קוד: מגדל בבל ואנחנו בתנ"ך
סוג: מאמר
מאת: אראל
אל: כפית ה'תשס"א או קודם
בראשית יא 1: "ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים
". עוד כשהייתי
צעיר שמתי לב שיש הקבלה בין פרשת מגדל בבל לבין התקופה המודרנית (שאנחנו
חיים בה). בתקופה שלנו, בפעם הראשונה מאז מגדל בבל, כל בני האדם מבינים
שפה אחת - השפה האנגלית. ולא רק שפה אחת יש לנו, אלא גם דברים אחדים - כל
בני האדם מסכימים על עקרונות אידיאולוגיים מסויימים, ויש אפילו ארגון
"האומות המאוחדות" שנועד ליישם את העקרונות האלה. כמובן שזה לא מושלם -
עדיין יש מלחמות בעולם ולא כולם מאוחדים לגמרי, אבל בכל-זאת נראה לי
שבתקופה שלנו האנושות מאד מאוחדת יחסית לתקופות אחרות. לא רק השפה האנגלית
משותפת לכל האנושות: יש שפה חשובה יותר - השפה המדעית - שגם היא משותפת
לכל האנושות: השפה המדעית היא שפה מדוייקת וברורה, שמאפשרת לחוקרים מכל
רחבי העולם לשתף פעולה ולקדם את האנושות מבחינה טכנולוגית.
בראשית יא 4: "ויאמרו: 'הבה נבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמיים...'
":
גם כאן יש הקבלה: גם בתקופה שלנו, כמו אז, בונים בני האדם מגדלים גבוהים
ש'ראשם בשמיים'. יותר מזה: בתקופה שלנו האנושות מנסה להגיע אל השמיים
הרחוקים יותר - אל החלל החיצון, והיא אכן מתקדמת בהצלחה לקראת המטרה הזאת.
כיום יש תוכנית בינלאומית לבנות תחנת-חלל, שהיא הרחבה של רעיון ה
עיר ומגדל וראשו בשמיים
.
בראשית יא 6: "ויאמר ה': הן עם אחד ושפה אחת לכולם, וזה החילם לעשות; ועתה לא ייבצר מהם כל אשר יזמו לעשות.
"
בזכות האחדות של כל האנושות, ובזכות השפה המדעית שמאפשרת שיתוף פעולה בין
כל בני האדם - האנושות מתקדמת ומתפתחת, ונראה ששום דבר לא עומד בפניה -
היא תצליח אפילו לבנות עיר בשמיים, ואף יותר מזה.
ההקבלה קיימת גם כשחוזרים אחורה בזמן: התקופה שלפני מגדל בבל היתה
תקופת בני-נוח. בתחילת התקופה, ה' דיבר עם בני-נוח וציווה אותם שבע מצוות.
ניתן להניח שבתקופה הראשונה הם שמרו את המצוות, וגם אחר-כך היה להם קשר
כלשהו עם ה'. אבל במשך הזמן הקשר נחלש, ובתקופת מגדל בבל נראה שלא היה כבר
שום קשר בין האדם לבין ה': בכל הדיון שלהם על המגדל הם בכלל לא הזכירו את
ה'; הם לא אמרו "הבה נבנה לנו עיר... ונעבוד את ה'", והם אפילו לא ביקשו
מה' שיעזור להם. הם חשבו רק על עצמם - על הצרכים האנושיים שלהם: "ונעשה לנו שם, פן נפוץ על פני כל הארץ
". וגם
בימינו: בתקופה שקדמה לתקופה המודרנית היה קשר בין האדם לבין ה'. בתחילת
התקופה, ה' דיבר עם נציגי האנושות ומסר להם מצוות, ובמשך תקופה ארוכה הם
קיימו את המצוות ברמה זו או אחרת ושמרו על קשר כלשהו עם ה'. אבל בתקופה
המודרנית הקשר הזה נחלש, והיום המדע כבר די מנותק מה'. אמנם יש מדענים
דתיים, אבל המדע באופן כללי נועד לדאוג לצרכים האנושיים שלנו - הצרכים
החומריים ויצר הסקרנות. מדענים לא בונים חלליות כדי לעבוד את ה' טוב יותר;
המטרה היחידה היא "ונעשה לנו שם".
בראשית יא 7: "הבה נרדה, ונבלה שם שפתם
" כשהייתי צעיר (לפני כ15
שנים) לא הצלחתי למצוא הקבלה לפסוק הזה; לא יכולתי לדמיין מצב שבו השפה
האנושית תתבלבל. אבל היום המצב השתנה. קוראים לזה "פוסט-מודרניזם" (פ"מ).
קצת קשה להגדיר מהו פ"מ, כי כל הגדרה שאתן תהיה נכונה ולא-נכונה בו-זמנית,
מעצם הגדרת הפ"מ (ניתן לקרוא על הנושא במקומות שונים, למשל ב:
http://www.cs.technion.ac.il/~erelsgl/tokxot/trbut1/pm1.html;
יש שם דיון עם קישורים למאמרים). בקיצור, ע"פ הגישה הפ"מ אין אמת מוחלטת -
לכל אחד יש האמת שלו. גם המדע הוא לא מוחלט - כל אחד יכול 'להמציא' לעצמו
מדע, העיקר שיאמין בו ויהיה שלם עם עצמו. ברוח זו פתחו באוניברסיטאות
מכובדות בארה"ב מחלקות ללימודי המדע הנשי, המדע של השחורים וכו'. לא ניכנס
כאן לשאלה אם זה טוב או רע; בוודאי יש בכך יתרונות וחסרונות. אבל
לענייננו, מה שחשוב הוא שהגישה הזאת למעשה מבטלת את היתרון העיקרי של השפה
המדעית. אם הגישה הפ"מ תנצח, בסופו של דבר האנושות תתפצל להרבה מאד
קבוצות, שלכל אחת יש שפה מדעית משלה ועקרונות מדעיים משלה, כל אחת מאמינה
שה'מדע' שלה הוא הנכון, והן לא יכולות לשתף פעולה - "אשר לא ישמעו איש שפת רעהו
". במצב זה, ההתקדמות המדעית תיעצר, ובני-האדם לא יצליחו יותר להגיע לשמיים: "ויפץ ה' אותם משם על פני כל הארץ; ויחדלו לבנות העיר
".
מה התפקיד שלנו בכל הסיפור הזה? מה אנחנו יכולים לעשות ומה
אנחנו צריכים לעשות? גם את זה אפשר ללמוד מהתנ"ך: כמה דורות אחרי בלבול
השפות, אחרי שהאנושות התפצלה לעמים שונים ומנותקים, בחר ה' את אברהם
אבינו, והוא עבר בעולם, ובכל מקום שאליו הגיע - "ויקרא בשם ה'
", כניגוד לגישה של "ונעשה לנו שם". אי
אפשר לדעת בוודאות מה יקרה בעתיד; אבל אם ההקבלה שתיארנו כאן תמשיך גם
בעתיד - אז התפקיד שלנו (אלה שיישארו יהודים) יהיה לעבור בעולם, בין
הקבוצות השונות והמנותקות, ולקרוא בשם ה' - לחדש את הקשר בין ה' לבין
האנושות.
לעיון נוסף: ע' במאמר " אחדות העמים ".