המקום אשר יבחר ה' - מבנה הפרשה

קוד: מבנה דברים יב בתנ"ך

סוג: מבנה2

מאת: אראל

אל:

בדברים יב יש מצוות רבות שקשורות להקרבת קרבנות במקום אשר יבחר ה'. במאמר זה נסביר את המצוות השונות, ההבדלים ביניהן והקשרים ביניהן.

כי אתם עוברים את הירדן

הפרשה מתחילה, למעשה, בדברים יא31, אחרי פרשת הברכה והקללה. הפרשה נפתחת בתיאור זמן - זמן הכניסה אל הארץ - נוסח מקובל לפתיחת פרשיות של מצוות בתורה: "כִּי אַתֶּם עֹבְרִים אֶת-הַיַּרְדֵּן, לָבֹא לָרֶשֶׁת אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-ה' אֱלֹהֵיכֶם נֹתֵן לָכֶם; וִירִשְׁתֶּם אֹתָהּ, וִישַׁבְתֶּם-בָּהּ. וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשׂוֹת אֵת כָּל-הַחֻקִּים וְאֶת-הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם".

המצוה הראשונה בפרשה היא המצוה לאבד את כל מקומות העבודה הזרה בארץ כנען: "אַבֵּד תְּאַבְּדוּן אֶת-כָּל-הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר עָבְדוּ-שָׁם הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר אַתֶּם יֹרְשִׁים אֹתָם, אֶת-אֱלֹהֵיהֶם - עַל-הֶהָרִים הָרָמִים וְעַל-הַגְּבָעוֹת, וְתַחַת כָּל-עֵץ רַעֲנָן...".

לאחר מכן באה סדרה של 4 מצוות, שלכל אחת מהן יש אותו מבנה: כל אחת פותחת באיסור (לא / הישמר פן), ממשיכה במצוה שיש לקיים במקום אשר יבחר ה', ומסיימת במצוה שיש בה אכילה ו/או שמחה של קבוצה גדולה. הטבלה הבאה מבליטה את המבנה המשותף למצוות אלו:

האכילה והשמחה

המקום אשר יבחר ה'

האיסור

(פסוק 7) וַאֲכַלְתֶּם-שָׁם, לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם, וּשְׂמַחְתֶּם בְּכֹל מִשְׁלַח יֶדְכֶם, אַתֶּם וּבָתֵּיכֶם - אֲשֶׁר בֵּרַכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ.

(פסוקים 5-6) כִּי אִם-אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם מִכָּל-שִׁבְטֵיכֶם לָשׂוּם אֶת-שְׁמוֹ שָׁם - לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ, וּבָאתָ שָּׁמָּה. וַהֲבֵאתֶם שָׁמָּה עֹלֹתֵיכֶם וְזִבְחֵיכֶם וְאֵת מַעְשְׂרֹתֵיכֶם וְאֵת תְּרוּמַת יֶדְכֶם; וְנִדְרֵיכֶם וְנִדְבֹתֵיכֶם וּבְכֹרֹת בְּקַרְכֶם וְצֹאנְכֶם.

(פסוק 4) לֹא-תַעֲשׂוּן כֵּן לה' אֱלֹהֵיכֶם

(פסוק 12) וּשְׂמַחְתֶּם, לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם--אַתֶּם וּבְנֵיכֶם וּבְנֹתֵיכֶם, וְעַבְדֵיכֶם וְאַמְהֹתֵיכֶם; וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בְּשַׁעֲרֵיכֶם, כִּי אֵין לוֹ חֵלֶק וְנַחֲלָה אִתְּכֶם.

(פסוקים 9-11) כִּי לֹא-בָאתֶם עַד-עָתָּה אֶל-הַמְּנוּחָה וְאֶל-הַנַּחֲלָה אֲשֶׁר-ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ. וַעֲבַרְתֶּם אֶת-הַיַּרְדֵּן, וִישַׁבְתֶּם בָּאָרֶץ אֲשֶׁר-ה' אֱלֹהֵיכֶם מַנְחִיל אֶתְכֶם; וְהֵנִיחַ לָכֶם מִכָּל-אֹיְבֵיכֶם מִסָּבִיב, וִישַׁבְתֶּם-בֶּטַח. וְהָיָה הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-יִבְחַר ה' אֱלֹהֵיכֶם בּוֹ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם - שָׁמָּה תָבִיאוּ אֵת כָּל-אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם: עוֹלֹתֵיכֶם וְזִבְחֵיכֶם, מַעְשְׂרֹתֵיכֶם וּתְרֻמַת יֶדְכֶם, וְכֹל מִבְחַר נִדְרֵיכֶם אֲשֶׁר תִּדְּרוּ לה'.

