מלחמה ב-7 דרכים

קוד: ביאור:דברים כח25 בתנ"ך

סוג: מבנה1

מאת: אראל

אל: מגדים מא

בין ה"איחולים" שמשה מאחל לעם ישראל אם לא ישמרו מצוות (הקללות), נמצא הקטע הבא (דברים כח 25-35):

25. יִתֶּנְךָ ה' נִגָּף, לִפְנֵי אֹיְבֶיךָ--בְּדֶרֶךְ אֶחָד תֵּצֵא אֵלָיו, וּבְשִׁבְעָה דְרָכִים תָּנוּס לְפָנָיו; וְהָיִיתָ לְזַעֲוָה, לְכֹל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ.
26. וְהָיְתָה נִבְלָתְךָ לְמַאֲכָל, לְכָל-עוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְבֶהֱמַת הָאָרֶץ; וְאֵין, מַחֲרִיד.
27. יַכְּכָה ה' בִּשְׁחִין מִצְרַיִם, ובעפלים (וּבַטְּחֹרִים), וּבַגָּרָב, וּבֶחָרֶס--אֲשֶׁר לֹא-תוּכַל, לְהֵרָפֵא.
28. יַכְּכָה ה' בְּשִׁגָּעוֹן וּבְעִוָּרוֹן; וּבְתִמְהוֹן, לֵבָב.
29. וְהָיִיתָ מְמַשֵּׁשׁ בַּצָּהֳרַיִם, כַּאֲשֶׁר יְמַשֵּׁשׁ הַעִוֵּר בָּאֲפֵלָה, וְלֹא תַצְלִיחַ, אֶת-דְּרָכֶיךָ; וְהָיִיתָ אַךְ עָשׁוּק וְגָזוּל, כָּל-הַיָּמִים--וְאֵין מוֹשִׁיעַ.
30. אִשָּׁה תְאָרֵשׂ, וְאִישׁ אַחֵר ישגלנה (יִשְׁכָּבֶנָּה)--בַּיִת תִּבְנֶה, וְלֹא-תֵשֵׁב בּוֹ; כֶּרֶם תִּטַּע, וְלֹא תְחַלְּלֶנּוּ.
31. שׁוֹרְךָ טָבוּחַ לְעֵינֶיךָ, וְלֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ--חֲמֹרְךָ גָּזוּל מִלְּפָנֶיךָ, וְלֹא יָשׁוּב לָךְ; צֹאנְךָ נְתֻנוֹת לְאֹיְבֶיךָ, וְאֵין לְךָ מוֹשִׁיעַ.
32. בָּנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ נְתֻנִים לְעַם אַחֵר, וְעֵינֶיךָ רֹאוֹת, וְכָלוֹת אֲלֵיהֶם, כָּל-הַיּוֹם; וְאֵין לְאֵל, יָדֶךָ.
33. פְּרִי אַדְמָתְךָ וְכָל-יְגִיעֲךָ, יֹאכַל עַם אֲשֶׁר לֹא-יָדָעְתָּ; וְהָיִיתָ, רַק עָשׁוּק וְרָצוּץ--כָּל-הַיָּמִים.
34. וְהָיִיתָ, מְשֻׁגָּע, מִמַּרְאֵה עֵינֶיךָ, אֲשֶׁר תִּרְאֶה.
35. יַכְּכָה ה' בִּשְׁחִין רָע, עַל-הַבִּרְכַּיִם וְעַל-הַשֹּׁקַיִם, אֲשֶׁר לֹא-תוּכַל, לְהֵרָפֵא--מִכַּף רַגְלְךָ, וְעַד קָדְקֳדֶךָ.

הפסוק הראשון בקטע עומד בניגוד לפסוק שנזכר בברכות - פסוק 7: "יִתֵּן ה' אֶת-אֹיְבֶיךָ הַקָּמִים עָלֶיךָ, נִגָּפִים לְפָנֶיךָ:  בְּדֶרֶךְ אֶחָד יֵצְאוּ אֵלֶיךָ, וּבְשִׁבְעָה דְרָכִים יָנוּסוּ לְפָנֶיךָ ". הפסוק הבא הוא המשך ישיר שלו [ ^{יואב רוזנברג, במאמרו במגדים כח, כתב פסוק זה ברשימת הפסוקים הבלתי - משוייכים , כי לא מצא בברכות שום פסוק שנראה דומה לו מבחינה חיצונית . מבחינת התוכן אין צורך למצוא לפסוק הזה הקבלה מיוחדת , כי הוא בסך - הכל ההמשך של פסוק 25 , שמתאר תבוסה במלחמה ]} . ]

