קוד: איש אמו ואביו תיראו - הפוך בה והפוך בה דכולא בה בתנ"ך
סוג: פירוש
מאת: יצחק צוברה
אל: מנח"ת שבת ה'תשס"ו אחרי-קדושים
חז"ל במסכת אבות (פרק ה') מלמדים אותנו ש"הפוך בה והפוך בה דכולה בה". כלומר, שכל פסוק ופסוק בתנ"ך ניתן לפרש ברובדים שונים, כגון ההלכתי, הפילוסופי, הקבלי וכו'. אחת הדרכים לפרש פסוק היא על ידי השוואת מילים חוזרות בתוך הפסוק, השוואה לפסוקים דומים, ובין פרשות שונות הקשורות לפסוק.
הייתי רוצה להדגים את העניין בעזרת פסוק בודד: "אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ, וְאֶת-שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ: אֲנִי, ה' אֱ-לֹהֵיכֶם." (ויקרא י"ט ג') בהסתכלות בפשט הפסוק רואים שהציווי הוא לירא מההורים (כאן לדעתי זה לא במשמעות של לפחד כל כך, אלא קבלת סמכות). ניתן להתייחס למילה בודדת בפסוק, כפי שעשה ספורנו: "שבתותי - שלא על שבת בראשית בלבד הזהיר אבל על כל מיני השבת שהם: שבת בראשית, ושבת הארץ ושמיטת כספים...". ברמת ההתייחסות היותר כללית ניתן להשוות בין שני חלקי הפסוק: "דתניא יכול יהא כבוד אב ואם דוחה שבת תלמוד לומר (ויקרא י"ט) - איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמורו - כולכם חייבין בכבודי" (יבמות ה' ע"ב) כלומר יש כאן גם מסר הלכתי וגם היגיון פילוסופי: משום שהאב והאם הנם בני אנוש - לכן החיוב בכבודם אינו דוחה את מצוותו של הקב"ה. חז"ל יצרו קישור בין שני חלקי הפסוק: "השווה מוראת אב ואם למוראת המקום" (קידושין ל' ע"ב) וזאת בהתאם לגישה: "שלושה שותפין הן באדם: אביו, אמו והקב"ה." (שם).
כעת נרחיב את היריעה, ונשווה בין פסוקים אחרים באותו העניין. יש תמימות דעים בין הפרשנים שהכוונה לעשרת הדיברות. הרמב"ן ורש"י מסתכלים על זה בתור השלמה, ואילו הספורנו יותר בתור הרחבה (לא נביא את דבריו כאן). "כאן הקדים אם לאב לפי שגלוי לפניו שהבן ירא את אביו יותר מאמו, ובכבוד הקדים אב לאם, לפי שגלוי לפניו שהבן מכבד את אמו יותר מאביו מפני שמשדלתו בדברים" (רש"י ד"ה "אמו ואביו תיראו"). הרמב"ן בוחר גם הוא להשוות לעשרת הדיברות (והפעם את שני חלקי הפסוק): "וצוה איש אמו ואביו תיראו כי שם צווה על הכיבוד וכאן על המורא ואמר ואת שבתותי תשמרו כי שם צווה על הזכירה וכאן על השמירה".
ניסיתי כאן להמחיש נקודה פשוטה. בכל פסוק בתנ"ך (ובייחוד בתורה) יש הרבה יותר רבדים ועומק ממה שאנחנו חושבים. בגמרא במנחות מספרים על ר' עקיבא ש"עתיד לדרוש על כל קוץ וקץ תילין תילין של הלכות" (מנחות כ"ט ע"ב). אבל לא מדובר רק בהלכות "יבשות" כאשר נתבונן לעומק בכל פרשה, בכל פסוק, בכל אות, ובכל סיפור "תמים" לכאורה, נבין טוב יותר את שאמרו חכמינו: "הפוך בה והפוך בה דכולה בה".