מאת: דוד קיוויתי

אל:

מאמר זה מתבסס על שיעורים של פרופסור קירשנבאום מהמרכז הבינתחומי, והוא הוקלד ע"י דוד קיוויתי מחברת ביטוח נסיעות., ונתרם על-ידו ל"אתר הניווט בתנך". מותר להעתיק את המאמר, בתנאי שהערה זו עם הקישור נמצאת בראש כל עותק.

משנה גיטין, פרק רביעי, משנה א': במקרים רבים גירושין מתבצעים ע"י שליח. אדם שולח גט לאשתו באמצעות שליח, אך לפני שהגיע הגט לאישה, הגבר פוגש את השליח או שולח שליח שני ומורה לו לבטל את הגט – הגט מבוטל. הזוג נשוי.

גם אם שלח הגבר שליח לאשתו שאמר לה שהגט שיגיע על ידי השליח האחר בוטל על ידו, או אם בעצמו אמר זאת לאישתו – הגט מבוטל, הזוג נשוי.

אולם, משהגיע השליח עם הגט לאישתו – שוב אין הבעל יכול לבטלו. הגט בתוקף, והזוג מתגרש.

משנה ב': הבעל רוצה לבטל את הגט ששלח, אך אינו יכול לשגר הודעה זו לאישתו (ישירות או באמצעות שליח), או לאתר את השליח עם הגט או להשיג קשר עם בית הדין בו נכתב הגט – על הבעל "להקים בית דין פרטי" (שני ויש אומרים שלושה עדים), שיאמר לפניהם כי הוא מבטל את הגט והם עדיו. העדים עונים: מבטלים. מובן שאקט כזה תקף רק לפני הגעת הגט לאישה.

הבעיה היא שיכול להיווצר מצב בו הבעל ביטל את הגט, אך המידע לא הגיע לאישה והיא סבורה שהגט אכן בתוקף ומתחתנת בשנית, ואז התוצאה היא ניאוף וילדים ממזרים.

פתרון : תקנת רבן גמליאל הזקן : אסור למנות בית דין פרטי ולבטל גט מבלי להודיע לאישה ולשליח הנושא את הגט או בידיעת בית דין מוסמך שידאג להודיע . הנימוק לתקנה - " מפני תיקון העולם ": יש אומרים למנוע ממזרות , ויש אומרים בכדי למנוע עגונות .

רבן גמליאל היה נשיא הסנהדרין לפני חורבן הבית. רבי=אמורא או תנא בא"י, רב- אמורא בבלי.

גמרא : מקראה , ע " מ 227, תלמוד , גיטין , ב : מה קורה אם הבעל מבטל את הגט בניגוד לתקנת רבן גמליאל הזקן ( קרי - מבלי להודיע לאישה או לשליח )?

רבי יהודה הנשיא ( המוביל בתנאים ): אם הבעל ביטל הגט - הוא מבוטל , ולאישה אסור להתחתן עם אחר . גורס כי תקנת גמליאל הזקן היא בגדר עצה בלבד ולא מחייבת . הביטול בתוקף כי הוא לא עבר על דין תורה אלא על תקנת חכמים שלא מבטלת את דיני התורה .

רשב"ג (רבן שמעון בן גמליאל): הגט אינו מבוטל ועודנו בתוקף, והאישה יכולה להנשא לאחר. אחרת יש פגיעה בכבוד התקנה של רבן גמליאל, ובכך פגיעה בממסד המשפטי- הלכתי. "שאם כן- מה כח בית דין יפה"?

הגמרא תוהה כיצד רשב"ג יוצא בעצם נגד דין תורה, ורואה בגט שהבעל כבר אינו מסכים לו, כגט תקף (הרי דין התורה מחייב הסכמת שני הצדדים מרצונם לגט)?