נעיין כעת בקטע שבפסוקים כח - לד . הקטע הוא קטע אחד המסודר במבנה כיאסטי , כפי שניתן לראות מהביטויים החוזרים המודגשים בתחילתו ובסופו :

• יַכְּכָה ה' בְּשִׁגָּעוֹן וּבְעִוָּרוֹן;וּבְתִמְהוֹן, לֵבָב. וְהָיִיתָ מְמַשֵּׁשׁ בַּצָּהֳרַיִם, כַּאֲשֶׁר יְמַשֵּׁשׁ הַעִוֵּר בָּאֲפֵלָה....
  • וְלֹא תַצְלִיחַ, אֶת-דְּרָכֶיךָ; וְהָיִיתָ אַךְ עָשׁוּק וְגָזוּל, כָּל-הַיָּמִים -- וְאֵין מוֹשִׁיעַ.
  • אִשָּׁה תְאָרֵשׂ, וְאִישׁ אַחֵר ישגלנה (יִשְׁכָּבֶנָּה);   בַּיִת תִּבְנֶה, וְלֹא-תֵשֵׁב בּוֹ;    כֶּרֶם תִּטַּע, וְלֹא תְחַלְּלֶנּוּ.
  • שׁוֹרְךָ טָבוּחַ לְעֵינֶיךָ, וְלֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ;  חֲמֹרְךָ גָּזוּל מִלְּפָנֶיךָ, וְלֹא יָשׁוּב לָךְ;   צֹאנְךָ נְתֻנוֹת לְאֹיְבֶיךָ, וְאֵין לְךָ מוֹשִׁיעַ.
  • בָּנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ נְתֻנִים לְעַם אַחֵר, וְעֵינֶיךָ רֹאוֹת, וְכָלוֹת אֲלֵיהֶם, כָּל-הַיּוֹם; וְאֵין לְאֵל, יָדֶךָ.
  • פְּרִי אַדְמָתְךָ וְכָל-יְגִיעֲךָ, יֹאכַל עַם אֲשֶׁר לֹא-יָדָעְתָּ; וְהָיִיתָ, רַק עָשׁוּק וְרָצוּץ-- כָּל-הַיָּמִים.
• וְהָיִיתָ, מְשֻׁגָּע,מִמַּרְאֵה עֵינֶיךָ, אֲשֶׁר תִּרְאֶה.

בקטע זה חוזר ארבע פעמים נושא הראייה והעיוורון . בנוסף לכך , בתחילת הקטע ובסופו חוזר נושא השיגעון . בנוסף לכך , בקטע זה חוזר ארבע פעמים ביטוי שמראה על חוסר - אונים (" תמהון - לבב " -- ע' רש"ר הירש ; " ואין מושיע " פעמיים , " ואין לאל ידך ").

משלושה נושאים אלה ניתן להסיק שהקטע כולו עוסק בנושא מסויים : מראות לא הגיוניים , שיגרמו לבני ישראל להשתגע ולהרגיש חסרי - אונים . העיוורון הנזכר כאן אינו עיוורון פיזי ( שהרי " עיניך רואות ", " והיית משוגע ממראה עיניך "), אלא עיוורון נפשי : כשאדם נמצא במצב לא - הגיוני -- הוא לא יודע איך להתנהג , ובכך משול לעיוור שאינו יכול למצוא את דרכו . שבעת המקרים המתוארים באמצע הקטע מתאימים להגדרה זו : הם מתארים מצבים שונים שבהם עושקים , גוזלים ורוצצים את בני ישראל , לוקחים להם את פרי - עמלם ואת רכושם בניגוד לכל הגיון אנושי , והם חסרי - אונים ואינם מוצאים שום דרך להיוושע .

