קוד: ביאור:בראשית טו2 בתנ"ך
סוג: מניעים1
מאת: מחברים שונים
אל:
אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הָיָה דְבַר ה' אֶל אַבְרָם בַּמַּחֲזֶה לֵאמֹר אַל תִּירָא אַבְרָם אָנֹכִי מָגֵן לָךְ שְׂכָרְךָ הַרְבֵּה מְאֹד: וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֲדֹנָי ה' מַה תִּתֶּן לִי וְאָנֹכִי הוֹלֵךְ עֲרִירִי וּבֶן מֶשֶׁק בֵּיתִי הוּא דַּמֶּשֶׂק אֱלִיעֶזֶר"
אנטיגנוס איש סוכו קבל משמעון הצדיק הוא היה אומר אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס אלא הוו כעבדים המשמשין את הרב שלא על מנת לקבל פרס ויהי מורא שמים עליכם": כלומר אברהם לא אמור כלל להיות מוטרד מענייני שכר.
וְשָׂנֵאתִי אֲנִי אֶת כָּל עֲמָלִי שֶׁאֲנִי עָמֵל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ שֶׁאַנִּיחֶנּוּ לָאָדָם שֶׁיִּהְיֶה אַחֲרָי: וּמִי יוֹדֵעַ הֶחָכָם יִהְיֶה אוֹ סָכָל וְיִשְׁלַט בְּכָל עֲמָלִי שֶׁעָמַלְתִּי וְשֶׁחָכַמְתִּי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ גַּם זֶה הָבֶל:" והוא גם לא אמור להיות מוטרד בשאלה מי הוא "האדם שיהיה אחרי" ולמי יניח כל רכושו.
ואנוכי הולך ערירי" ברובד אחר: אין טעם ותועלת לרעיונות ולאמונה אשר אני נושא, ואין טעם ותועלת לניצחון אשר ניצחתי להציל את לוט, כי גם לוט לא ימשיך את דרכי. כל אשר אני עושה - סרק הוא בהעדר ממשיך לדרכי.
ואז השכר שה' מבטיח הוא לא כסף וזהב, אלא הבטחת הצלחה - יהיו תוצאות למעשך:
ירמיהו לא 15-16: "כֹּה אָמַר ה': מִנְעִי קוֹלֵךְ
מִבֶּכִי וְעֵינַיִךְ מִדִּמְעָה, כִּי יֵשׁ
שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ נְאֻם
ה' וְשָׁבוּ מֵאֶרֶץ אוֹיֵב; וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ נְאֻם ה'
וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם
":
כפי שאנו רואים כאן, לשון שכר הוא בדיוק במובן זה.
אם כן, כל התהיות מקבלות גוון אחר: הבטחות ה' על שכר הם לא הבטחות "פרס" אלא הבטחות "הצלחה ותוצאות", והספיקות של אברהם הם לא ספיקות ביכולת או רצינות של המבטיח אלא כמיהה לראות ולחוש את ממשיך אמונתו, שיהיה אחריו.
בדומה למשה שהתבשר על מיתתו הקרובה, במדבר כז26: "יִפְקֹד ה' אֱלֹקֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר אִישׁ עַל הָעֵדָה
":
זה כל מה שמעניין אותו כעת.
תהלים קכז3: "הִנֵּה נַחֲלַת ה' בָּנִים
שָׂכָר פְּרִי הַבָּטֶן
":
אברהם לא דאג למי יוריש את רכושו, ואפילו לא לחלקי עולם הבא שיקבל או לא, אלא
לשכר שהוא נחלת ה'.
זה אינו אליעזר מדמשק - כמו שמציין גם שד"ל - אלא שהתשובה נמצאת בגוף
השאלה -
דמשק מן
משק, והוא כמו - "שר המשקים" (בראשית, מ', 2), שהרי
אליעזר הוא - "עבדו זקן ביתו המשל בכל אשר לו" (בראשית, כד', 2), וקרוב
לכך גם הכתוב - "על פיך ישק כל עמי" (בראשית, מא', 20), אף ששם יתכן כי
פירוש המילה שונה.