גישה א ' של הגמרא : " כל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש ואפקעינהו רבנן לקידושין מיניה ":

"כל מי שמקדש אשה על דעתם של החכמים מקדש והפקיעו החכמים את הקידושין ממנו". הקידושין הם בעצם אקט שנעשה על דעת החכמים, ולכן החכמים הם שרשאים לבטלם (ואין צורך בהסתמכות על דין תורה לשם כך). כשאדם מתחתן הוא אומר: "הרי את מקודשת לי בטבעת זו כדת משה וישראל", והגמרא מסיקה כי דת משה= דין תורה, ואילו ישראל= ע"פ שלטון החוק היהודי (=החכמים). גם אם אדם לא אמר משפט זה תחת החופה, עדיין יש סמכות לחכמים מכוח היותם אלו העורכים את הטקס. בגישה זו החכמים מרחיבים את סמכותם, ומרחיבים את מעמדם בתחום האישות. ומכאן, הגמרא תומכת כאן בדעת הרשב"ג, אף אם יש בדעתו משום חריגה מרוח התורה.

אם הקידושין נעשו בכסף, הרבנים מפקיעים את הכסף למפרע מבעלותו של המקדש ובכך אין בעצם קידוש (משום שאדם לא יכול לקדש אישה בכסף שאינו שלו). כאן משתמשים החכמים בסמכותם על פי תקנת "הפקר בית דין הפקר". קרי-מותר לבית דין להפקיע רכשו של אדם לצרכים שונים (כגון:הפקעה למפרע של טבעת הנישואין שהגבר מקדש בה את אישתו, ובכך ביטול הקידושין למפרע).

אם מדובר בקידושי ביאה, החכמים מפקיעים את הקידושין באמצעות קביעה כי ביאתו היא ביאת זנות ולא לשם קידושין, ולכן הקידושין בטלים למפרע.

הפקעת גירושין למפרע ע"י דרבנן: הרבנים רשאים לבטל את הנישואין רטרואקטיבית, אף אם חזר בו הבעל מהגט. הם כאילו מכריזים "מעולם לא היתה בעצם התקשרות נישואין בין בני הזוג". במצב כזה האשה לא נאפה והילדים הם לא ממזרים שכן לא נולדו בזמן שהאשה הייתה נשואה- "טיהור ממזר".

האמוראים מצאו דרך לפרוץ את המסגרת הסגורה של מוסד הנישואין- "בל יתערב זר", ועכשיו שלטונות החוק יכולים להתערב.

גישה ב ' של הגמרא : מכיוון שגישה א' (שהיא בעצם רוחו של רשב"ג) נוגדת את רוח התורה ואת נאמנות החכמים לשיטה ההלכתית העברית, ישנה גישה של איום בהפקעת גירושין . קרי, החכמים אינם מבטלים למפרע את הנישואין, אלא מאיימים על הבעל שאם יחזור בו מהגט בניגוד לתקנת גמליאל הזקן, הם יפקיעו למפרע את הנישואין ובכך בעצם מקיימים את הגט (היו נישואין והם בטלים כעת). ההבדל הוא שלפי הגישה הזו האשה היא גרושה וחלים עליה הסנקציות של אשה גרושה. לפי גישה זו הילדים שנולדו לאשה שלא מבעלה כן נחשבים ממזרים. היה חשש שבעקבות השיטה הזו, אנשים שירצו להפקיע את נישואיהם, ישלחו גט ויבטלו אותו שלא כדין כדי שהרבנים יפקיעו את הנישואים.

יש שתי מחלוקות: האחת בין רבי יהודה הנשיא לרשב"ג בהקשר של ביטול הגט או לא, ויש מחלוקת בגמרא בין הגישה של הפקעה והתערבות לבין בגישה של איום ללא התערבות.

למה אין משתמשים בהפקעה כדי לפתור את בעיית העגונה?

1. אסור לנצל את ההפקעה יותר מדי. התנאי קיים רק באקט הקידושין ומאז שאיחדו את הקידושין והנישואין אז זה בעייה להשתמש בהפקעה.

2. יש בעייה כי הייתה מחלוקת בין החכמים וחלקם אמרו שרק מאיימים ולא מפקיעים וכן הייתה מחלוקת בין רבי יהודה הנשיא לרשב"ג

3. שימוש יתר בהפקעה יצר שינויים בין הקהילות ופגע במעמד המשפחה

4. הפקעה אינה פופלרית בעיני ההלכה היהודית. בנצרות כן כי אין גירושין.