השאלה
8. האם גם על האישה נאסר לאכול מן העץ? ואם כן – מדוע לא נזכר?
8.
-
לא: היא לא היתה בזמן הציווי. היא נענשה רק על כך שהחטיאה את אדם. והעונש היה 'מידה כנגד מידה' – היא שכנעה את אדם לשמוע בקולה ולכן בעתיד "ואל אישך תשוקתך והוא ימשול בך".
-
כן: המצווה מחייבת את אדם ואת כל צאצאיו, וגם את חווה שנוצרה מצלעו. חווה היתה חלק מגופו של האדם בזמן שהוא נצטווה, כמו שכתוב "
ויקרא את שמם אדם ביום הבראם
". וחוץ מזה – לא הגיוני שה' התכוון שלאישה תהיה 'דעת טוב ורע' ולאדם לא (אמור להיות שוויון! (?)).
-
ברור שהאישה שמעה על הציווי; השאלה היא רק אם זה היה ציווי ישיר מה' או ציווי עקיף מהאדם. הגיוני שזה היה עקיף כי הציווי שבפיה לא היה זהה למקור [ע' רש"י: האישה חשבה שגם מי שנוגע בעץ מת מייד, למרות שה' אמר שרק אם הם יאכלו מהעץ הם ימותו].