קוד: ביאור:ויקרא כד20 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת:
אל:
ויקרא כד20: "כאשר יתן מום באדם - כן ינתן בו
".
לפסוק זה, כמו לכל פסוק, ישנם פירושים ברבדים שונים.
1. ברובד הפשט - מי שגורם מום לאדם אחר, יש לגרום לו את אותו מום.
2. ברובד הדרש - מי שגורם מום לאדם אחר, יש לקחת ממנו כסף שערכו נקבע על-פי חומרת המום שגרם. כך גם פסקו חז"ל להלכה.
3. ברובד הרמז - מי
שנותן, במחשבתו ובדבריו,
מום ופגם
באדם אחר (כלומר, חושב או אומר שיש בו פגם כלשהו),
כן - את אותו פגם - ניתן
לתת בדיבור
בו עצמו, כלומר, כנראה שגם בו יש פגם דומה. וכדברי חז"ל: "הפוסל - במומו פוסל
".
וברובד הסוד - זה סוד...