נימוקים נוספים

מאת: דוד

אל:

                                     הטיעון החסר -  חילול ה '

חילול ה ' הוא סיבה ראשונה שמביא רמב " ם לאיסור שכר ת " ת , לא  זכה להתייחסות  כסף משנה ותשב " ץ כלל . ובכן , למה זה חלול ה '? אגרת השמד או מאמר קידוש ה ' פ " ד " וקידוש השם הוא הפך חילול השם ,  והוא , שהאדם כאשר יעשה אחת מן המצות ולא יערב עמה כוונה מן הכוונות  אלא אהבת ה ' יתעלה ועבודתו בלבד , הרי זה קדש את השם ברבים ." ברבים - זאת אומרת לא מדובר בכוונה המסורה ללב בלבד אלא דבר הנצפה לעין , וחילול ה ' כאמור , הוא ההפך מזה - כשאדם עושה מצווה , וניראה לעין , תתכן שם כוונת רווח . יש שתי סיבות לפעילות האנושית - רווח ואמונה . כהסבר למעשה כלשהו תמיד מחפשים קודם כל רווח . כי זה הטבעי והמצוי . אם מצא אדם רווח כלשהו , אפילו  זעום , המסקנה תהי - למענו עשה . אם לא מצא יחפש שוב ושוב , כי קשה להאמין שאין . כך בנוי שכלו של אדם . רק אחר שבדק שוב ושוב יאמר בפליאה - למען אמונתו עשה . התפלאות זו היא קידוש האמונה . לכן אומר אמציה "... ואכול שם לחם ושם תנבא ..."- כי ביצירת ספק קלוש , שמא לעמוס יש רווח באמונתו , משיג אמציה יותר משעות תעמולה . היות והעניין הגיוני ופשוט , היות וכסף משנה ותשב " ץ נמנעו מלהתמודד עם הטיעון הוא בעינו עומד ושום הוראת שעה לא  חילול ה '. נידמה , שלכן נמנעו מלהתמודד עימו . גם מחזיקי התר שכר ד " ת מוכרחים להודות לכל הפחות , בהימנעות שיטית מקידוש ה '. אם לא בחלול .

שתי טענות נוספות הנשמעים לעתים : האחד שרמב " ם , כביכול , בעצמו חזר בו וזה על סמך מה שכתב בהלכות שמיטה ויובל פרק יג הלכה יג : ולא שבט לוי בלבד אלא כל איש ואיש מכל באי העולם אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להבדל לעמוד לפני י '' י לשרתו ולעובדו לדעה את י '' י והלך ישר כמו שעשהו האלהים ופרק מעל צוארו עול החשבונות הרבים אשר בקשו בני האדם הרי זה נתקדש קדש קדשים ויהיה י " י חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים ויזכה לו בעה " ז דבר המספיק לו כמו שזכה לכהנים ללוים , הרי דוד ע " ה עליו השלום אומר י " י מנת חלקי וכוסי אתה תומיך גורלי . בריך רחמנא דסייען .

