קוד: שלבים בגאולה בתנ"ך
סוג: כלל
מאת: אהוד טוקטלי
אל:
דברים ל1-10: "והיה כי יבאו עליך כל הדברים האלה הברכה והקללה אשר נתתי לפניך, והשבת אל לבבך בכל הגוים אשר הדיחך ה' אלקיך שמה. ושבת עד ה' אלקיך ושמעת בקלו ככל אשר אנכי מצוך היום אתה ובניך בכל לבבך ובכל נפשך. ושב ה' אלקיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך ה' אלקיך שמה. אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך ה' אלקיך ומשם יקחך. והביאך ה' אלקיך אל הארץ אשר ירשו אבתיך וירשתה והיטבך והרבך מאבתיך. ומל ה' אלקיך את לבבךֹ ואת לבב זרעך לאהבה את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך למען חייך. ונתן ה' אלקיך את כל האלות האלה על איביך ועל שנאיך אשר רדפוך. ואתה תשוב ושמעת בקול ה' ועשית את כל מצותיו אשר אנכי מצוך היום. והותירך ה' אלקיך בכל מעשה ידך בפרי בטנך ובפרי בהמתך ובפרי אדמתך לטבה כי ישוב ה' לשוש עליך לטוב כאשר שש על אבתיך. כי תשמע בקול ה' אלקיך לשמר מצותיו וחקתיו הכתובהֹ בספר התורה הזה כי תשוב אל ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך.
"
לאורך כל הגלות, השתדלו יהודים לחזור בתשובה כדי לכפר על עוונותיהם ולזכות בגאולה. אין ספק כי כל יהודי מאמין משתדל גם היום להרבות במצוות ובמעשים טובים. אך יש הבדל גדול בין התשובה הפרטית שאפיינה את דורות
הגלות, לבין התשובה הכללית הנדרשת במציאות ההיסטורית של ימינו. מרגע שזכינו לחיות בארצנו ללא שלטון זר, חלה עלינו חובה להשתית את החיים היהודיים בישראל על אדני התורה.
אולי זה הפֵרוש לתהליך המתואר בפסוקים שהעתקנו למעלה:
בדרך כלל נוהגים לחשוב על תהליך גאולי בן שני שלבים:
ומה ראו לומר בינה אחר קדושה? שנאמר: "והקדישו את קדוש יעקב ואת אלקי ישראל יעריצו" (ישעיהו כט23), וסמיך ליה: "וידעו תעי רוח בינה" (ישעיהו כט24)."
לפי הגמרא הזאת, גם בקשת הרפואה בברכת 'רופא חולי עמו ישראל' קשורה לשלב הראשון של התשובה והסליחה בתהליך הגאולה:
"ומה ראו לומר תשובה אחר בינה? דכתיב: "ולבבו יבין ושב ורפא לו" (ישעיהו ו10). אי הכי לימא רפואה בתרה דתשובה? לא ס"ד דכתיב: "וישב אל ה' וירחמהו ואל אלקינו כי ירבה לסלוח" (ישעיהו נה7). ומאי חזית דסמכת אהא סמוך אהא? כתב קרא אחרינא: "הסלח לכל עונכי הרפא לכל תחלואיכי הגואל משחת חייכי" (תהלים קג3-4). למימרא דגאולה ורפואה בתר סליחה היא, והכתיב "ושב ורפא לו"! ההוא לאו רפואה דתחלואים היא אלא רפואה דסליחה היא.
"
לפי הגיון זה, היתה ברכת 'רופא חולי עמו ישראל' צריכה לבוא מיד לאחר ברכת 'חנון המרבה לסלוח', אך היא נקבעה אחרי ברכת הגאולה - 'גואל עמו ישראל'. הגמרא מסבירה שהסיבה לכך היא שברכת הגאולה צריכה להיות
השביעית בסדר הברכות:
"ומה ראו לומר גאולה בשביעית? אמר רבא: מתוך שעתידין ליגאל בשביעית לפיכך קבעוה בשביעית. והאמר מר: בששית קולות, בשביעית מלחמות, במוצאי שביעית בן דוד בא! מלחמה נמי אתחלתא דגאולה היא. ומה ראו לומר רפואה בשמינית? אמר רבי אחא: מתוך שנתנה מילה בשמינית שצריכה רפואה לפיכך קבעוה בשמינית.
"
הגמרא ממשיכה להסביר את מיקומה של ברכת 'מברך השנים' על פי ההגיון המספרי של הברכות:
"ומה ראו לומר ברכת השנים בתשיעית? אמר רבי אלכסנדרי: כנגד מפקיעי שערים, דכתיב: "שׁבר זרוע רשע" (תהלים י15). ודוד כי אמרה בתשיעית אמרה.
