קוד: ביאור:בראשית א30 בתנ"ך
סוג: בסיס
מאת: אראל
אל:
בראשית א29: "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים 'הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת כָּל עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ, וְאֶת כָּל הָעֵץ אֲשֶׁר בּוֹ פְרִי עֵץ זֹרֵעַ זָרַע, לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה;'
"
בראשית א30: "'- וּלְכָל חַיַּת הָאָרֶץ, וּלְכָל עוֹף הַשָּׁמַיִם, וּלְכֹל רוֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר בּוֹ נֶפֶשׁ חַיָּה, אֶת כָּל יֶרֶק עֵשֶׂב לְאָכְלָה'; וַיְהִי כֵן.
"
כדי להבין מדוע זה כל-כך קשה, נקרא את הפסוקים למעלה, המגדירים את המזון המיועד לאדם ולחיה.
מייד לאחר הבריאה, לא הייתה תחרות בין האדם לבין החיות; האדם לא אכל חיות והחיות לא אכלו בני אדם או חיות אחרות; וגם המזונות מן הצומח התחלקו בין האדם לבין החיות
(ע' רש"ר הירש):
העלים מראש לא היו מיועדים לנו, ולכן אין פלא שקשה לנו לאכול אותם.
אחרי המבול היה שינוי בחוקי האכילה, וה' אמר לבני נוח (בראשית ט 2): "כָּל-רֶמֶשׂ אֲשֶׁר הוּא-חַי, לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה: כְּיֶרֶק עֵשֶׂב, נָתַתִּי לָכֶם אֶת-כֹּל
"; ה' התיר לנוח ולבניו לאכול חיות, ויחד עם זה התיר להם לאכול עלים.
ואכן, לבני נוח אין שום בעיה לאכול חסה או פטרוסיליה - הם לא צריכים לנקות אותה מחרקים, כי מותר להם לאכול אותה יחד עם החרקים.
חוקי האכילה של עם ישראל הם קרובים יותר לחוקי האכילה שהיו לפני המבול (כפי שכתב הרב קוק ב"חזון הצמחונות והשלום") - יש מגבלות רבות על אכילת בשר, אסור בכלל לאכול חרקים ותולעים, וכתוצאה מכך קשה יותר לאכול ירקות עליים - מותר, אך זה דורש השקעה רבה, או ויתור על הבריאות.
וייתכן שבאחרית הימים, כשהעולם יחזור להיות כגן-עדן, החיות לא יטרפו זו את זו ובני-האדם לא יאכלו בשר - יהיה אסור לנו לאכול חסה, והיא תחזור להיות מזונן הבלעדי של החיות...
ומי שחסר לו ברזל - יוכל לאכול פלפל ירוק, שהוא פרי עם זרעים (אזהרה: הכותב אינו מוסמך לתת ייעוץ תזונתי!).