ואם נאמר שהמדינים מכרו אותו:
- למה רק ראובן הגיע לבור?
- מה האחים חשבו שקרה ליוסף?
- איך המדינים הצליחו לגנוב את יוסף בלי שהאחים ראו?
- למה יוסף אמר "
אשר מכרתם אותי מצרימה
"?
תשובות
(תודה לאיתן פינקלשטיין, להב גחלת, יויו קלרמן, יאיר בן ברוך ורעות כהן)
1.
-
יוסף היה בן הזקונים, הבן האהוב של יעקב – הוא היה חשוב לו יותר מכולם.
-
יעקב היה דומה ליוסף, וגם 'תולדות יעקב' היו דומות מאד ל'תולדות יוסף' [ע' רש"י ורמב"ן].
-
בפסוק עצמו נזכרים כל בני יעקב: "
אלה תולדות יעקב:
יוסף בן 17 שנה היה רועה את
אחיו בצאן, והוא נער
את בני בלהה ואת בני זלפה נשי אביו...
". הפסוק "
אלה תולדות יעקב
" הוא כותרת, שבאה לפתוח נושא חדש בספר בראשית: עד עכשיו הנושא המרכזי היה
בני יצחק (יעקב ועשיו), ועכשיו הנושא המרכזי הוא בני יעקב (יוסף ואחיו).
2.
-
כתוב "
והוא נער את בני בלהה ואת בני זלפה נשי אביו, ויבא יוסף את דיבתם רעה אל אביהם
" – לפי לשון הפסוק נראה שהכוונה לבני השפחות.
-
לפי חז"ל [ע' רש"י]: יוסף הביא את דיבתם של בני הגבירה, שהם מזלזלים בבני
השפחות. שאלה:
אם כך – אז למה בני השפחות לא הגנו עליו כשבני הגבירה רצו להרוג אותו?
תשובה: זו תופעה ידועה; גם בכיתה קורה לפעמים שהמורה מגינה על תלמידים
חלשים, ודווקא התלמידים האלה יוצאים נגד המורה, כי הם רוצים להראות שהם
'קוּלים' – הם לא רוצים להראות שהם 'מתבכיינים' וצריכים את ההגנה של
המורה. גם בני השפחות רצו להראות שהם לא צריכים את ההגנה של יוסף – הם לא
שווים פחות ממנו. חוץ מזה, יוסף (בחלומותיו) מתנשא על כולם – גם על בני
השפחות, והם חושבים 'אתה לא באמת בעד שוויון! אתה מתנשא מעל כולם – גם
מעלינו!'
3א
-
אפשרות אחת: אחרי החלום הראשון רק שנאו אותו, ואחרי החלום השני נוספה קנאה לשנאה.
הסבר: בחלום הראשון יש אלומות, וזה מראה על עושר אבל לא בהכרח על חכמה.
לכן האחים עדיין לא מקנאים. בחלום השני יש שמש ירח וכוכבים, וזה מראה על
חכמה, ובזה האחים מקנאים.
- הסבר נוסף: בחלום הראשון יש אלומות שוות, ויוסף הוא רק
'ראשון בין שווים'. אבל בחלום השני אין בכלל שוויון – השמש והירח משתחוים
ליוסף.
- הסבר נוסף: שונאים אדם כשהוא מתנשא ללא הצדקה; מקנאים באדם
כשהוא מתנשא ויש לזה הצדקה -- כשהוא מקבל הכרה רשמית. אחרי החלום השני
כתוב "
ואביו שמר את הדבר
", כלומר – אביו האמין
שהחלום יתגשם (אולי) ולכן האחים התחילו לקנא. חוץ מזה: כשאדם חולם חלום
אחד זה לא אומר שום דבר; אבל כשחלום חוזר פעמיים זה מראה שהוא אמיתי ("
כי נכון הדבר מעם הא-להים וממהר הא-להים לעשותו
"). לכן רק אחרי החלום השני התחילו לקנא בו.
-
אפשרות שניה: אחרי החלום הראשון רק שנאו אותו, ואחרי החלום השני באה קנאה במקום השנאה (השנאה פחתה). הסבר: הסיבה ששנאו את יוסף היתה "
ויראו אחיו כי אותו אהב אביהם מכל אחיו – וישנאו אותו
".
