קוד: ביאור:בראשית ב9 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
בראשית ב9: "וַיַּצְמַח ה' אֱלֹהִים מִן הָאֲדָמָה כָּל עֵץ נֶחְמָד לְמַרְאֶה וְטוֹב לְמַאֲכָל; וְעֵץ הַחַיִּים בְּתוֹךְ הַגָּן וְעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע
"
מה הם עץ החיים ועץ הדעת טוב ורע? מה הקשר ביניהם? מדוע נזכרו דווקא שני עצים אלו בשמותם? ומה הם מסמלים? כמה פירושים.
1. אלה שני עצים פלאיים:
עץ החיים הוא עץ שהאוכל ממנו זוכה בחיים ארוכים או חיי נצח, ו
עץ הדעת טוב ורע הוא עץ שהאוכל ממנו זוכה בתכונה הנקראת
דעת טוב ורע. ה' הצמיח בגן עדן את כל עצי הפרי הנחמדים למראה והטובים למאכל, שאינם נזכרים בשמותם כי הם מוכרים לנו, ובנוסף להם הצמיח שני עצים פלאיים שאינם מוכרים לנו, ולכן נזכרו בשמותם. הפרשה רומזת ששתי התכונות הללו הן שני ניגודים שהאדם צריך לבחור ביניהם: אדם הבוחר
לדעת טוב ורע, להתעסק יותר מדי בלימוד ודעת, עלול להפסיד את
החיים האמיתיים בעולם המעשה; גם האנושות, הבוחרת ללמוד
ולדעת יותר מדי, עלולה בסופו של דבר לגלות תגליות מדעיות שיאפשרו לה להחריב את עצמה ואת העולם, ולהפסיד את
החיים. להרחבה ראו:
עץ החיים,
דעת טוב ורע.
2. אלה עצים רגילים ומוכרים: "אילן שאכל ממנו אדם הראשון, רבי מאיר אומר: גפן היה, שאין לך דבר שמביא יללה על האדם אלא יין... רבי נחמיה אומר: תאנה היתה, שבדבר שנתקלקלו בו – נתקנו, שנאמר ויתפרו עלה תאנה... רבי יהודה אומר: חטה היתה, שאין התינוק יודע לקרות 'אבא' ו'אמא' עד שיטעום טעם דגן
"
(בבלי ברכות מ.). לפי זה,
עץ החיים הוא עץ שפירותיו מכילים אנטי-אוקסידנטים המאטים את ההזדקנות (מן-הסתם יש כמה עצים כאלה, וכולם נקראים בשם הכללי "עץ החיים"), ו
עץ הדעת טוב ורע הוא עץ שפירותיו מכילים חומרים מעוררים המחדדים את השכל
(ראו גם
קטרת הסמים / חגי הופר). הניגוד בין שני העצים מסמל, אולי, את העובדה הרפואית, ששימוש בחומרים מעוררים עלול לפגוע בבריאות ולקצר את החיים.
3. עץ הדעת טוב ורע היה עץ רגיל ללא כל השפעה על גופו או שכלו של האדם, וה' בחר בו באופן שרירותי על-מנת ללמד את האדם להתגבר על יצרו ולהבחין בין טוב לרע: "לאדם נאסר לאכול מעץ הדעת. מקובלים אנו לחשוב כי פרי עץ הדעת היה פרי פלאי שהאוכל מפנו זוכה לידיעה מחודשת. אולם נראה שעץ הדעה היה עץ ככל העצים ופריו היה פרי רגיל. חז"ל ביטאו זאת בכך שזיהו את פרי העץ עם אחדים מהפרות המוכרים לנו, תאנה, חיטה, ענבים או אתרוג
(תלמוד בבלי ברכות מ., בראשית רבה עז ז). המפתח להבנת משמעות עץ הדעת נעוץ בשאלה, מדוע נטע ה' עץ בגן שנועד כולו להנאת האדם, ואסר עליו לאכול ממנו?: "כדי שיהא רואה אותו תמיד, וזוכר את בוראו, ומכיר שעול יוצרו עליו, ושלא תהא רוחו גסה עליו"
(תדשא פרק ז). העץ היווה נושא להתמודדות האדם בין שני הקטבים המרכיבים אותו, הרוח והחומר. המצווה לא לאכול מעץ רגיל זה, הייתה 'מצווה שמעית', בקיומה יקיים את רצון הבורא, ובהפרתה יחטא לו. עד שלא טעם אדם מפרי העץ לא ידע טעם חטא מהו, הפיתוי שבחטא היה עצם הרצון לחוש את החטא. ברגע שאכל האדם מפרי העץ התוודע לטעמו של חטא. מעשה פשוט זה פתח לפניו פתח לאורח חשיבה חדש, חשיבה חטאית, תרגום פעולותיו הישרות לאפשרות של פעולות חטאיות...
"
(עמוס גאולה, עשרה דורות מאדם עד נוח). העץ נקרא דעת טוב ורע על שם סופו - הוא לימד את האדם מה טוב ומה רע - טוב לשמוע בקול ה' ורע לעבור על מצוות ה'.
4. על-דרך הדרש,
עץ מלשון
עצה:
עץ החיים מסמל את העצות הטובות והמעשיות, המביאות את האדם לחיים טובים;
ועץ הדעת טוב ורע מסמל את העצות התיאורטיות, שנותנות לאדם ידע בלבד, ללא כל תועלת מעשית, וכך מבזבזות את זמנו ואת חייו.
ראו גם:
בעבור שאמר הכתוב וְעֵץ הַחַיִּים בְּתוֹךְ הַגָּן ולא אמר "בגן", ועוד שאמר (להלן ג ג) וּמִפְּרִי הָעֵץ אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַגָּן אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ, שלא הזכירו ולא הודיעו בשם אחר, נאמר לפי פשוטו שהוא מקום ידוע בגן שהוא בתוך, ולכך תרגם אונקלוס במציעות גנתא. והנה לדבריו עֵץ הַחַיִּים וְעֵץ הַדַּעַת שניהם היו באמצע, ואם כן נאמר שהוא כאלו תעשה באמצע הגן ערוגה אחת סוגה ובה שני האילנות האלה, ויהיה האמצע הזה אמצע רחב, כי אמצע הדק כבר אמרו שאין יודע בו אמתת הנקודה בלתי השם לבדו" (רמב"ן).