קוד: ביאור:ויקרא כה18 בתנ"ך
סוג: מבנה1
מאת: אראל ע"פ מלבי"ם
אל: פירושים וסימנים 5
לאחר שהקב"ה מוסר לעמ"י את דיני מצוות השמיטה והיובל (ויקרא כה 1 - 17) מופיעים הפסוקים:
ועשיתם את חוקותיי ואת משפטיי תשמרו ועשיתם אותם - וישבתם על הארץ לבטח".
ונתנה הארץ פרייה, ואכלתם לשובע, וישבתם לבטח עליה".
פעמיים מבטיח הקב"ה לבני ישראל שישבו לבטח בארץ, אבל סדר המילים שונה. הדגש במשפט הוא תמיד על המילה שמופיעה קודם (ראו מלבי"ם, "איילת השחר", הקדמה לפירוש ספר ויקרא), ומכאן שגם סדר החשיבות שונה:
וישבתם על הארץ לבטח", כלומר – תשבו על הארץ ולא תגלו ממנה. הקב"ה מבטיח לבני ישראל, שאם יקיימו את מצוות השמיטה הם לא יצאו לגלות. אם לא ישמרו שמיטה הם כן יצאו לגלות, כמו שכתוב (ויקרא כו 34): "אז תרצה הארץ את שבתותיה כל ימי הושמה ואתם בארץ אויביכם, אז תשבת הארץ והרצת את שבתותיה, כל ימי הושמה תשבת את אשר לא שבתה בשבתותיכם בשבתכם עליה".
וישבתם לבטח עליה", כלומר – תשבו לבטח, ללא בעיות בטחוניות. הקב"ה מבטיח לבני ישראל, שהם יאכלו לשובע, ולא יהיה רעב, ולכן לא יהיו להם בעיות בטחון (ראו החשיבות הבטחונית של התזונה).
ע"פ ר' יהודה בסִפרא, הכוונה של "ואכלתם לשובע
" היא: "תאכלו מעט וזה ישביע אתכם", כלומר: ה' יברך את גופם של בנ"י –
שיוכלו להסתפק בפחות אוכל. לפי הפירוש הזה קשה להבין את הפסוקים הבאים:
וכי תאמרו: 'מה נאכל בשנה השביעית? הן לא נזרע, ולא נאסוף את תבואתנו!' וציוויתי את ברכתי לכם בשנה השישית, ועשת את התבואה לשלוש השנים. וזרעתם את השנה השמינית, ואכלתם מן התבואה ישן עד השנה התשיעית, עד בוא תבואתה תאכלו ישן."
ייתכן שהתורה מתייחסת כאן לשני מצבים שונים (ע"פ מלבי"ם):
ואכלתם לשובע" – אתם תהיו שבעים. הברכה הזאת טובה יותר גם מסיבה נוספת: כשיש הרבה תבואה צריך לשמור עליה מפני שודדים ו'שוסים' (ראו שופטים ו), אבל כשיש מעט תבואה ה'שוסים' הולכים לחפש תבואה במקומות אחרים, ואז יש פחות בעיות ביטחון – "
וישבתם לבטח עליה".