נגע צרעת
קוד: ביאור:ויקרא יג3 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
אחד מדיני הצרעת קשור לעומקו של הנגע:
ויקרא יג3-4: "וְרָאָה הַכֹּהֵן אֶת הַנֶּגַע בְּעוֹר הַבָּשָׂר, וְשֵׂעָר בַּנֶּגַע הָפַךְ לָבָן,
וּמַרְאֵה הַנֶּגַע עָמֹק מֵעוֹר בְּשָׂרוֹ - נֶגַע צָרַעַת הוּא, וְרָאָהוּ הַכֹּהֵן וְטִמֵּא אֹתוֹ. וְאִם בַּהֶרֶת לְבָנָה הוּא בְּעוֹר בְּשָׂרוֹ, ועָמֹק אֵין מַרְאֶהָ מִן הָעוֹר, וְשֵׂעָרה לֹא הָפַךְ לָבָן - וְהִסְגִּיר הַכֹּהֵן אֶת הַנֶּגַע שִׁבְעַת יָמִים.
"
אם הנגע עמוק מעור-הבשר - הוא טמא מיד. אבל אם הנגע לא עמוק מעור-הבשר - מסגירים אותו, ורק לאחר 7 ימים מחליטים אם הוא טמא. לענ"ד, משמעות הביטוי "עמוק מעור בשרו
" היא כפשוטו - הנגע נראה עמוק וחודר מתחת לעור.
הסימן שנזכר לפני כן - "ושער בנגע הפך לבן
" - מטרתו לסייע לכהן להבחין אם הנגע עמוק: אם הנגע גרם לשער להפוך ללבן - זה אומר שהוא פגע בשורשי השער, שנמצאים בעומק העור; ראו בתמונה מתוך ויקיפדיה:
פירוש זה מתאים לסימנים האחרים של נגע הצרעת (פירוט).
פירושים נוספים
1. רש"י פירש: "עמוק מעור בשרו - כל מראה לבן עמוק הוא, כמראה חמה העמוקה מן הצל", כלומר, בהיר יותר מהעור; אולם פירוש זה לא ברור לי:
- לא מצאתי בשום מקום אחר בתנ"ך שמשתמשים בתואר "עמוק" במשמעות של "בהיר", וגם במציאות, אף פעם לא עלה בדעתי שהחמה עמוקה מן הצל; שניהם נראים שטוחים באותה מידה.
- בפסוק 4 נאמר "
ואם בהרת לבנה היא... ועמוק אין מראה מן העור
", ואם כל מראה לבן עמוק הוא, איך תיתכן בהרת לבנה שמראה אינו עמוק מן העור? וגם רש"י כתב בפסוק זה "לא ידעתי פירושו
" (וע' רמב"ן, ספורנו, רנה"ו, שד"ל ורש"ר הירש, שתירצו קושיה זו בדרכים שונות).
עמוק מעור בשרו" מתפרש כמשמעו - הנגע פשוט נראה עמוק וחודר לתוך הבשר.
2. ור' יוסף שאול נתנזון הסביר את המשמעות הרוחנית של הדין: אם נגעו הרוחני של האדם קשור רק לבשרו, לתאוות הגשמיות שאין הוא מצליח להתגבר עליהן - הרי זו חצי צרה. אך אם הנגע עמוק מעור בשרו, והוא מגיע אל האמונות והדעות - נגע כזה נגע צרעת הוא... ("חיוכה של תורה").