קוד: ביאור:שמות ד14 בתנ"ך
סוג: מניעים1
מאת: דוד אקסלרוד
אל:
וַיֹּאמֶר 'בִּי אֲדֹנָי, שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח!' וַיִּחַר אַף ה' בְּמֹשֶׁה וַיֹּאמֶר 'הֲלֹא אַהֲרֹן אָחִיךָ הַלֵּוִי יָדַעְתִּי כִּי דַבֵּר יְדַבֵּר הוּא, וְגַם הִנֵּה הוּא יֹצֵא לִקְרָאתֶךָ וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ'"
כשאדם מעלה טענה ומקבל פיתרון, שוב מעלה טענה אחרת ומקבל פיתרון גם עליה, וכשנגמרו הטענות הוא עדיין מסרב, סימן הוא שהטענות הראשונות לא סיבות היו אלא תירוצים; על כן חרה אף ה' (דוד אקסלרוד).