תגובה ל: הקרבת בעלי-חיים כלשהם שנכתבה ב10:50:42 14.10.2004
כשה' אמר לאברהם, שלא יקריב את יצחק בנו, אברהם ראה אַיִל והקריב אותו לעולה במקום בנו (בראשית כב). מכאן אפשר ללמוד, שקרבנות בהמה באים כתחליף לקרבנות אדם.
ואכן, חלק מהמפרשים הסבירו כך את משמעות הקרבנות: למעשה האדם צריך להקריב את עצמו לפני ה' (כדי לכפר על חטאיו, או כדי להודות לה' על הניסים שעשה לו), אך ה' לא רוצה שהאדם יהרוג את עצמו, ולכן הוא מאפשר לאדם להביא בהמה ולהקריב אותה כתחליף להקרבת עצמו.
מאז חורבן בית המקדש, אי אפשר להקריב קרבנות, אך יש דרכים אחרות שבהן האדם יכול להקריב את עצמו לפני ה'.
דרך אחת, שהיתה מקובלת ביותר בזמן הגלות, היא הצום: כשאדם צם, דמו ובשרו מתמעטים, ואם הוא מקדיש את הצום לכבוד ה', אפשר לראות בכך תחליף לקרבן (כמו שכתוב בתפילה לתענית ציבור: "יהי רצון שיהיו חלבי ודמי שנתמעטו היום, כאילו הוקרבו על-גבי המזבח").
בימינו, עם התפתחות הרפואה המודרנית, יש דרך אחרת: האדם יכול להקריב חלקים מגופו כדי להציל חיים של אנשים אחרים. בכך הוא מקיים את מצוות ה' " לא תעמוד על דם רעך " (ויקרא יט16), ולכן אפשר לראות בכך קרבן לה'.