קוד: מדוע נשאר יעקב במצרים לאחר שנות הרעב בתנ"ך
סוג: מניעים1
מאת: הרב אלחנן סמט [סיכמה: פרידה נובוגרודסקי]
אל:
תגובה ל: בראשית מז שנכתבה ב15:21:33 18.01.2005
מדוע
נשארו יעקב ובניו שבע עשרה שנה בארץ מצרים, והלוא נשארו רק 5 שנות רעב למצרים (מ"ה/ט',י"א)? יש סכנה למשפחה בזמן הרעב מאחר והם רועי צאן. מדברי בני יעקב לפרעה נראה כאילו הם מתכננים לחזור לארץ לאחר שנות הרעב. "לגור
" = להיות גר.
מ"ו/ב' מעלה שאלה גדולה מאוד (הבטחת ה' ליעקב). יכול להיות שזה קיומה של ברית בין הבתרים. כל רעיונה של הברית היא שלא ידעו הצדדים שזוהי קיומה של הברית. יכול להיות שהיתה איזו שהיא ידיעה של הצדדים. אולם יוסף אומר: "כי למחיה שלחני אלוקים
" כלומר סביר להניח שלא ידעו שזוהי התחלת הגלות. מבחינת האישים הפועלים אין כרגע חשיבות בסיפור לברית. ברית בין הבתרים לא מעלה ולא מורידה למהלך הסיפור. הנבואה ניתנת ליעקב באופן פרטי. היה צריך להפעיל אמצעי שכנוע בשביל שירד.
*הגלות סגרה עליהם עליהם גם בחיי יעקב ויוסף - התחנונים של יוסף לקבורה בארץ, המשמר הכבד, שטר הערובה (הטף, הנשים, והצאן), הם לא יכלו לצאת. מה אכפת לפרעה שיצאו? יוסף היה בתחילת הסיפור בן 17 ולפני פרעה בן 30. מיד מתחילות שנות השובע ו2 שנות רעב - סה"כ 22 שנה. מדיניותו של יוסף מוצגת בתחילת פרשת ויגש.
מ"ז, י"ח: בשנה השנית למה?
חוק = קצבה. הכהנים לא מכרו את אדמתם ולא שלמו מהם מיסים (כי הם לא היו אריסים).
מסוף ויגש עד תחילת ויחי חולפות 12 שנה. רש"י : למה פרשה זו סתומה? (מכל פרשיותה של תורה - לשון המדרש). הפרשה היחידה שמתחילה באמצע פרשת מסורה:
*נושא חדש - הכנות לקראת מותו של יעקב.
*קפיצה של שנים תורמת לכך (רשב"ם: היה מתחיל בפסוק אחד קודם).
מ"ז, ד': סגירת הפער של 12 שנה. לא רצו לגמור בדבר רע (את מי מעניינת אדמת הכהנים). חיי שרה דומה לויחי יעקב.
בראשית רבה - מדרש ארצישראלי קדום. איך יכול להיות שמדרש רבה שואל על חלוקה בבלית מאוחרת יותר? כנראה יש שם אגדות מאוחרות יותר ולקוחות מן התנחומא (בעל המדרש הגדול ועוד בעל מסורה ראו את בראשית רבה המקורי).
"ויחי" נמצא בסוף סדר ולא בתחילת סדר. חלוקת הסדרים: מ"ו/ 28 - -סוף מ"ז, מ"ח, מ"ט. סדר של שלשה. נאמנות לחלוקת מסורה.
פרק מ"ח: ברכות מנשה ואפרים. הסדר כולל מספר נושאים שלא ברור מה הם עושים בפרשייה אחת? התאחדות אחי יוסף תחת יוסף. פרעה רוצה את אחי יוסף בשילוב במערך העבודה. יוסף לא רוצה ולמרות זאת פרעה רוצה לשלב אותם. מקובל במחקר שרעמסס היא ארץ גושן. מבחינה זו יוסף ניצח. אבל דבר אחד עשה כרצונו של פרעה,יוסף נותן להם אחוזה (אחוזת עולם - בראשית י"ז). אחוזה מילה טעונה, מיושבים בארץ גושן. יש פסוקים שאומרים שצריכים להשרף, אבל הם גופי תורה. לפי דעתו של ריש לקיש, יוסף העביר את העם כדי שאחיו לא ירגישו כזרים, גולים בניגוד לאחוזה. רמב"ן : להראות נאמנות יוסף לאדוניו, לפרעה. בעל העקדה : לשכנע את העם.
המחצית הראשונה מקבלת משמעות רק ע"י המחצית השניה. תיאור תהליכים הפוכים ממש. מגיעים להשאר במצרים והם הופכים להיות בעלי אחוזה. החלק השני פותח בו' ההיפוך. בני ישראל הביאו את המקנה ובאו למצרים על מנת שהצאן ישאר שלהם, בניגוד לעם שמוכר את מקנהו ומאבד את הקרקע. שתי קבוצות במעמד מיוחד: הכהנים ובני ישראל. היפוך טוטאלי. יעקב רואה את הדברים בעין רעה, רואה שטוב לבניו במצרים. יעקב קורא ליוסף ואומר לו: אני לא בעסק. האחוזה היא בארץ ישראל (מערת המכפלה). "ראוי היה יעקב אבינו לרדת למצרים בשלשלאות ברזל", אולם הקב"ה ריחם עליו וירד בכבוד אל יוסף. משל לפרה שהיתה צריכה להגיע לבית המטבחיים והביאו את העגל לפניה, והיא הולכת בעל כורחה (ר' יוחנן במס' שבת). איך הם ישארו במצרים? במנעמים. הקב"ה מסובב כדי שישארו במצרים.