כנראה שיעקב כל כך אהב את יוסף שהוא אף פעם לא גער בו ולא הוכיח אותו,
למרות שהוא פגע בכבודם של אחיו ו"הביא את דיבתם רעה". אבל אחרי החלום השני
"
ויגער בו אביו
" – בפעם הראשונה יעקב הוכיח את יוסף והגן על כבודם של אחיו ("
הבוא נבוא אני ואמך ואחיך להשתחוות לך ארצה?
"). ולכן השנאה פחתה.
3ב
- החלום של יוסף היה חלום נבואי, והנבואה היא "כאש בוערת בעצמות" – אי
אפשר לשמור אותה בבטן. יוסף היה חייב לספר את הנבואה למי שהנבואה נוגעת
לו. לכן את החלום הראשון יוסף סיפר רק לאחיו ואת החלום השני הוא סיפר
לאביו ולאחיו – כי החלום הראשון הוא נבואה על אחיו והחלום השני הוא נבואה
גם על אביו.
- ליוסף לא היה אכפת מה האחים יחשבו עליו – הוא רק רצה להוכיח
להם שהוא צודק. כאמור למעלה, היה ידוע אצלם שחלום שחוזר פעמיים הוא אמיתי,
ולכן הוא בא ואמר להם: "אתם רואים – צדקתי! החלום חזר פעמיים!".
-
יוסף רצה להתקרב אל אחיו; והדרך שלו להתקרב אליהם וליצור אתם קשר היתה לשתף אותם בחוויות שלו (למרבה הצער זה לא כל כך הצליח...)
4.
-
אפשרות אחת: ה'איש' היה שליח של האחים, או מלאך – שליח של
ההשגחה, והמטרה שלו היתה לגרום ליוסף להמשיך לדותן כדי שיפול בידי אחיו
ויימכר מצרימה. {לפי חז"ל זה היה המלאך גבריאל – ע' רש"י}. הוא לא רצה
שיוסף יחשוד, ולכן לא אמר את דבריו כעובדה ברורה אלא רק "שמעתי..." –
כאילו שהוא סתם איש פשוט.
- אם האיש היה אומר סתם "נסעו דותינה" יוסף היה פשוט חוזר
הביתה: הרי יעקב ציווה אותו רק ללכת לחפש את אחיו בשכם – הוא לא ציווה
אותו לעשות 'עקוב אחרי'... אבל התשובה של האיש "
שמעתי אומרים נלכה דותינה
" גרמה ליוסף לחשוב שהאחים הלכו לדותן כדי לחטוא, ויוסף הרי אהב להביא את דיבתם אל אביהם, וזה פיתה אותו ללכת לדותן.
-
אפשרות שניה: ה'איש' היה סתם איש פשוט. אבל הוא הקפיד להתרחק
מדברי שקר, ולא רצה להגיד עובדה שהוא לא בטוח ב 100% שהיא נכונה. לכן לא
יכל להגיד "הלכו דותינה" (אולי הם לא באמת הלכו?) אלא רק "
נסעו מזה
" (את זה הוא ראה), ו"
שמעתי אומרים נלכה דותינה
".
- העובדה שהאחים התייעצו ביניהם ואמרו "נלכה דותינה" מעוררת
חשד – שהם זוממים משהו. אם יוסף היה שם לב לזה – הוא היה מבין שזה מסוכן
עבורו ללכת לדותן והיה חוזר הביתה. אבל הוא לא חזר: ייתכן שזה מראה על
תמימותו, וייתכן שזה מראה על הכבוד שהיה לו לאביו – הוא קיים את מצוותו
למרות שזה היה מסוכן.
5א
- כמו "הבא להורגך השכם להורגו" בתחום הרוחני. האחים ראו שיוסף מתנשא
ומביא דיבה, וחשבו שהוא רוצה להוציא חלק מהשבטים מחוץ לעם ישראל. לכן הם
הוציאו עליו "דין רודף" ואמרו 'הוא ניסה להוציא חלק מהשבטים מחוץ לעמ"י –
לכן צריך להרוג אותו'. ואז ראובן אמר: 'הוא לא ממש הרג אותנו – אז גם
אנחנו לא ממש נהרוג אותו אלא רק נגרום למותו באופן עקיף'. ואז יהודה אמר:
'הוא לא ממש גרם למותנו – הוא רק רצה להוציא אותנו מעמ"י, אז גם אנחנו
נוציא אותו מעם ישראל בכך שנמכור אותו מחוץ לארץ ישראל – מידה כנגד מידה".