"
רש"י מסביר, בפרושו לגמרא זו, שברכת 'גואל עמו ישראל' לא נתקנה לעניין הגאולה העתידה, אלא לגאולה מן הצרות הבאות עלינו תמיד, אך כיוון שנזכר בה שם גאולה, קבעוה כברכה השביעית.
גם לפי הגמרא הזו, הגאולה השלמה תתחיל בקבוץ גלויות, והסימן לתחילת השלב השני בתהליך הגאולה - קבוץ הגלויות - נרמז כבר בברכת השנים. לכן נאמרת ברכת 'מקבץ נדחי עמו ישראל' מיד אחרי ברכת 'מברך השנים':
"ומה ראו לומר קיבוץ גליות לאחר ברכת השנים? דכתיב: "ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא" (יחזקאל לו8).
"
אחרי קבוץ הגלויות, יתחיל השלב השלישי בתהליך שלדעתי תיארו פסוקי התורה - התשובה השניה של ישראל. שלב זה יכלול שאיפה לקיים את כל מצוות התורה, שרבות מהן קשורות להחייאת מערכת המשפט התורנית. במסגרת חידוש מערכת המשפט, יעמדו הרשעים לדין, ועל זה תקנו החכמים את ברכות 'מלך אוהב צדקה ומשפט' ו-'שובר אויבים ומכניע זדים':
"וכיון שנתקבצו גליות, נעשה דין ברשעים, שנאמר: "ואשיבה ידי עליך ואצרוף כבור סיגיך" (ישעיהו א25), וכתיב: "ואשיבה שופטיך כבראשונה" (ישעיהו א26). וכיון שנעשה דין מן הרשעים כלו המינים וכולל זדים עמהם, שנאמר: "ושׁבר פּשעים וחטאים יחדיוֶֶ ועוזבי ה' יכלו" (ישעיהו א28).
"
רק אז, לאחר תחילת קבוץ הגלויות וחידוש מערכת המשפט, תעלה קרנם של הצדיקים, החסידים, זקני העם, פליטת בית סופריהם, גרי הצדק ושאר בני העם, כפי שנאמר בברכת 'משען ומבטח לצדיקים'. זהו המשך לשלב התשובה
השניה, שתתבטא בהחייאת מערכת המשפט התורנית בארץ ישראל:
"וכיון שכלו הפושעים, מתרוממת קרן צדיקים, דכתיב: "וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק" (תהלים עה11). וכולל גרי הצדק עם הצדיקים, שנאמר: "מפני שיבה תקום והדרת פני זקן", וסמיך ליה: "וכי יגור אתכם גר" (ויקרא יט33).
"
השלב הרביעי בתהליך שלדעתי תיארו פסוקי התורה יתחיל לפי הגמרא עם בניין ירושלים, ועל זה תקנו חכמינו את ברכת 'בונה ירושלים':
"והיכן מתרוממת קרנם? בירושלים, שנאמר: "שאלו שלום ירושלם ישליו אהביך" (תהלים קכב6).
"
ֹ
לפי גמרא זו, יתגלה המשיח רק אחרי בניין ירושלים, ולכן קבעו את ברכת 'מצמיח קרן ישועה' לאחר ברכת 'בונה ירושלים':
"וכיון שנבנית ירושלים בא דוד, שנאמר: "אחר ישבו בני ישראל ובקשו את ה' אלקיהם ואת דויד מלכם" (הושע ג5).
"
התגלות משיח בן דוד תביא לבניין בית המקדש, ששם ישמע הקב"ה את כל תפילות בני ישראל, ולכן הברכה הבאה היא 'שומע תפילה':
"וכיון שבא דוד באתה תפלה, שנאמר: "והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי" (ישעיהו נו7).
"
רק אז ישכין הקב"ה את שכינתו בבית המקדש, ועל זה קבעו חכמינו את ברכת 'המחזיר שכינתו לציון':
"וכיון שבאת תפלה באת עבודה, שנאמר: "עולתיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי" (ישעיהו נו7).
"
בעבודת בית המקדש נביא גם קרבנות תודה, ועל זה נקבעה ברכת 'הטוב שמך ולך נאה להודות':
"וכיון שבאת עבודה באתה תודה, שנאמר: "זבח תודה יכבדנני" (תהלים נ23)
"
לבסוף, יושלם תהליך הגאולה בעידן של שלום וברכה, ועל כך קבעו חכמים בסוף התפילה את ברכת 'המברך את עמו ישראל בשלום':
"ומה ראו לומר ברכת כהנים אחר הודאה? דכתיב: "וישא אהרן את ידו אל העם ויברכם וירד מעשֹת החטאת והעלה והשלמים" (ויקרא ט22).
