קוד: הערת שוליים בתנ"ך
סוג: מבנה1
מאת: אראל
אל:
וּשְׁמַרְתֶּם אֶת-כָּל-חֻקֹּתַי וְאֶת-כָּל-מִשְׁפָּטַי, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם; וְלֹא-תָקִיא אֶתְכֶם, הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה, לָשֶׁבֶת בָּהּ. וְלֹא תֵלְכוּ בְּחֻקֹּת הַגּוֹי, אֲשֶׁר-אֲנִי מְשַׁלֵּחַ מִפְּנֵיכֶם: כִּי אֶת-כָּל-אֵלֶּה עָשׂוּ, וָאָקֻץ בָּם. וָאֹמַר לָכֶם, אַתֶּם תִּירְשׁוּ אֶת-אַדְמָתָם, וַאֲנִי אֶתְּנֶנָּה לָכֶם לָרֶשֶׁת אֹתָהּ, אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ: אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם, אֲשֶׁר-הִבְדַּלְתִּי אֶתְכֶם מִן-הָעַמִּים. וְהִבְדַּלְתֶּם בֵּין-הַבְּהֵמָה הַטְּהֹרָה, לַטְּמֵאָה, וּבֵין-הָעוֹף הַטָּמֵא, לַטָּהֹר; וְלֹא-תְשַׁקְּצוּ אֶת-נַפְשֹׁתֵיכֶם בַּבְּהֵמָה וּבָעוֹף, וּבְכֹל אֲשֶׁר תִּרְמֹשׂ הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר-הִבְדַּלְתִּי לָכֶם, לְטַמֵּא. וִהְיִיתֶם לִי קְדֹשִׁים, כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה'; וָאַבְדִּל אֶתְכֶם מִן-הָעַמִּים, לִהְיוֹת לִי".
ולאחר פסוקי הסיכום, בסוף הפרק, מופיע לפתע הפסוק (כ27): "וְאִישׁ אוֹ-אִשָּׁה, כִּי-יִהְיֶה בָהֶם אוֹב אוֹ יִדְּעֹנִי--מוֹת יוּמָתוּ; בָּאֶבֶן יִרְגְּמוּ אֹתָם, דְּמֵיהֶם בָּם
"! מה הפסוק הזה עושה בסוף הפרק - מדוע הוא לא נכתב בתוך הפרק, בין שאר הפסוקים שמדברים על עונשים?!
בימינו, מקובל לכתוב מאמרים עם "הערות שוליים" - משפטים שכתובים בסוף המאמר, שנועדו להרחיב ולפרט בנושאים שהמאמר קיצר בהם, מבלי לפגוע ברצף הקריאה של המאמר העיקרי. ייתכן שגם המשפט הזה נועד להיות "הערת שוליים".
רעיון ה"הערת שוליים" מעורר שאלה: מדוע אין סימון (כמו כוכבית, או מספר קטן) שמציין את מיקומה של הערת השוליים? - התשובה היא, שבספר התורה ה"תקני" אין בכלל סימנים - אין ניקוד, אין טעמים, אין אפילו סימני סוף-פסוק. כל הסימנים האלה נוספו רק בתקופה מאוחרת, כדי לעזור לנו להבין את הטקסט. אם כך, ייתכן שבימינו צריך להוסיף גם סימנים מתקדמים יותר - סימני "הערת שוליים".
שאלה נוספת היא: מדוע המשפט שבפסוק 27 נכתב כ"הערת שוליים" ולא בגוף הטקסט? לשאלה זו מצאתי שתי תשובות אפשריות:
1. אם נעיין במבנה הפרק, נראה שהפרק מפרט את העבירות והעונשים בצורה מסודרת, מהחמור אל הקל. אם פסוק 27 היה כתוב בגוף הטקסט, הוא היה "מקלקל" את הסדר, כי העבירה שבו היא חמורה (עשיית אוב וידעוני - חמורה יותר מפניה אל אוב וידעוני שנזכרה בפסוק 6), אך העונש שבו הוא קצת פחות חמור (סקילה באבנים - כמו העונש על גילוי עריות שנזכר בפסוקים 9 והלאה). כדי שלא לפגוע במסר שהמבנה אמור להעביר, נדחה הפסוק הזה להערת השוליים. הסבר זה מעורר את השאלה - מדוע נקבע עונש פחות חמור לעבירה יותר חמורה? זו שאלה מעניינת, אך היא לא קשורה למסר של פרק כ.
2. הפסוק הזה מגדיר במדוייק מה משמעות הביטוי "דמיהם בם" - משמעותו היא "באבן ירגמו אותם" (כפי שהסבירו ב-
Ort,
הביטוי "דמיהם בם" הוא ביטוי ציורי לסקילה, כי כשסוקלים אדם, הוא מת בלי
שדמו נשפך - הדם שלו נשאר בתוך גופו). הסבר זה מתאים לפסוקים רבים בפרק כ
שבהם נזכר ביטוי זה (רוב הפסוקים 9-16). "הערת השוליים" נועדה להגדיר את
הביטוי עבור כל הפסוקים שבהם ביטוי זה מופיע, ולכן היא כתובה בסוף. ואכן,
חז"ל למדו מכאן את משמעות הביטוי (ע'
רש"י).
ראו גם: סיומים מוזרים