|
|
במדבר לה 9-34
|
דברים יט 1-13
|
יהושע כ 1-9
|
|
הציווי :
|
ט
וַיְדַבֵּר ה’,
אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.
י
דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם:
כִּי אַתֶּם עֹבְרִים
אֶת-הַיַּרְדֵּן
, אַרְצָה כְּנָעַן.
|
א
כִּי-יַכְרִית ה’ אֱלֹהֶיךָ
אֶת-הַגּוֹיִם
, אֲשֶׁר ה’ אֱלֹהֶיךָ, נֹתֵן לְךָ אֶת-אַרְצָם; וִירִשְׁתָּם,
וְיָשַׁבְתָּ בְעָרֵיהֶם וּבְבָתֵּיהֶם.
|
א
וַיְדַבֵּר ה’, אֶל-
יְהוֹשֻׁעַ לֵאמֹר.
ב
דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי
יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר:
|
|
הערים :
בספר דברים נאמר גם, שצריך להכין את הדרך לערי המקלט, כך שלבורח יהיה קל למצוא אותן.
|
יא
וְהִקְרִיתֶם לָכֶם עָרִים
, עָרֵי מִקְלָט
תִּהְיֶינָה לָכֶם;
וְנָס שָׁמָּה רֹצֵחַ, מַכֵּה-נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה.
יב
וְהָיוּ לָכֶם הֶעָרִים לְמִקְלָט מִגֹּאֵל; וְלֹא
יָמוּת הָרֹצֵחַ, עַד-עָמְדוֹ לִפְנֵי הָעֵדָה לַמִּשְׁפָּט.
יג
וְהֶעָרִים, אֲשֶׁר
תִּתֵּנוּ--שֵׁשׁ-עָרֵי מִקְלָט תִּהְיֶינָה לָכֶם.
יד
אֵת שְׁלֹשׁ הֶעָרִים, תִּתְּנוּ מֵעֵבֶר
לַיַּרְדֵּן, וְאֵת שְׁלֹשׁ הֶעָרִים תִּתְּנוּ בְּאֶרֶץ כְּנָעַן: עָרֵי
מִקְלָט תִּהְיֶינָה.
|
ב
שָׁלוֹשׁ עָרִים,
תַּבְדִּיל לָךְ: בְּתוֹךְ אַרְצְךָ--אֲשֶׁר
ה’ אֱלֹהֶיךָ, נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ.
ג
תָּכִין לְךָ הַדֶּרֶךְ
,
וְשִׁלַּשְׁתָּ אֶת-גְּבוּל אַרְצְךָ,
אֲשֶׁר יַנְחִילְךָ ה’ אֱלֹהֶיךָ; וְהָיָה, לָנוּס שָׁמָּה כָּל-רֹצֵחַ....
ח
וְאִם-יַרְחִיב ה’
אֱלֹהֶיךָ, אֶת-גְּבֻלְךָ, כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע, לַאֲבֹתֶיךָ; וְנָתַן לְךָ
אֶת-כָּל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר דִּבֶּר לָתֵת לַאֲבֹתֶיךָ.
ט
כִּי-תִשְׁמֹר אֶת-כָּל-הַמִּצְוָה הַזֹּאת
לַעֲשֹׂתָהּ, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם, לְאַהֲבָה אֶת-ה’ אֱלֹהֶיךָ
וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו, כָּל-הַיָּמִים--וְיָסַפְתָּ לְךָ עוֹד שָׁלֹשׁ עָרִים, עַל
הַשָּׁלֹשׁ הָאֵלֶּה.
|
תְּנוּ לָכֶם אֶת-עָרֵי הַמִּקְלָט, אֲשֶׁר-דִּבַּרְתִּי
אֲלֵיכֶם בְּיַד-מֹשֶׁה...
ז
וַיַּקְדִּשׁוּ
אֶת-קֶדֶשׁ בַּגָּלִיל, בְּהַר נַפְתָּלִי, וְאֶת-שְׁכֶם, בְּהַר אֶפְרָיִם;
וְאֶת-קִרְיַת אַרְבַּע הִיא חֶבְרוֹן, בְּהַר יְהוּדָה.
