אחת המשימות של 'אתר הניווט בתנ"ך' היא ליצור לכל פסוק דף שבו יהיה סיכום של כל הפירושים על הפסוק, על-מנת לעזור לכל מי שמגיע לפסוק 'לנווט' בקלות בין שלל הפירושים. דף זה מסכם את התקדמות הפרוייקט לפי פרקים וספרים. השאיפה היא שכל האדום יהפוך לירוק. הדף מעודכן לתאריך: 10/03/2024
| פסוק | ביאור | |
|---|---|---|
| א | ויהי בעת ההוא וירד יהודה מאת אחיו ויט עד-איש עדלמי ושמו חירה. | יש ביאור - קראו וערכו אותו |
| ב | וירא-שם יהודה בת-איש כנעני ושמו שוע ויקחה ויבא אליה. | יש ביאור - קראו וערכו אותו |
| ג | ותהר ותלד בן ויקרא את-שמו ער. | יש ביאור - קראו וערכו אותו |
| ד | ותהר עוד ותלד בן ותקרא את-שמו אונן. | יש ביאור - קראו וערכו אותו |
| ה | ותסף עוד ותלד בן ותקרא את-שמו שלה והיה בכזיב בלדתה אתו. | יש ביאור - קראו וערכו אותו |
| ו | ויקח יהודה אשה לער בכורו ושמה תמר. | יש ביאור - קראו וערכו אותו |
| ז | ויהי ער בכור יהודה רע בעיני יהוה וימתהו יהוה. | יש ביאור - קראו וערכו אותו |
| ח | ויאמר יהודה לאונן בא אל-אשת אחיך ויבם אתה והקם זרע לאחיך. | יש ביאור - קראו וערכו אותו |
| ט | וידע אונן כי לא לו יהיה הזרע והיה אם-בא אל-אשת אחיו ושחת ארצה לבלתי נתן-זרע לאחיו. | יש ביאור - קראו וערכו אותו |
| י | וירע בעיני יהוה אשר עשה וימת גם-אתו. | יש ביאור - קראו וערכו אותו |
| יא | ויאמר יהודה לתמר כלתו שבי אלמנה בית-אביך עד-יגדל שלה בני כי אמר פן-ימות גם-הוא כאחיו ותלך תמר ותשב בית אביה. | יש ביאור - קראו וערכו אותו |
| יב | וירבו הימים ותמת בת-שוע אשת-יהודה וינחם יהודה ויעל על-גזזי צאנו הוא וחירה רעהו העדלמי תמנתה. | יש ביאור - קראו וערכו אותו |
| יג | ויגד לתמר לאמר הנה חמיך עלה תמנתה לגז צאנו. | יש ביאור - קראו וערכו אותו |
| יד | ותסר בגדי אלמנותה מעליה ותכס בצעיף ותתעלף ותשב בפתח עינים אשר על-דרך תמנתה כי ראתה כי-גדל שלה והוא לא-נתנה לו לאשה. | יש ביאור - קראו וערכו אותו |
| טו | ויראה יהודה ויחשבה לזונה כי כסתה פניה. | יש ביאור - קראו וערכו אותו |
| טז | ויט אליה אל-הדרך ויאמר הבה-נא אבוא אליך כי לא ידע כי כלתו הוא ותאמר מה-תתן-לי כי תבוא אלי. | יש ביאור - קראו וערכו אותו |
| יז | ויאמר אנכי אשלח גדי-עזים מן-הצאן ותאמר אם-תתן ערבון עד שלחך. | יש ביאור - קראו וערכו אותו |
| יח | ויאמר מה הערבון אשר אתן-לך ותאמר חתמך ופתילך ומטך אשר בידך ויתן-לה ויבא אליה ותהר לו. | יש ביאור - קראו וערכו אותו |
| יט | ותקם ותלך ותסר צעיפה מעליה ותלבש בגדי אלמנותה. | יש ביאור - קראו וערכו אותו |
| כ | וישלח יהודה את-גדי העזים ביד רעהו העדלמי לקחת הערבון מיד האשה ולא מצאה. | יש ביאור - קראו וערכו אותו |
| כא | וישאל את-אנשי מקמה לאמר איה הקדשה הוא בעינים על-הדרך ויאמרו לא-היתה בזה קדשה. | יש ביאור - קראו וערכו אותו |
| כב | וישב אל-יהודה ויאמר לא מצאתיה וגם אנשי המקום אמרו לא-היתה בזה קדשה. | יש ביאור - קראו וערכו אותו |
| כג | ויאמר יהודה תקח-לה פן נהיה לבוז הנה שלחתי הגדי הזה ואתה לא מצאתה. | יש ביאור - קראו וערכו אותו |
| כד | ויהי כמשלש חדשים ויגד ליהודה לאמר זנתה תמר כלתך וגם הנה הרה לזנונים ויאמר יהודה הוציאוה ותשרף. | יש ביאור - קראו וערכו אותו |
| כה | הוא מוצאת והיא שלחה אל-חמיה לאמר לאיש אשר-אלה לו אנכי הרה ותאמר הכר-נא למי החתמת והפתילים והמטה האלה. | יש ביאור - קראו וערכו אותו |
| כו | ויכר יהודה ויאמר צדקה ממני כי-על-כן לא-נתתיה לשלה בני ולא-יסף עוד לדעתה. | יש ביאור - קראו וערכו אותו |
| כז | ויהי בעת לדתה והנה תאומים בבטנה. | יש ביאור - קראו וערכו אותו |
| כח | ויהי בלדתה ויתן-יד ותקח המילדת ותקשר על-ידו שני לאמר זה יצא ראשנה. | יש ביאור - קראו וערכו אותו |
| כט | ויהי כמשיב ידו והנה יצא אחיו ותאמר מה-פרצת עליך פרץ ויקרא שמו פרץ. | יש ביאור - קראו וערכו אותו |
| ל | ואחר יצא אחיו אשר על-ידו השני ויקרא שמו זרח. | יש ביאור - קראו וערכו אותו |