- יש הקבלה בין יוסף לבין ישמעאל: שניהם גורשו לכיוון מצרים
ושניהם לקחו אישה מארץ מצרים. האחים כנראה ידעו מה קרה לישמעאל ורצו לעשות
אותו דבר ליוסף – כדי שגם יוסף יידחה מהירושה כמו שישמעאל נדחה [איתן].
5ב
- בני יעקב נשבעו ביניהם שלא יגלו את דבר המכירה (לפי המדרש הם שתפו
גם את ה' בשבועה הזאת, ולכן ה' לא גילה את זה ליעקב!). לכן האחים לא יכלו
להגיד בגלוי שהם מצטערים על המכירה. לכן גם ראובן לא ידע על המכירה –
האחים לא גילו לו.
- המכירה היתה חלק שולי מהחטא שלהם: החטא העיקרי היה שהם רצו
להרוג אותו בהתחלה ולא ריחמו עליו. (המכירה דווקא נועדה להציל את יוסף
ממוות).
5ג
- ראובן לא היה ליד הבור. לפי דברי חז"ל: ראובן היה בתענית על החטא שחטא
עם בלהה, ולכן לא אכל עם אחיו. הסבר: החטא של ראובן הוא שגרם לכל
הצרות:בגלל החטא שלו – הוא נדחה מהבכורה, והיה צריך למצוא בן אחר שיקבל את
הבכורה במקומו. יעקב נתן את הבכורה ליוסף, וזה מה שגרם לשנאה ולקנאה.
כשראובן ראה שהאחים מתכננים להרוג את יוסף הוא הבין שזה (באופן עקיף)
באשמתו ולכן הלך להתענות.
5ד
-
הוא באמת גֻנב – הוא גֻנב מבית אביו (ע"י האחים). גם בפסוק "
גוֹנב איש ומכרו
" – הכוונה לא דווקא לגנב שבא בלילה, בסתר, תופש את האיש, שם אותו בשק
ובורח; הכוונה לכל מקרה שבו לוקחים אדם חופשי ומוכרים אותו לעבד.
-
יוסף לא רצה 'לכבס את הכביסה המלוכלכת בחוץ' ולהגיד דברים רעים על אחיו באזני המצרים. (ייתכן שהוא רצה בכך גם לתקן את החטא של "
ויבא יוסף את דיבתם רעה אל אביהם
").
6א
-
ראובן מרגיש אשם ואחראי למצב (ע' למעלה תשובה 5ג).
-
חוץ מזה, כתוב בפירוש שראובן רצה להציל את יוסף (לכן הוא יעץ לזרוק אותו לבור -- "
למען הציל אותו מידם להשיבו אל אביו
"); הוא ניצל את ההזדמנות שאחיו אכלו כדי ללכת לבור.
6ב
-
הם לא ידעו מה קרה ליוסף! לאורך כל המשך הסיפור הם רק יכלו להגיד שהוא "
איננו
".
- אולי הבור היה עמוק ולא ראו מה קורה בפנים; כשהאחים באו
למכור את יוסף הם צעקו לו אבל לא שמעו שום דבר, ולכן חשבו שנחש הכיש אותו
והוא מת.
-
פירוש אחר: האחים ראו שמוכרים את יוסף ולא התערבו – הם העדיפו שהמדיינים יעשו את 'העבודה המלוכלכת'...
6ג
-
האחים ישבו רחוק כדי שלא ישמעו את יוסף בוכה וצועק. זה לא מראה על אכזריות, להפך: גם הגר, שמאד אהבה את ישמעאל בנה, ישבה "
מנגד, הרחק, כמטחווי קשת, כי אמרה אל אראה במות הילד
".
דרך אגב: זה מתאים להקבלה בין יוסף לישמעאל (ע' למעלה 5א). האחים חשבו
שיוסף מסכן את אחדות המשפחה, ולכן הדבר הנכון הוא שיוסף יידחה וימות. הם
לא רצו לשמוע את בכיותיו – כדי שלא 'יתפתו' לרחם עליו ובכך יעשו מעשה לא
נכון. [איתן]
6ד
-
ייתכן שיוסף שמע את התכניות שלהם, וחשב שהאחים שלחו את המדינים להוציא אותו.
