קוד: ביאור:דברים י16 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
דברים י16: "וּמַלְתֶּם אֵת עָרְלַת לְבַבְכֶם, וְעָרְפְּכֶם לֹא תַקְשׁוּ עוֹד
"
ערלה היא אטימות, חציצה וכיסוי (רש"י). ה' נמצא בכל מקום בבריאה, אולם במקרים רבים, לב האדם אטום והוא אינו מרגיש את נוכחותו. אטימות זו נקראת ערלה - מחיצה הנמצאת, כביכול, בין לב האדם לבין מציאות ה' בבריאה.
"
למול את ערלת הלב" זה לפתוח את הלב - לשים בצד את הטירדות הממלאות את הלב, ולהתבונן בשקט בנוכחות ה': "ומלתם את ערלת לבבכם - שיהיה לבבכם פתוח לדעת האמת, לא כאשר עשיתם עד היום, שלא נתן ה' לכם לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע.
וערפכם לא תקשו עוד - שלא תהיו כאבותיכם, דור סורר ומורה, שישבו עם המצרים וילמדו מעשיהם, והם קשים לעזוב דרכם, כמו שעשו את העגל וקראם שם (שמות לב ט): "עם קשי ערף", שלא ישובו מן הטעות שנכנס בלבם לחשוב שיש תועלת בעבודת המלאכים או צבא השמים.
"
(רמב"ן)
ערלת הבשר וערלת הלב מסמלות שתי חציצות המפריעות לאדם לראות את ה': ערלת הבשר מסמלת את התאוות והתענוגים, וערלת הלב מסמלת את המחשבות וההרהורים.
---
בארמית, ערלת הלב נקראת טיפשות: "וְתַעֲדוּן יַת
טִפְּשׁוּת לִבְּכוֹן
"
(תרגום ירושלמי-יונתן).
וּמָל ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶךָ, לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ לְמַעַן חַיֶּיךָ".