פרשת שליחת המרגלים - מה באמת קרה שם?

קוד: שליחת המרגלים בתנ"ך

סוג: התאמה2

מאת: אראל

אל:

פרשת שליחת המרגלים מסופרת בתנ"ך פעמיים: בספר במדבר (יג) ובספר דברים (א). הסיפורים אינם זהים. כדי להבין מה בדיוק קרה שם, כדאי לסדר את שני הסיפורים בטבלה, זה כנגד זה:

דברים א

במדבר י-יג

הסבר

דברים א19: וַנִּסַּע מֵחֹרֵב, וַנֵּלֶךְ אֵת כָּל-הַמִּדְבָּר הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא הַהוּא אֲשֶׁר רְאִיתֶם דֶּרֶךְ הַר הָאֱמֹרִי, כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה’ אֱלֹהֵינוּ, אֹתָנוּ; וַנָּבֹא, עַד קָדֵשׁ בַּרְנֵעַ.

במדבר י12:  וַיִּסְעוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל לְמַסְעֵיהֶם, מִמִּדְבַּר סִינָי; וַיִּשְׁכֹּן הֶעָנָן, בְּמִדְבַּר פָּארָן.

...

במדבר יב16:  וְאַחַר נָסְעוּ הָעָם, מֵחֲצֵרוֹת; וַיַּחֲנוּ, בְּמִדְבַּר פָּארָן. {פ}

לפני שליחת המרגלים, נסעו בני-ישראל מהר סיני (חורב), עד העיר קדש ברנע, שנמצאת במדבר פארן.

בספר במדבר, המסע הזה מתואר בפירוט רב לאורך 3 פרקים (י-יב), ומפורטות בו התחנות שעברו בני-ישראל במדבר פארן. בספר דברים, המסע מתואר בקיצור – בפסוק אחד.

א20  וָאֹמַר, אֲלֵכֶם: בָּאתֶם עַד-הַר הָאֱמֹרִי, אֲשֶׁר-ה’ אֱלֹהֵינוּ נֹתֵן לָנוּ. א21 רְאֵה נָתַן ה’ אֱלֹהֶיךָ, לְפָנֶיךָ--אֶת-הָאָרֶץ: עֲלֵה רֵשׁ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה’ אֱלֹהֵי אֲבֹתֶיךָ לָךְ--אַל-תִּירָא, וְאַל-תֵּחָת.

במדבר יג1-2: וַיְדַבֵּר ה’, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. שְׁלַח-לְךָ אֲנָשִׁים, וְיָתֻרוּ אֶת-אֶרֶץ כְּנַעַן, אֲשֶׁר-אֲנִי נֹתֵן, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל: אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד לְמַטֵּה אֲבֹתָיו, תִּשְׁלָחוּ--כֹּל, נָשִׂיא בָהֶם.

אחרי שהגיעו למדבר פארן, ציוה ה' על משה לשלוח אנשים, שיתורו את הארץ שהוא נותן לבני-ישראל. בספר דברים לא מתוארת מצוות ה', אבל במקומה מסופר שמשה אמר לבני-ישראל לעלות ולרשת את הארץ.

מתוך ההקבלה נראה, שמדובר כאן באותו מעשה: ה' אמר למשה שישלח אנשים לתור את הארץ, כהכנה לירושת הארץ וחלוקתה בין בני ישראל. לכן נשלחו נציג אחד מכל שבט (הארץ התחלקה לשבטים), ולכן נשלחו דווקא נשיאים ולא אנשי-מלחמה (הנשיאים אחראים על חלוקת הנחלות לשבטים - ראו במדבר לד16-29).

האנשים היו אמורים, כנראה, לשרטט תרשימים של הנחלות, כדי לחלק אותן בין השבטים, כמו שעשו השליחים ששלח יהושע (יהושע יח4).

דברים א22:  וַתִּקְרְבוּן אֵלַי, כֻּלְּכֶם, וַתֹּאמְרוּ נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים לְפָנֵינוּ, וְיַחְפְּרוּ-לָנוּ אֶת-הָאָרֶץ; וְיָשִׁבוּ אֹתָנוּ, דָּבָר--אֶת-הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר נַעֲלֶה-בָּהּ, וְאֵת הֶעָרִים אֲשֶׁר נָבֹא אֲלֵיהֶן.

דברים א23:  וַיִּיטַב בְּעֵינַי, הַדָּבָר; וָאֶקַּח מִכֶּם שְׁנֵים עָשָׂר אֲנָשִׁים, אִישׁ אֶחָד לַשָּׁבֶט.

במדבר יג3-16:  וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה מִמִּדְבַּר פָּארָן, עַל-פִּי ה’: כֻּלָּם אֲנָשִׁים, רָאשֵׁי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל הֵמָּה. וְאֵלֶּה שְׁמוֹתָם... אֵלֶּה שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים, אֲשֶׁר-שָׁלַח מֹשֶׁה לָתוּר אֶת-הָאָרֶץ; וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן-נוּן, יְהוֹשֻׁעַ.