ח
וּמֵעֵבֶר לְיַרְדֵּן יְרִיחוֹ, מִזְרָחָה, נָתְנוּ
אֶת-בֶּצֶר בַּמִּדְבָּר בַּמִּישֹׁר, מִמַּטֵּה רְאוּבֵן; וְאֶת-רָאמֹת
בַּגִּלְעָד מִמַּטֵּה-גָד, וְאֶת-גלון (גּוֹלָן) בַּבָּשָׁן מִמַּטֵּה מְנַשֶּׁה.
|
|
למי מיועדות הערים :
בספר במדבר מודגש שהערים מיועדות גם לגר;
ספר יהושע משלב את שני הביטויים - "בשגגה", "בבלי דעת".
|
טו
לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, וְלַגֵּר וְלַתּוֹשָׁב בְּתוֹכָם, תִּהְיֶינָה שֵׁשׁ-הֶעָרִים
הָאֵלֶּה, לְמִקְלָט--לָנוּס שָׁמָּה, כָּל-מַכֵּה-נֶפֶשׁ
בִּשְׁגָגָה....
כב
וְאִם-
בְּפֶתַע בְּלֹא-אֵיבָה, הֲדָפוֹ,
אוֹ-הִשְׁלִיךְ עָלָיו כָּל-כְּלִי,
בְּלֹא צְדִיָּה.
כג
אוֹ בְכָל-אֶבֶן אֲשֶׁר-יָמוּת בָּהּ,
בְּלֹא
רְאוֹת
, וַיַּפֵּל עָלָיו, וַיָּמֹת--וְהוּא
לֹא-אוֹיֵב לוֹ, וְלֹא מְבַקֵּשׁ
רָעָתוֹ
.
|
ד
וְזֶה דְּבַר הָרֹצֵחַ,
אֲשֶׁר-יָנוּס שָׁמָּה וָחָי: אֲשֶׁר יַכֶּה אֶת-רֵעֵהוּ
בִּבְלִי-דַעַת, וְהוּא
לֹא-שֹׂנֵא לוֹ מִתְּמֹל שִׁלְשֹׁם
.
ה
וַאֲשֶׁר יָבֹא אֶת-רֵעֵהוּ בַיַּעַר, לַחְטֹב עֵצִים,
וְנִדְּחָה יָדוֹ בַגַּרְזֶן לִכְרֹת הָעֵץ,
וְנָשַׁל הַבַּרְזֶל מִן-הָעֵץ
וּמָצָא
אֶת-רֵעֵהוּ
וָמֵת: הוּא, יָנוּס אֶל-אַחַת הֶעָרִים-הָאֵלֶּה--וָחָי.
|
ג
לָנוּס שָׁמָּה רוֹצֵחַ, מַכֵּה-נֶפֶשׁ
בִּשְׁגָגָה
בִּבְלִי-דָעַת; וְהָיוּ לָכֶם
לְמִקְלָט, מִגֹּאֵל הַדָּם.
|
|
המשפט וההצלה : בספר יהושע נאמר, שהרוצח צריך להישפט גם אצל זקני עיר המקלט,
ולא רק אצל זקני העדה כולה.
|
כד
וְשָׁפְטוּ,
הָעֵדָה, בֵּין הַמַּכֶּה, וּבֵין גֹּאֵל הַדָּם--עַל הַמִּשְׁפָּטִים, הָאֵלֶּה.
כה
וְהִצִּילוּ הָעֵדָה
אֶת-הָרֹצֵחַ, מִיַּד גֹּאֵל הַדָּם, וְהֵשִׁיבוּ אֹתוֹ הָעֵדָה, אֶל-עִיר
מִקְלָטוֹ אֲשֶׁר-נָס שָׁמָּה;
|
ו
פֶּן-יִרְדֹּף גֹּאֵל הַדָּם
אַחֲרֵי הָרֹצֵחַ, כִּי-יֵחַם לְבָבוֹ, וְהִשִּׂיגוֹ כִּי-יִרְבֶּה הַדֶּרֶךְ,
וְהִכָּהוּ נָפֶשׁ; וְלוֹ, אֵין מִשְׁפַּט-מָוֶת, כִּי לֹא שֹׂנֵא הוּא לוֹ,
מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם.