ולפי השנייה בדברי רבי שמעון בן יוחי ( ברכות לה , ב ) " אפשר אדם חורש בשעת חרישה , וזורע בשעת זריעה , וקוצר בשעת קצירה , ודש בשעת דישה , וזורה בשעת הרוח , תורה מה תהא עליה ? אלא : בזמן שישראל עושין רצונו של מקום - מלאכתן נעשית על ידי אחרים " ניתן למצוא אישור להיתר ללמוד תורה ולהתפרנס מהצדקה . תשובה אחד לשניהם . כי שורשם אחד . לא במקרה לא כסף משנה , לא רשב " ץ ולא ב " ח לא מזכרים לא אחד המקומות האלה , ובצדק , כי גם רמב " ם וגם רבי שמעון בן יוחי מטיפים להתעלמות מדאגות העולם הזה – כולל דאגה לקבלת צדקה , בקשתה , דרישתה ו \ או הטפה לה . שנית - סיכום העניין בגמרא ( שם ) : " אמר אביי : הרבה עשו כרבי ישמעאל - ועלתה בידן , כרבי שמעון בן יוחי - ולא עלתה בידן . אמר להו רבא לרבנן : במטותא מינייכו , ביומי ניסן וביומי תשרי לא תתחזו קמאי , כי היכי דלא תטרדו במזונייכו כולא שתא ." מה " עלתה בידן "? " ואספת דגנך - הנהג בהן מנהג דרך ארץ , דברי רבי ישמעאל " ( שם ) האם התכוון אביי לגלות לנו סוד איום ונורא שמי שנוהג דרך ארץ ככלל , הכן מצליח להתפרנס ? מה " לא עלתה בידן "? הרוצה לבשר לנו אביי שמי שלא נוהג דרך ארץ עלול להיתקל בקשיי פרנסה ? בעל כורחך אתה אומר : " עלתה בידן "- ללמוד - אף על פי שעסקו גם בדבר אחר - דרך ארץ . " לא עלתה בידן "- ללמוד - אפ על פי שלא עסקו בשום דבר אחר . מקום אחר בגמרא ( מנחות צט , ב ) עוזר להבין טיב המחלוקת : " א " ר אמי : מדבריו של ר ' יוסי נלמוד , אפילו לא שנה אדם אלא פרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית , קיים מצות ( יהושע א ') לא ימוש ( את ) ספר התורה הזה מפיך . אמר רבי יוחנן משום ר " ש בן יוחי : אפי ' לא קרא אדם אלא קרית שמע שחרית וערבית - קיים לא ימוש , ודבר זה אסור לאומרו בפני עמי הארץ . ורבא אמר : מצוה לאומרו בפני עמי הארץ . שאל בן דמה בן אחותו של ר ' ישמעאל את ר ' ישמעאל : כגון אני שלמדתי כל התורה כולה , מהו ללמוד חכמת יונית ? קרא עליו המקרא הזה : לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה , צא ובדוק שעה שאינה לא מן היום ולא מן הלילה ולמוד בה חכמת יונית . "- נידמה שר ' שמעון בן יוחי ור ' ישמעאל התחלפו בתפקידים - זה שדגל בהתנזרות מדרך ארץ מסתפק בק " ש שחרית וערבית , זה שחייב דרך ארץ - אין לו זמן פנוי מת " ת לא ביום ולא בלילה . אין מנוס מלהסביר את ר ' שמעון בן יוחי כך - " אפי ' לא קרא אדם אלא קרית שמע שחרית וערבית - קיים לא ימוש "- חובה הכרחית , " תורה מה תהא עליה ? אלא : בזמן שישראל עושין רצונו של מקום - מלאכתן נעשית על ידי אחרים "- חסידותו . וחסידות , כמובן , לא יכולה להיעשות על חשבון אחרים להתחילה , כי אז של מי החסידות זו ? של ה " חסיד " או של ה " אחרים "? מכן ברורים דברי אביי שאינם קביעה עקרונית אלא עובדתית - לרוב אנשים אינם מצליחים כך . וברור שרמב " ם מתכוון לחסידותו זו של ר ' שמעון בן יוחי אשר לא לרבים היא .

  יש עוד טענה מוזרה האמרת שמוכרחים מעטים לעסוק בת " ת בלבד כדי לפצות על ביטול תורה של רבים . עצם הרעיון שאחד יכול לקיים חובה במקום חברו הוא בלתי מבוסס , ולמעשה אף אחד לא לוקח אותו ברצינות , עובדה , שאף אחד לא הציע להנהיג שליש במקום מעשר כדי לפצות על ביטול צדקה אצל חלק מהעם או להניח ארבעה עשר תפילין או לבטל חרם דרבנו גרשום ( חלק גדול בעם , לצערנו , לא מתחתנים כלל ). מקרה יחיד שמזכיר מכסה כללית הוא " מתכונת לבנים "  של פרעה , וגם הוא , בודאי , לא היה מסכים להמיר איכות בכמות . טענה זו נשענת על שלוש הנחות : 1 . יש מכסה כללית של ד " ת על העם . 2 . המכסה היא כמותית ולא איכותית . 3 . שינוי מהותי בתנאי הלימוד לא משפיע על איכותו . שלושתם נשענים על הרצון העז של מנחיהם בלבד .

  כל מערכות נימוקי התרי הנאת ת " ת נחלקים לשנים . הנמקת אפשרות קבלת שכר עבור ת " ת והנמקת ההכרח בזה . והרי לא עושים  כל אשר קשה בילדיו . נימוקי האפשרות הם נימוקים תורניים . לעומתם , נימוקי הכרח הם תמיד נימוקי כדאיות ותועלת . כאשר באים להציג נימוקים מסוג זה מוכרחים להקדים להם הגדרת מטרה . מהוא אותו דבר שמחפשים ליעל אותו ? מתייחסים לזה כאילו " מן הסתם " שלמוד תורה - מצוותה כמה שיותר בכל מחיר . למעשה אין מצוות שאין חשיבות איך ומתי נעשו והעיקר שיעשו . לכולם יש תנאי זמן , אופן , קניין וסדר העשייה . וערכם בלי או עם תנאים אלה לא שווים . לכן ה " מן הסתם " הוא ששינוי תנאי העשייה משנה את ערכם . הרוצה לשנות עליו הראיה .