לאכול ישר מהעץ

מאת: אראל

" וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה "

אחת ממצוות השמיטה היא לפתוח את השדות והמטעים, להסיר את הגדרות ולאפשר לכל אדם להיכנס לקטוף ולאכול (רמב"ם, שמיטה ויובל ד כד) . יש לפתוח את השדות ללא כל תשלום של השתתפות בהוצאות וכד', כך שגם אביונים גמורים יוכלו להיכנס (שמות כג יא). לפי חלק מהפוסקים, אכילת פירות שצמחו בשנה השביעית היא מצוה (ויקרא כה ו). בימינו ישנה משמעות מיוחדת למצוה זו: כיום רובנו גרים בערים, מנותקים מהקרקע ו"קוטפים" פירות רק מהמדפים אצל הירקן. שנת השמיטה נותנת לנו הזדמנות ייחודית לצאת לשדה, להתחבר לטבע ולהיזכר שאדמת ארץ ישראל שייכת גם לנו. ברוך ה', ישנם ישראלים רבים הפותחים את שדותיהם ומטעיהם בשנת השמיטה ומאפשרים לנו - העירוניים - לטעום את טעמם של פירות הקדושים בקדושת שביעית.

על-מנת לעורר את התיאבון, אספר כאן מעט חוויות משנת השמיטה הקודמת (ה'תשס"ח). כבר בתחילת שנת השמיטה, פניתי לשישה ארגונים ובתי-דין שונים, פרטיים וממלכתיים, העוסקים בשמיטה באופן ישיר או עקיף, ושאלתי היכן ניתן למצוא מטעים פתוחים לקטיף חופשי. תשובה כהלכה קיבלתי מארבעה ארגונים:

א. קרן השביעית, התומכת בחקלאים שובתים: הרב מנחם מנדלזון זצ"ל, אז ראש הקרן ורב מושב קוממיות, אמר לי שכל החקלאים השובתים תחת הנחייתם פותחים את מטעיהם ושדותיהם לכל המעוניין. אמנם הם מציבים שומרים כדי למנוע השחתה, אבל כל מי שרוצה לקטוף בכמות סבירה לצריכה אישית יכול להיכנס ללא כל תשלום.

ב. המכון לחקר החקלאות על-פי התורה, בראשות הרב יוסף אפרתי הקשור לרב אלישיב זצ”ל, הפנו אותי למושב צרופה שבחוף הכרמל, ליד כביש 4. פניתי לאליהו, אחד החקלאים השובתים, והוא הסביר לי בשמחה איך מגיעים למטע הבננות שלו, ואף הביע את צערו על כך שהוא לא נמצא ולא יוכל לעזור לי לבחור את הבננות הטובות יותר. אגב, הבננות תמיד נקטפות כשהן ירוקות לגמרי. בחנות מצהיבים אותן באופן מלאכותי ע"י הזרמת גז (זה נקרא "הבחלה"), אולם ניתן לעשות זאת בבית באופן טבעי - שמים את הבננות בשקית עם תפוח-עץ ותוך מספר שבועות הן מבשילות מעצמן.

ג. המכון למצוות התלויות בארץ, בראשות הרב שניאור זאב רווח ובנשיאות הרב עובדיה יוסף זצ"ל, הפנו אותי לקיבוץ גינוסר שעל חוף הכינרת, בין טבריה לראש-פינה. הקיבוץ, שאינו מוגדר כדתי, העביר להנהלת בית הדין את מטעי הבננות, המנגו והאבוקדו. המטעים סומנו בשלט של "אוצר בית דין". זכיתי לקטוף שם בננות איכותיות וגם לטייל במעיין הסמוך.

ד ארגון "לקט ישראל", העוסק כל השנים בהצלת מזון וחלוקתו לנזקקים, אירגן קטיף חופשי של ירקות וקלמנטינות בקבוצת שילר ליד רחובות, במושב בצרה ובכפר חב”ד. רוב הירקות והפירות הועברו לארגוני חסד המחלקים מזון לנזקקים, כמצוות התורה "ואכלו אביוני עמך".

בנוסף לבתי הדין, ישנם אנשים פרטיים רבים הפותחים את מטעיהם וגינותיהם. למשל, במושב עמקה שמדרום לנהריה וממזרח לכביש 70, פתח החקלאי איתמר את מטע הליצ'י. כשהגענו לשם פגשנו עוד עשרות משפחות. קטפנו כמויות גדולות של ליצ'י נהדר. אנשים רבים נוספים, בעיקר ביישובים קהילתיים דתיים, פותחים את גינותיהם ומאפשרים לכולם לקטוף מהעצים. זו הזדמנות ליהנות מפירות "יוקרתיים", שבדרך-כלל נמצאים מעבר לגבולות התקציב המשפחתי.

ו. אולם המקור הזמין ביותר ליבול שביעית הוא העשבים הפירות הצומחים מאליהם בצדי הדרכים. בערים רבות באיזור המרכז ניתן למצוא את פרחיהם הצהובים של החמציצים, את פירות הקאריסה האדומים הצומחים על שיחים ירוקים, וכן חרובים, תותי-עץ, פיטנגו ועוד. זוהי הזדמנות נהדרת להכיר פירות חדשים, פירות הגדלים באופן טבעי ללא כל הדברה או התערבות מלאכותית, וליהנות מטעמם הנפלא של פירות ארץ הקודש בשנת הקודש.