"
ניתן להבין מסדר זה, שקבוץ הגלויות התחיל לפני השלב השני של תשובת העם, ושהתשובה השניה תתבטא בהחזרת משפטי התורה, מתו שאיפה לקיים את כל מצוותיה בארץ ישראל. רק אחרי השלב השני של התשובה, יתחילו כל
אירועי השלב האחרון של הגאולה: בניין ירושלים במלוא הדרה, התגלות מלך המשיח, בניין בית המקדש, חידוש העבודה בבית הקדוש, השראת השכינה על ציון, התודה שלנו על הגאולה, ובואו של עידן השלום. אם כן, יש כאן תיאור
של שני שלבים נפרדים של תשובה, ושני שלבים שונים של גאולה. גם בספר 'ישמח משה' (סדר שמות, דיבור המתחיל 'בהפטרה') וכמובן בכתבי הראי"ה קוק, נאמר שיהיו שתי גאולות. תחילה - גשמית, ואחריה - רוחנית.
אציין כאן בקצרה גם את המסורת אודות שני שלבי הגאולה המכונים 'משיח בן יוסף' ו'משיח בן דוד'.
"פליגי בה רבי דוסא ורבנן: חד אמר על משיח בן יוסף שנהרג, וחד אמר על יצה"ר שנהרג... תנו רבנן: משיח בן דוד שעתיד להגלות במהרה בימינו, אומר לו הקב"ה: שאל ממני דבר ואתן לך, שנאמר: "אספרה אל חוק וגו' אני היום ילדתיך שאל ממני ואתנה גוים נחלתך" (תהלים ב7-8). וכיון שראה משיח בן יוסף שנהרג, אומר לפניו: רבש"ע! אינימבקש ממך אלא חיים.
" (בבלי, סוכה נב.)
לא אעמיק כאן במדרשים המתארים את קורות משיח בן יוסף, אך ברור שהמסורת מתארת שני שלבים בגאולה: תחילה בדרכו של 'בן יוסף', שנהג בדרך הטבע - שיבת ציון הגשמית - ורק אחר כך בדרכו הרוחנית של 'בן דוד'.
נית לשער שאנו רואי במציאות של ימינו את שלביו הראשוני של תהליך הגאולה. כנראה ששלבי הגאולה הראשונים כבר התגשמו ברובם במאה ה-20. כבר בתקופת העליות הראשונות לארץ ישראל, קבע הראי"ה קוק שחידושו
של הישוב החקלאי ברחבי הארץ והפרחת השממה מוכיחים את התגשמותם של השלבים הראשונים של הגאולה ('אתחלתא דגאולה'), ככתוב בנבואת הגאולה:
יחזקאל לו8-12: "ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא. כי הנני אליכם ופניתי אליכם ונעבדתם ונזרעתם. והרביתי עליכם אדם כל בית ישראל כּלּה ונשבו הערים והחרבות תבנינה. והרביתי עליכם אדם ובהמה ורבו ופרו והושבתי אתכם כקדמותיכם והיטבתי מראשׁתיכם וידעתם כי אני ה'. והולכתי עליכם אדם את עמי ישראל וירשוך והיית להם לנחלה ולא תוסף עוד לשכלם.
"
חז"ל פירשו את נבואת יחזקאל כסימן מובהק לראשית הגאולה:
"אמר רבי אבא: אין לך קץ מגולה מזה, שנאמר: "ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל וגו'" (יחזקאל לו8)
" (בבלי סנהדרין צח.).
ייתכן ששלב התשובה השני מתחיל להופיע בדורנו: מצוות התלויות בארץ נשמרות יותר בימינו, ולימוד התורה פורח כיום בישראל בקנה מידה חסר תקדים. אולי גם האירועי הדרמטיים בתולדות ישראל ובהיסטוריה העולמית מגשימים חלק גדול מן הנבואות על התהליכים המבשרים את ביאת הגואל. רבים בעולם כולו חיים בתחושה שעידן הגאולה קרוב לבוא, ואף שבחוגי היהדות התורנית חלוקות הדעות לגבי תפקידו של המפעל הציוני בתהליך המשיחי, רבים חשים שאנו חיים בתקופה בעלת משמעות עמוקה.
כפי שראינו בפסוקי התורה, שלב ג' של גאולתנו מתאר תהליך של תשובה. אין ספק שקיימת כיום התעוררות כנה לעסוק בתשובה, בתלמוד תורה ובקיום מצוות ומעשים טובים. אך צריך להודות, כי ישנו תחום אחד שבו לא הצלחנו: החברה הישראלית העצמאית אינה מתנהלת על פי התורה בממדיה הציבוריים.
ִ
ְהחוק השולט במדינת ישראל אינו המשפט העברי, וכללי הנוהג הציבוריים אינם מתיישבים עם מצוות התורה ורוחה. נראה כי עם ישראל ניצב כעת בפני פרשת דרכים מכרעת: אם ימשי את תהליך התשובה ההדדית, ויחיל את רצון
הבורא על חייו הציבוריים, מובטח לו כי יזכה לעתיד מזהיר. את החלופה השניה לא כדאי לתאר.