- לנו, הקוראים, לא ברור מי מכר את יוסף; אז גם ליוסף זה לא
היה ברור. היו לו תיאוריות שונות: או שהמדיינים גנבו אותו מהבור, או
שהאחים מכרו אותו ושלחו את המדיינים לקחת אותו משם. לכן פעם הוא אומר "
גֻנוב גֻנבתי
", ופעם "
אשר מכרתם אותי
".
-
"
מכרתם אותי
" הכוונה – 'גרמתם שימכרו אותי'.
-
לפי
פירוש אחר משאלה 6ב: "
מכרתם אותי
" הכוונה – 'לא מחיתם במדיינים שמכרו אותי'.
הערות נוספות
(איתן פינקלשטיין)
יש עוד שאלה ידועה: למה יוסף לא הודיע לאביו שהוא במצרים? יש כמה תשובות – ע' בגליונות "מגדים". הנה כמה תשובות בקצרה:
-
יוסף רצה להבטיח שהחלומות שלו יתגשמו, ושגם אביו ישתחווה לו יחד עם אחיו.
- [ר' יעקב מדן]: יוסף רצה לאפשר לאחים לחזור בתשובה, ולכן
העמיד אותם ב'ניסיון': הוא אמר להם שהוא רוצה לקחת את בנימין – בנה השני
של רחל, הבן האהוב של יעקב. בניגוד לפעם הקודמת – הפעם הם לא הפקירו את
הבן האהוב אלא להפך – היו מוכנים למסור את נפשם עליו, ובכך תיקנו את החטא.
- [ר' יואל בן-נון]: יוסף היה בטוח שיעקב יודע על המכירה. הוא
ראה שיעקב לא מחפש אותו, והיה בטוח שיעקב שיתף פעולה עם האחים. אולי האחים
אמרו ליעקב: 'או הוא או אנחנו', ויעקב נכנע לדרישות שלהם והעדיף לדחות את
יוסף. לכן יוסף החליט להתנתק מאביו וממשפחתו ולהתחיל חיים חדשים במצרים.
יוסף לא רוצה לחזור למשפחה שדחתה אותו. יש עוד שאלה: למה יוסף בכה והתרגש
כשהוא שמע את דברי האחים? הרי הוא תכנן הכל והכל היה צפוי! תשובה: הוא בכה
אחרי שהוא שמע שיעקב חשב שהוא "
טרוף טורף
". ברגע זה הוא הבין שיעקב לא ידע
שום דבר על המכירה; יעקב אהב אותו כל הזמן, ויוסף טעה טעות נוראית! ולכן
הוא מיהר לצוות על אחיו שיביאו אליו את אביו.
הערות נוספות
(יאיר בן ברוך)
[לתגובות ניתן להתקשר:
08-9476680]
שאלה: אם יעקב לא ידע על המכירה וחשב שיוסף טורף, אז למה הוא האשים את האחים ואמר להם: "
יוסף איננו ושמעון איננו ואת בנימין תקחו...
"? תשובות:
-
האחים אשמים באופן עקיף, כי הם התרחקו מהבית, ולכן היה צריך לשלוח את יוסף שיראה מה שלומם ובגלל זה הוא 'נטרף'.
-
יעקב לא מאשים את האחים, אבל הוא חושב שיש להם מזל רע – יוסף שבא לשאול
בשלומם 'נטרף', שמעון נלקח, ויעקב חושש שגם לבנימין תקרה 'תאונה'.
סיכום
[יעל]
שאלות 5-6: אי אפשר להכריע בשאלה "מי מכר את יוסף?" אבל לפי שתי האפשרויות אפשר להצדיק את האחים:
6. אם המדיינים מכרו אותו -- האחים בוודאי לא אשמים באופן ישיר במכירה,
והם גם לא ידעו עליה ולכן הם לא יכלו ללכת לחפש את יוסף וגם לא יכלו לספר
לאביהם מה קרה.
5. ואם האחים מכרו אותו -- זה היה מתוך כוונה טובה, מתוך דאגה
לעתיד עם ישראל ועל פי "דין רודף", והם לא יכלו לספר לאביהם בגלל השבועה
שנשבעו בזמן המכירה.