קוד: ביאור:בראשית יד20 בתנ"ך
סוג: לא גמור
מאת: אראל
אל: לא גמור בכלל
בראשית יד 18-20: "ומלכי-צדק, מלך שלם, הוציא לחם ויין; והוא כוהן לאל
עליון. ויברכהו, ויאמר: 'ברוך אברם לאל עליון, קונה שמיים וארץ. וברוך אל
עליון, אשר מיגן צריך בידך!';
וייתן לו מעשר מכול.
"
ע"פ הפירוש המקובל, אברם נתן מעשר לאבימלך. מדוע?
כהן לאל עליון", לקחת את המעשר שמגיע לו – "
וייתן לו מעשר מכל". אמנם הרכוש לא היה שלו אלא של מלך סדום, ולכן מודגש בפסוק הבא שמלך סדום אומר לו "
תן לי הנפש והרכוש קח לך", כלומר – מלך סדום ויתר על כל רכושו לטובת אברם, ולכן אברם היה רשאי לתת מעשר מהרכוש לכהן. מלכיצדק
הוציא לחם ויין– כנראה כדי לערוך 'סעודת הודאה' לרגל הניצחון של אברם במלחמה.
כל מלכי האמורי יושבי ההר" (יהושע י 6). אחד מהמלכים האלה היה מלך חברון. מכאן ניתן להסיק שבימי יהושע היה מלך ירושלים המלך החשוב ביותר בכל אזור ההר, כולל חברון. אם המצב בימי אברם היה דומה ('מעשה בנים סימן לאבות') – אז אברם (שישב באותה תקופה בחברון) היה ב'תחום שיפוטו' של מלכיצדק, ולכן קל להבין למה דווקא מלכיצדק הגיע לקחת ממנו את המעשר.
האמורי היושב בחצצון תמר". לכן מלכיצדק, שהיה ראש "מלכי האמורי" באזור, בא לברך את אברם על כך שהיכה את אויביהם המשותפים, וגם הביא לו מתנות – לחם ויין (כמו שתועי מלך חמת שלח את בנו לברך את דוד על כך שהיכה את הדדעזר, והביא לו מתנות ממתכת).
ואברבנאל (נדמה לי) פירש להיפך – שמלכיצדק נתן מעשר מהרכוש לאברם. כל הפירוש שלו לפרשה שונה מהמקובל – ע' בדבריו.