במדבר יג17-20:  וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה, לָתוּר אֶת-אֶרֶץ כְּנָעַן; וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, עֲלוּ זֶה בַּנֶּגֶב, וַעֲלִיתֶם, אֶת-הָהָר.  וּרְאִיתֶם אֶת-הָאָרֶץ, מַה-הִוא; וְאֶת-הָעָם, הַיֹּשֵׁב עָלֶיהָ--הֶחָזָק הוּא הֲרָפֶה, הַמְעַט הוּא אִם-רָב.  וּמָה הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-הוּא יֹשֵׁב בָּהּ--הֲטוֹבָה הִוא, אִם-רָעָה; וּמָה הֶעָרִים, אֲשֶׁר-הוּא יוֹשֵׁב בָּהֵנָּה--הַבְּמַחֲנִים, אִם בְּמִבְצָרִים. וּמָה הָאָרֶץ הַשְּׁמֵנָה הִוא אִם-רָזָה, הֲיֵשׁ-בָּהּ עֵץ אִם-אַיִן, וְהִתְחַזַּקְתֶּם, וּלְקַחְתֶּם מִפְּרִי הָאָרֶץ; וְהַיָּמִים--יְמֵי, בִּכּוּרֵי עֲנָבִים.

בספר במדבר מסופר שמשה שלח את האנשים על פי ה', ואחר-כך שוב מסופר שמשה שלח אותם לתור את ארץ כנען, והפעם מסופר גם שמשה אמר להם לבדוק את טיבה של הארץ, הערים ויושביהן.

בספר דברים, מסופר שבני-ישראל ביקשו ממשה לשלוח אנשים שיחפרו את הארץ, ויבדקו את הדרך שיעלו בה ואת הערים שיבואו אליהן, ומשה הסכים ושלח מהם 12 אנשים.

מתוך ההקבלה נראה, שדבריהם אלה של בני-ישראל נאמרו, בסיפור של ספר במדבר, בין פסוק 16 לפסוק 17: משה התכוון לשלוח אנשים כדי להכין את הארץ לחלוקה בין השבטים, אבל - בעקבות בקשתם של בני-ישראל - הוא הוסיף למשלחת משימות נוספות, של איסוף מודיעין על הארץ והערים.

דברים א24-25  וַיִּפְנוּ וַיַּעֲלוּ הָהָרָה, וַיָּבֹאוּ עַד-נַחַל אֶשְׁכֹּל; וַיְרַגְּלוּ, אֹתָהּ. וַיִּקְחוּ בְיָדָם מִפְּרִי הָאָרֶץ, וַיּוֹרִדוּ אֵלֵינוּ;...

במדבר יג21-24:  וַיַּעֲלוּ, וַיָּתֻרוּ אֶת-הָאָרֶץ, מִמִּדְבַּר-צִן עַד-רְחֹב, לְבֹא חֲמָת. וַיַּעֲלוּ בַנֶּגֶב, וַיָּבֹא עַד-חֶבְרוֹן, וְשָׁם אֲחִימַן שֵׁשַׁי וְתַלְמַי, יְלִידֵי הָעֲנָק; וְחֶבְרוֹן, שֶׁבַע שָׁנִים נִבְנְתָה, לִפְנֵי, צֹעַן מִצְרָיִם. וַיָּבֹאוּ עַד-נַחַל אֶשְׁכֹּל, וַיִּכְרְתוּ מִשָּׁם זְמוֹרָה וְאֶשְׁכּוֹל עֲנָבִים אֶחָד, וַיִּשָּׂאֻהוּ בַמּוֹט, בִּשְׁנָיִם; וּמִן-הָרִמֹּנִים, וּמִן-הַתְּאֵנִים. לַמָּקוֹם הַהוּא, קָרָא נַחַל אֶשְׁכּוֹל, עַל אֹדוֹת הָאֶשְׁכּוֹל, אֲשֶׁר-כָּרְתוּ מִשָּׁם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

בספר במדבר, כאמור למעלה, התיאור של מסע האנשים בארץ הוא מפורט יותר, אבל אין הבדל משמעותי בין התיאורים. על-פי שני התיאורים, המרגלים כלל לא ביצעו את השליחות המקורית של הכנת הארץ לחלוקה, אלא רק את השליחות השניה של הבאת מידע מודיעיני על הארץ.

מסיכום שני הקטעים, עולה התיאור הבא:

מכאן אפשר גם להשיב על השאלה - האם שליחת המרגלים הייתה מעשה טוב או רע:

לסיכום, ההבדלים בין שני תיאורי השליחה הם:

פרשנים נוספים שהתייחסו להבדלים בין הפרשות

  • ר' יצחק אברבנאל;
  • נחמה לייבוביץ' על פרשת דברים.

תגובות