קוד: ביאור:שמות טו26 בתנ"ך
סוג: כלל
מאת: אראל
אל:
שמות טו26: "וַיֹּאמֶר 'אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל ה' אֱלֹהֶיךָ, וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה; וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֹתָיו, וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו; כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ, כִּי אֲנִי ה' רֹפְאֶךָ
".
הפסוק נאמר לאחר פרשת מרה, שבה בני ישראל מצאו מים מרים באמצע המדבר וה' לימד את משה איך להמתיק אותם.
מדוע, מכל הברכות האפשריות, נזכרה כאן דווקא הבריאות?
ע"פ הרב חנוך גבהרד ("שיעורים באגדות חז"ל", סנהדרין כ), במצרים היו הרבה מחלות ומגיפות, כי במצרים מי הביוב התנקזו אל הנילוס - אותו מקום שממנו הם שתו והשקו את יבולם, וכך המים והמזון היו נגועים. לכן, במרה, לאחר שה' נתן לבני ישראל מים נקיים ומתוקים, הוא הבטיח להם, שאם ישמרו את מצוותיו, הוא ימשיך לתת להם מים נקיים, וכך הם לא יידבקו במחלות ובמגיפות כמו המצרים.
הקשר בין שמיעה בקול ה' לבין מים נקיים והצלה ממחלות, נזכר גם בהמשך הספר (שמות כג 25): "וַעֲבַדְתֶּם אֵת ה' אֱלֹהֵיכֶם, וּבֵרַךְ אֶת-לַחְמְךָ
וְאֶת-מֵימֶיךָ; וַהֲסִרֹתִי מַחֲלָה מִקִּרְבֶּךָ
".
הקשר בין שמיעה בקול ה' לבין הצלה מהמחלות הנפוצות במצרים, נזכר גם בספר דברים (ז 12-15): "וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה,
וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם... וַאֲהֵבְךָ, וּבֵרַכְךָ
וְהִרְבֶּךָ... בָּרוּךְ תִּהְיֶה מִכָּל-הָעַמִּים, לֹא-יִהְיֶה
בְךָ עָקָר וַעֲקָרָה וּבִבְהֶמְתֶּךָ. וְהֵסִיר ה' מִמְּךָ כָּל-חֹלִי;
וְכָל-מַדְוֵי מִצְרַיִם הָרָעִים אֲשֶׁר יָדַעְתָּ, לֹא יְשִׂימָם בָּךְ, וּנְתָנָם בְּכָל-שֹׂנְאֶיךָ
".
ובהמשך הספר מוסבר ההבדל בין ארץ מצרים לארץ ישראל (דברים יא 10-12): "כִּי הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה
לְרִשְׁתָּהּ, לֹא כְאֶרֶץ מִצְרַיִם הִוא, אֲשֶׁר יְצָאתֶם
מִשָּׁם; אֲשֶׁר תִּזְרַע אֶת-זַרְעֲךָ, וְהִשְׁקִיתָ בְרַגְלְךָ
כְּגַן הַיָּרָק. וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ - אֶרֶץ הָרִים וּבְקָעֹת;
לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה מָּיִם.אֶרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ; תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בָּהּ - מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית
שָׁנָה
".
בארץ ישראל משקים את היבול במי גשמים, מים נקיים, ולכן לא נדבקים במחלות כמו המצרים.
ובהמשך (פסוקים 13-14): "וְהָיָה אִם-שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל-מִצְו ֹתַי, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם
- לְאַהֲבָה אֶת-ה' אֱלֹהֵיכֶם וּלְעָבְדוֹ, בְּכָל-לְבַבְכֶם
וּבְכָל-נַפְשְׁכֶם. וְנָתַתִּי
מְטַר-אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ, יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ; וְאָסַפְתָּ
דְגָנֶךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ. וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ
לִבְהֶמְתֶּךָ; וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ
", כלומר - אם נשמע בקול ה', הוא ייתן לנו מי גשמים נקיים, לא נצטרך להשקות את היבולים שלנו במי שפכים, ונהיה בריאים ושבעים.