קוד: מבנה שמות ז בתנ"ך
סוג: מבנה2
מאת:
אל: פירושים וסימנים מכות מצרים
מכות מצרים אינן אוסף אקראי של אסונות - יש בהן סדר ומבנה פנימי. יש דרכים שונות להציג מבנה זה
(ראו למשל פירוש אברבנאל).
1. יש מפרשים, שדברי רבי יהודה "היה נותן בהם סימנים: דצ"ך עד"ש באח"ב
" למעשה מבטאים חלוקה של המכות לשלוש קבוצות:
בכל שלשה כזאת, ה'מכה' הראשונה היא קלה יחסית, והיא בעצם רק מופת שנועד להזהיר את המצרים מפני שתי המכות שיבואו אחריו. לכן משה לא מתרה בפרעה לפני המופתים האלה (בניגוד לשאר המכות, שלפניהן משה נצטווה להתרות בפרעה). כל מופת קשור לאחד מארבעת מצבי-הצבירה היסודיים של החומר – נוזל (מים), מוצק (עפר), אנרגיה (אש), גז (אויר):
".ומלאו בתי מצרים.. וגם האדמה אשר הם עליה
", "ותהלך אש ארצה
". וגם מכת הארבה נמשלה לאש (ראו יואל א ד, יואל א יט).ואש מתלקחת בתוך הברד
הביטוי "
" נזכר בשתי מכות – מכת הארבה
וקריעת-ים-סוף. ואכן, "רוח-קדים" היא רוח חמה, וזה מתאים גם לשלשה שקשורה
לאש (ארבה) וגם לשלשה שקשורה לאויר (קריעת-ים-סוף). ראו
רוח קדים.
רוח קדים
בשלוש השלשות הראשונות יש עוד חוקיות שקשורה להתראות: במכה הראשונה
של כל שלשה (תנין, כנים, שחין) לא נצטווה משה להתרות בפרעה – כנ"ל; במכה
השניה (דם, ערוב, ברד) נצטווה משה להתרות בפרעה
. ובמכה השלישית (צפרדע, דבר, ארבה) נצטווה משה ל"בבוקר
" ולהתרות בו – לא דווקא בבוקר.
בוא אל פרעה
מלבד החלוקה הזאת, ניתן לחלק את המכות לשתי קבוצות של 6 מכות:
במכה האחרונה שבכל שישיה נזכרת ידו של ה':
"הנה יד ה' הויה במקנך... דבר כבד מאד
"וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה ה' במצרים...