ישראל. ואז הוא נתן להם את כל השטחים ממזרח לירדן שבני ישראל כבשו קודם: הארץ שכבשו מסיחון מלך האמורי, והארץ שכבשו מעוג מלך הבשן. נתנו להם את כל הארץ עם כל הערים.
ובני גד מייד התחילו לבנות את הערים שקיבלו: דיבון, עטרות, ערוער, עטרות שופן, יעזר, יגבהה, בית נמרה, בית הרן. הם בנו שם ערי מבצר לנשים ולילדים, וגדרות צאן לבהמות.וגם בני ראובן התחילו מייד לבנות את הערים שקיבלו: חשבון, אלעלא, קריתיים, נבו, בעל מעון, שבמה; והן שינו את השמות של הערים האלו לשמות עבריים.
ובאותו מקום גרו גם חצי מבני שבט מנשה - הצאצאים של
מכיר בן מנשה בן יוסף. הם כבשו חלק מהגלעד עוד כשבני ישראל היו במצרים, כשיוסף היה משנה למלך מצרים. ומשה נתן להם את השטח שהם כבשו. והם המשיכו לכבוש עוד שטחים בגלעד:
יאיר בן מנשה כבש את החוות של האמורים, וקרא להם חוות יאיר; ו
נובח כבש את העיר קנת והערים שלידה, וקרא לה על שמו - נובח.
ולכל זה זכו השבטים בגלל שהיו אמיצים והיו מוכנים לצאת למלחמה!