(פסוק 8) לֹא תַעֲשׂוּן כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ עֹשִׂים פֹּה הַיּוֹם, אִישׁ כָּל-הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו!

(פסוקים 15-16) רַק בְּכָל-אַוַּת נַפְשְׁךָ תִּזְבַּח וְאָכַלְתָּ בָשָׂר, כְּבִרְכַּת ה' אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן-לְךָ - בְּכָל-שְׁעָרֶיךָ; הַטָּמֵא וְהַטָּהוֹר יֹאכְלֶנּוּ, כַּצְּבִי וְכָאַיָּל. רַק הַדָּם לֹא תֹאכֵלוּ; עַל-הָאָרֶץ תִּשְׁפְּכֶנּוּ כַּמָּיִם.

(פסוק 14) כִּי אִם-בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר-יִבְחַר ה' בְּאַחַד שְׁבָטֶיךָ - שָׁם תַּעֲלֶה עֹלֹתֶיךָ, וְשָׁם תַּעֲשֶׂה כֹּל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּךָּ.

(פסוק 13) הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן-תַּעֲלֶה עֹלֹתֶיך, בְּכָל-מָקוֹם אֲשֶׁר תִּרְאֶה.

(פסוקים 18-19) ..., אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ, וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ; וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ. הִשָּׁמֶר לְךָ, פֶּן-תַּעֲזֹב אֶת-הַלֵּוִי, כָּל-יָמֶיךָ, עַל-אַדְמָתֶךָ .

(פסוק 18) כִּי אִם-לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ תֹּאכְלֶנּוּ, בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ,...

(פסוק 17) לֹא-תוּכַל לֶאֱכֹל בִּשְׁעָרֶיךָ, מַעְשַׂר דְּגָנְךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ, וּבְכֹרֹת בְּקָרְךָ וְצֹאנֶךָ, וְכָל-נְדָרֶיךָ אֲשֶׁר תִּדֹּר, וְנִדְבֹתֶיךָ וּתְרוּמַת יָדֶךָ.

מתוך הטבלה, ניתן להבין את המשמעות הייחודית של כל איסור. נסביר את הדברים בשתי שיטות:

א. איסורים שונים

אחרי פסוק 19 יש במסורת פרשה סתומה. מכאן, שבפסוק 19 מסתיים הקטע. נושא הקטע, כפי שניתן לראות מפירוט המצוות עד כה, הוא - המקום והאופן שבהם יש לעבוד את ה' בארץ: אסור לבנות לה' בניינים כמעשה הגויים, אלא לעבוד אותו במקום שאליו יבחר להביא את משכנו; אסור להביא למשכנו בשר חולין, וחייבים להביא אליו את כל העולות ואת כל מאכלי הקודש.

שני הסעיפים האחרונים מרחיבים את האיסורים שנזכרים בויקרא יז: בויקרא יז, נאסר על בנ"י להקריב עולות וזבחים מחוץ למשכן במדבר, ובדברים יב נאמר שהאיסור הזה יחול גם בארץ.

ב. תקופות שונות

כי ירחיב ה' א-להיך את גבולך

בפסוק 20 מתחיל קטע חדש; ניתן לראות שזהו קטע חדש גם ע"פ נוסח הפתיחה שלו - "כי ירחיב ה' א-להיך את גבולך כאשר דיבר לך": שוב, זהו תיאור זמן; זמן מאוחר יותר מהזמן שאליו התייחס הקטע הקודם ("כי אתם עוברים את הירדן"). נושא הקטע הזה הוא - אכילת בשר תאוה. הנושא הזה כבר נזכר בשני פסוקים בקטע הקודם, בפסקה שדיברה על איסור הקרבת עולות מחוץ למשכן (פסוקים 15-16); הוא הוזכר שם כדי להדגיש את הניגוד שבין הבהמות שנשרפות כליל על המזבח (שאותן אסור להקריב כלל מחוץ למשכן ה'), לבין הבהמות שמיועדות למאכל של טמאים וטהורים כאחד (שאותן מותר וחובה להקריב מחוץ למשכן ה').

אולם, שם הנושא הוזכר רק בדרך אגב; הקטע העיקרי שאמור ללמד את נושא אכילת בשר התאוה הוא הקטע הנוכחי.

גם בקטע זה, ישנם שני פסוקים שמתייחסים לבשר קודש (פסוקים 26-27), והם נועדו - שוב - להדגיש את הניגוד בין בשר חול לבשר קודש.

מטרת החזרות היא, שכל אחת מהפרשיות תעמוד בפני עצמה, ויהיה אפשר ללמוד אותה בלי תלות בפרשה השניה.

תגובות