קוד: בצדק תשפוט עמיתך - הפרטים בתנ"ך
סוג: פירוש
מאת: נילי אוסטרבך
אל: מנח"ת שבת ה'תשס"ו אחרי-קדושים
א. מפרש רש"י: "כמשמעו". כלומר הפסוק פותח בלא תעשה ('לא תעשה עול') אחר כך מביא פירוט של הלאו ('לא תשא', 'ולא תהדר') ובסוף נותן עשה על הלא תעשה ('בצדק תשפוט').
ב. אומרים לנו חז"ל (ספרא פרשת קדושים פרק ד'): "'בצדק תשפט עמיתך' - שלא יהיה אחד מדבר כל צורכו ואחד אומר לו (הדיין) קצר בדבריך. ושלא יהיה אחד עומד ואחד יושב. אמר רבי יהודה: שמעתי שאם רצו להושיב את שניהם מושיבים, ואיזהו אסור? שלא יהיה אחד עומד ואחד יושב".
נצייר מציאויות לדוגמא: אחד מבעלי הדין מדבר קצר ולעניין ואילו השני מדבר באריכות ואומר גם דברים שלא קשורים לעניין. אף על פי כן אסור לדיין להאיץ בו או לומר לו לקצר. וכן ניתן לצייר שאחד מבעלי הדין הוא רב גדול שהגיע, אסור להביא לו כסא כדי שישב עליו, אלא שני בעלי הדין יהיו שווין - או עומדין או יושבין.
כך גם נפסק להלכה ברמב"ם (הלכות סנהדרין פרק כ"א הלכות א–ג): "מצות עשה לשפוט השופט בצדק, שנאמר 'בצדק תשפוט עמיתך'. אי זהו צדק המשפט? זו השויית שני בעלי דינין בכל דבר. לא יהא אחד מדבר כל צרכו ואחד אומר לו קצר דבריך, ולא יסביר פנים לאחד וידבר לו רכות וירע פניו לאחר וידבר לו קשות. שני בעלי דינין שהיה אחד מהם מלובש בגדים יקרים והשני מלובש בגדים בזויין אומר למכובד או הלבישהו כמותך עד שתדון עמו או לבוש כמותו עד שתהיו שוין אחר כך תעמדו בדין. לא יהיה אחד יושב ואחד עומד אלא שניהם עומדים, ואם רצו בית דין להושיב את שניהם מושיבין".
הרמב"ם הוסיף כאן גם שאסור שאחד ילבש בגדים יותר חשובים משל חבירו לפני הדיינים. מקור דברי הרמב"ם הוא בגמרא (שבועות ל"א ע"א): "מנין לשנים שבאו לדין אחד לבוש סמרטוטין ואחד לבוש איצטלית בת מאה מנה שאומרין לו לבוש כמותו או הלבישהו כמותך? תלמוד לומר 'מדבר שקר תרחק".
מה הסיבה לציווי זה של השווית שני בעלי הדין? רש"י במקום מפרש ביחס להשוואת הלבוש: "לבוש כמותו. שלא תגרום לנו (לדיינים) לישא לך פנים. או יסתתמו דברי שכנגדך מפני חשיבותך, ואמר איך יאמינו בי בית דין על (כנגד) אדם חשוב כזה". וכך כותב רש"י ביחס לאיסור שלא יהא אחד עומד ואחד יושב: "שלא יראה חבירו שמכבדין אותו יותר ממנו ויסתתמו דבריו".
ביחס לאיסור לומר לאחד "קצר בדבריך" לא מצאנו הסבר. אך נוכל להסביר גם כן באופן זה, ונבאר יותר. אדם שמדבר באריכות ומדבר גם דברים שלא קשורים לעניין אין הוא עושה זאת בכוונה כדי להכעיס את הדיין אלא רק משום שאין הוא יודע להתבטא כמו שצריך. אדם שכזה, כאשר גוערים בו ואומרים לו "קצר בדבריך" עלול הוא להתבלבל מאד ועל ידי כך יסתמו טענותיו ולא יציג אותם כמו שצריך. ובנוסף, הדיין באופן זה לא ידע את המציאות כמו שצריך ועלול להיגרם חוסר צדק בדין.
אנו רואים עד כמה יש רגישות בדיני התורה הקדושה לרגשותיהם הדקים ביותר של בעלי הדין כדי שיצא דין אמת. רגישות דקה מן הדקה שכזאת מתוך אחריות לצדק מושלם לא מצאנו באף מערכת משפט זולתי בתורה. ואם כן הציווי של "בצדק תשפוט עמיתך" בא להוסיף עוד רובד נוסך של רגישות גדולה ועדינה מאד ביחס הנכון לבעלי הדין כדי שיהיה צדק מוחלט.
(עפ"י דברים ששמעתי ממו"ר הרב חיים דרוקמן שליט"א)