למקרים המתוארים באמצע הקטע יש עוד דבר משותף : כולם אופייניים למצב של מלחמה:

• שלושת המקרים הראשונים ( אבדן הארוסה , אבדן הבית ואבדן הכרם ) נזכרים כמעט באותן מילים בפרשת היציאה למלחמה ( דברים כ '), כתוצאה אפשרית של המלחמה .
• ארבעת המקרים הבאים אופייניים למצב של מלחמה קרה ^{[ הקללות " שורך טבוח לעיניך ולא תאכל ממנו ... צאנך נתונות לאויביך ואין לך מושיע " מתקיימות בימינו כפשוטן , כפי שמעידים חקלאים הגרים במושבים ליד הגבול עם הרשות הפלשתינית . גם הקללה " חמורך גזול מלפניך ולא ישוב לך " מתקיימת בימינו , תחת ההנחה ש ' חמור ' הוא כלי - רכב ( כלי רכב רבים נגנבו והועברו לתחומי הרשות הפלשתינית , והם לא ישובו אל בעליהם ).]} .

ניתן להסיק שכל הקטע מתאר מצב של מלחמה , והוא בעצם המשך ופירוט של הקללה הכתובה בפסוק כה : " יתנך ה’ נגף לפני איביך -- בדרך אחד תצא אליו , ובשבעה דרכים תנוס לפניו ".

יש עוד כמה פרטים קטנים שעשויים לחזק את הטענה :

1. בקטע כח - לד נזכר הביטוי " אויביך ", שנזכר גם בקללה בפסוק כה .

2. בקטע כח - לד נזכרו עיוורון , שיגעון ו תימהון . שלוש מכות אלו נזכרו בהקשר של מלחמה גם בעוד מקום – בקשר למלחמה שתהיה על ירושלים באחרית הימים –ע' זכריה י " ב ד : " ביום ההוא , נאום ה ', אכה כל סוס בתמהון ורוכבו בשגעון , ( ועל בית יהודה אפקח את עיניי ,) וכול סוס העמים אכה בעורון . " (ראו שיגעון, עיוורוון, תמהון )

3. בקטע הנ"ל מתוארים שבעה מקרים שבהם אויבי ישראל עושקים את ישראל ; ייתכן ששבעת המקרים האלה הם - הם שבעת הדרכים שבהם ינוסו בני ישראל לפני אויביהם ( הכוונה ל'דרך ' במשמעות של 'אופן'  ולא במשמעות של 'שביל' ).

4. ע' עוד בפירוש אברבנאל .

בפסוקים כא- כב וכה- לה מתוארות קללות של מחלות , שאינן מקבילות לאף ברכה . העובדה שלמחלות אין הקבלה בברכות היא הגיונית , כי אין טעם לפרט בברכות את כל סוגי המחלות ש לא יבואו על בני ישראל אם יקיימו מצוות . גם בפרשת בחוקותי ( ויקרא כו ) בקטע השלילי נזכרו מחלות ( שחפת , קדחת , שדפון , ירקון ), אך בקטע החיובי לא נזכרו שום מחלות . על-כן, אין להתפלא על כך שבפרשת הקללות מופיעות קללות שאינן מקבילות לאף ברכה . אך עדיין יש להסביר את מיקומן של קללות אלו בפרשה .

כפי שהוסבר למעלה , שני הקטעים שבהן משולבות הקללות שעוסקות במחלות ( פסוקים כ - כב ופסוקים כה - לה ) מתארים מצב של מלחמה , והם עומדים בניגוד לשתי ברכות המתייחסות למצב של מלחמה . ייתכן שגם תיאורי המחלות ( שאינם מקבילים לאף ברכה ) מתארים מלחמה – מלחמה בין ה ' לבין בני ישראל . זאת ניתן לראות מהסגנון שבו הן כתובות : בכולן נזכר פועל שאופייני למלחמה . ברובן נזכר " יככה ה ' " ( ברוב תיאורי המלחמות בתנ"ך נזכר שצד אחד היכה את הצד השני , למשל -- " וירדפו את פלשתים ויכום עד מתחת לבית - כר " -- שמ " א ז ' יא , ועוד הרבה ), ובאחת מהן נזכר " ידבק ה ' בך " ( הפועל ' הדביק ' אופייני למלחמה , שבה צד אחד רודף אחרי הצד השני ומדביק אותו -- למשל " ויפנו לפני איש ישראל אל דרך המדבר , והמלחמה הדביקתהו ... " -- שופטים כ ' מב ).

ובכן , בקטע זה , לא רק הגויים נלחמים בעם ישראל , כי אם גם ה' מצטרף אל הגויים , ונלחם בישראל על-ידי מחלות שונות .