ז
עַל-כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ, לֵאמֹר: שָׁלֹשׁ עָרִים, תַּבְדִּיל לָךְ.
|
ד
וְנָס אֶל-אַחַת מֵהֶעָרִים הָאֵלֶּה, וְעָמַד פֶּתַח שַׁעַר הָעִיר, וְדִבֶּר
בְּאָזְנֵי זִקְנֵי הָעִיר-הַהִיא, אֶת-דְּבָרָיו; וְאָסְפוּ אֹתוֹ הָעִירָה
אֲלֵיהֶם, וְנָתְנוּ-לוֹ מָקוֹם וְיָשַׁב עִמָּם.
|
|
למי לא מיועדות הערים : בספר במדבר יש הגדרה מדויקת ל"רצח";
|
טז
וְאִם-בִּכְלִי בַרְזֶל
הִכָּהוּ וַיָּמֹת, רֹצֵחַ הוּא: מוֹת יוּמַת, הָרֹצֵחַ.
יז
וְאִם בְּאֶבֶן יָד אֲשֶׁר-יָמוּת בָּהּ הִכָּהוּ,
וַיָּמֹת--רֹצֵחַ הוּא: מוֹת יוּמַת, הָרֹצֵחַ.
יח
אוֹ בִּכְלִי עֵץ-יָד אֲשֶׁר-יָמוּת בּוֹ הִכָּהוּ,
וַיָּמֹת--רֹצֵחַ הוּא: מוֹת יוּמַת, הָרֹצֵחַ.
יט
גֹּאֵל הַדָּם, הוּא יָמִית אֶת-הָרֹצֵחַ:
בְּפִגְעוֹ-בוֹ, הוּא יְמִתֶנּוּ.
כ
וְאִם-
בְּשִׂנְאָה, יֶהְדֳּפֶנּוּ, אוֹ-הִשְׁלִיךְ עָלָיו
בִּצְדִיָּה
, וַיָּמֹת.
כא
אוֹ
בְאֵיבָה הִכָּהוּ בְיָדוֹ, וַיָּמֹת--מוֹת-יוּמַת הַמַּכֶּה, רֹצֵחַ הוּא:
גֹּאֵל הַדָּם, יָמִית אֶת-הָרֹצֵחַ--בְּפִגְעוֹ-בוֹ.
|
יא
וְכִי-יִהְיֶה
אִישׁ,
שֹׂנֵא לְרֵעֵהוּ,
וְאָרַב לוֹ וְקָם עָלָיו, וְהִכָּהוּ נֶפֶשׁ וָמֵת;
וְנָס, אֶל-אַחַת הֶעָרִים הָאֵל.
יב
וְשָׁלְחוּ זִקְנֵי עִירוֹ, וְלָקְחוּ אֹתוֹ מִשָּׁם;
וְנָתְנוּ אֹתוֹ, בְּיַד גֹּאֵל הַדָּם--וָמֵת.
יג
לֹא-תָחוֹס עֵינְךָ, עָלָיו; וּבִעַרְתָּ דַם-הַנָּקִי
מִיִּשְׂרָאֵל, וְטוֹב לָךְ. {ס}
|
|
|
החיים בעיר : בספר במדבר נאמר, שאם הרוצח יוצא מעיר המקלט - מותר לגואל הדם להרגו.
|
וְיָשַׁב בָּהּ,
עַד-מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדֹל,
אֲשֶׁר-מָשַׁח אֹתוֹ, בְּשֶׁמֶן הַקֹּדֶשׁ.
כו
וְאִם-יָצֹא יֵצֵא, הָרֹצֵחַ, אֶת-גְּבוּל עִיר מִקְלָטוֹ,
אֲשֶׁר יָנוּס שָׁמָּה.
