קוד: ביאור:שמות יד15 בתנ"ך
סוג: התאמה1
מאת: אראל
אל:
שמות יד15: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה: מַה תִּצְעַק אֵלָי?! דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ!
"
לפני קריעת ים סוף, אמר ה' למשה שיפסיק לצעוק אליו. אולם, בפסוק שלפני כן, לא מסופר שמשה צעק אל ה' - להיפך - כתוב שהוא דיבר אל בני ישראל,
שמות יד13-14: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אַל הָעָם 'אֶל תִּירָאוּ! הִתְיַצְבוּ וּרְאוּ אֶת יְשׁוּעַת ה' אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה לָכֶם הַיּוֹם, כִּי אֲשֶׁר רְאִיתֶם אֶת מִצְרַיִם הַיּוֹם לֹא תספו לִרְאֹתָם עוֹד עַד עוֹלָם; ה' יִלָּחֵם לָכֶם וְאַתֶּם תחרשון'
".
דווקא על בני ישראל נאמר לפני כן שהם צעקו אל ה',
שמות יד10: "וּפַרְעֹה הִקְרִיב, וַיִּשְׂאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֵינֵיהֶם וְהִנֵּה מִצְרַיִם נֹסֵעַ אַחֲרֵיהֶם, וַיִּירְאוּ מְאֹד
וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה'
"!
המפרשים הציעו כמה הסברים:
1. אחרי המסופר בפסוק 14, שבו משה אמר לבני ישראל שה' יושיע אותם, התחיל משה לצעוק ולהתפלל אל ה' שיקיים את ההבטחה שנתן בשמו ויושיע את בני ישראל. התפילה אינה מתוארת בכתוב, ואנחנו לומדים אותה מדברי ה': "מה תצעק אלי - למדנו שהיה משה עומד ומתפלל. אמר לו הקב"ה: לא עת עתה להאריך בתפלה שישראל נתונין בצרה! דבר אחר: מה תצעק? אלי! עלי הדבר תלוי ולא עליך! כמו שנאמר להלן (ישעיהו מה)
על בני ועל פועל ידי תצוני.
דבר אל בני ישראל ויסעו - אין להם אלא ליסע, שאין הים עומד בפניהם. כדאי זכות אבותיהם והם והאמונה שהאמינו בי ויצאו לקרוע להם הים
"
(רש"י ע"פ מכילתא, בבלי
סוטה לז.).
מדוע צעק משה אל ה', והרי ה' כבר הבטיח לו שיושיע את בני ישראל,
שמות יד4: "וְחִזַּקְתִּי אֶת לֵב פַּרְעֹה וְרָדַף אַחֲרֵיהֶם, וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה וּבְכָל חֵילוֹ וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי אֲנִי ה'
"?
(קושיית
אבן עזרא).
- "כי לא ידע מה יעשה, ואף על פי שאמר לו השם
ואכבדה בפרעה הוא לא היה יודע איך יתנהג כי הוא על שפת הים והשונא רודף ומשיג והיה מתפלל שיורנו ה' דרך יבחר וזה טעם מה תצעק אלי שהיית צריך לשאל מה תעשה ואין לך צורך לצעוק כי כבר הודעתיך ואכבדה בפרעה
"
(רמב"ן).
אם כך, מדוע תפילתו של משה לא נזכרה בכתוב? "ולא סיפר הכתוב צעקת משה, כי הוא בכלל ישראל
" - הכתוב כבר סיפר בפסוק 10 שבני ישראל צעקו, ומשה הוא אחד מבני ישראל שצעקו
(רמב"ן); "מה תצעק אליי - כי אמנם הוא היה בכלל
ויצעקו בני ישראל אל ה'. אמנם, צעקת משה לא היתה מיראת פרעה וחילו, כי כבר הגיד לישראל את מפלת המצרים ומיתתם באמרו לא
תוסיפו לראותם עוד עד עולם, ה' יילחם לכם, אבל היתה צעקתו על שרי ישראל, שהעיזו פניהם באמרם
המבלי אין קברים, וחשב בשביל זה שלא ישמעו לו להיכנס בים, לפיכך אמר לו "מה תצעק אליי כזה? כי אמנם אתה חושד בכשרים!".
דבר אל בני ישראל וייסעו - ולא ימרו את פיך.
"
(ספורנו).
2. בפסוק 10 כבר נאמר שבני ישראל צעקו אל ה', משה מייצג את עם ישראל לפני ה'. ה' פונה אליו ואומר לו, שיאמר לבני ישראל שיפסיקו לצעוק וייסעו: "נאמר על משה, שהוא כנגד כל ישראל, בעבור שצעקו בני ישראל אל ה'
"
(אבן עזרא), "ואולי יאמר 'מה תניחם לצעוק? דבר להם ויסעו, כי כבר אמרתי לך ואכבדה בפרעה'
"
(רמב"ן).
וייתכן שכל האירועים המתוארים בפסוקים אלו קרו במקביל - בני ישראל ומשה צעקו אל ה', משה דיבר אל בני ישראל והרגיע אותם, וה' דיבר אל משה ועודד אותו להתקדם.
ראו גם: אור החיים על שמות יד טו.