כז
וּמָצָא אֹתוֹ, גֹּאֵל הַדָּם, מִחוּץ, לִגְבוּל עִיר מִקְלָטוֹ: וְרָצַח גֹּאֵל
הַדָּם, אֶת-הָרֹצֵחַ--אֵין לוֹ, דָּם.
כח
כִּי בְעִיר מִקְלָטוֹ יֵשֵׁב,
עַד-מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדֹל;
וְאַחֲרֵי מוֹת, הַכֹּהֵן הַגָּדֹל--יָשׁוּב הָרֹצֵחַ, אֶל-אֶרֶץ אֲחֻזָּתוֹ.
|
|
ה
וְכִי יִרְדֹּף גֹּאֵל הַדָּם, אַחֲרָיו,
וְלֹא-יַסְגִּרוּ אֶת-הָרֹצֵחַ, בְּיָדוֹ: כִּי בִבְלִי-דַעַת הִכָּה אֶת-רֵעֵהוּ,
וְלֹא-שֹׂנֵא הוּא לוֹ מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם.
ו
וְיָשַׁב בָּעִיר הַהִיא,
עַד-עָמְדוֹ לִפְנֵי הָעֵדָה
לַמִּשְׁפָּט,עַד-מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם; אָז
יָשׁוּב הָרוֹצֵחַ, וּבָא אֶל-עִירוֹ וְאֶל-בֵּיתוֹ--אֶל-הָעִיר, אֲשֶׁר-נָס
מִשָּׁם.
|
|
סיכום : בספר במדבר נאמר, שהדם מחניף את הארץ ומטמא את הארץ.
|
כט
וְהָיוּ אֵלֶּה לָכֶם
לְחֻקַּת מִשְׁפָּט, לְדֹרֹתֵיכֶם, בְּכֹל, מוֹשְׁבֹתֵיכֶם.
ל
כָּל-מַכֵּה-נֶפֶשׁ--לְפִי
עֵדִים, יִרְצַח אֶת-הָרֹצֵחַ; וְעֵד אֶחָד, לֹא-יַעֲנֶה בְנֶפֶשׁ לָמוּת.
לא
וְלֹא-תִקְחוּ כֹפֶר לְנֶפֶשׁ
רֹצֵחַ, אֲשֶׁר-הוּא רָשָׁע לָמוּת: כִּי-מוֹת, יוּמָת.
לב
וְלֹא-תִקְחוּ כֹפֶר, לָנוּס אֶל-עִיר מִקְלָטוֹ,
לָשׁוּב לָשֶׁבֶת בָּאָרֶץ, עַד-מוֹת הַכֹּהֵן.
לג
וְלֹא-תַחֲנִיפוּ אֶת-הָאָרֶץ
, אֲשֶׁר אַתֶּם בָּהּ, כִּי
הַדָּם
, הוּא יַחֲנִיף אֶת-הָאָרֶץ; וְלָאָרֶץ לֹא-יְכֻפַּר,
לַדָּם אֲשֶׁר
שֻׁפַּךְ-בָּהּ, כִּי-אִם,
בְּדַם שֹׁפְכוֹ.
לד
וְלֹא תְטַמֵּא אֶת-הָאָרֶץ
, אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים
בָּהּ--אֲשֶׁר אֲנִי, שֹׁכֵן בְּתוֹכָהּ: כִּי, אֲנִי ה’--שֹׁכֵן, בְּתוֹךְ
בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. {פ}
|
י
וְלֹא יִשָּׁפֵךְ, דָּם נָקִי, בְּקֶרֶב אַרְצְךָ
, אֲשֶׁר ה’ אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן
לְךָ נַחֲלָה; וְהָיָה עָלֶיךָ,
דָּמִים. {פ}
|
ט
אֵלֶּה הָיוּ עָרֵי
הַמּוּעָדָה לְכֹל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם, לָנוּס שָׁמָּה,
כָּל-מַכֵּה-נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה; וְלֹא יָמוּת, בְּיַד גֹּאֵל הַדָּם, עַד-עָמְדו,
לִפְנֵי הָעֵדָה. {פ} |