מי הם בני לוי בדורנו?

מאת: אראל

לבני שבט לוי יש מעמד מיוחד בתורה.

מצד אחד, הם לא קיבלו נחלה יחד עם כל ישראל, דברים יח1: " לֹא יִהְיֶה לַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם, כָּל שֵׁבֶט לֵוִי, חֵלֶק וְנַחֲלָה עִם יִשְׂרָאֵל; אִשֵּׁי ה' וְנַחֲלָתוֹ יֹאכֵלוּן ";

מצד שני, בני ישראל נצטוו להפריש להם מעשרות, במדבר יח21: " וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי כָּל מַעֲשֵׂר בְּיִשְׂרָאֵל לְנַחֲלָה , חֵלֶף עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר הֵם עֹבְדִים אֶת עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד " ( פירוט), וכן להפריש להם ערים מנחלתם, במדבר לה2: " צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְנָתְנוּ לַלְוִיִּם מִנַּחֲלַת אֲחֻזָּתָם עָרִים לָשָׁבֶת , וּמִגְרָשׁ לֶעָרִים סְבִיבֹתֵיהֶם תִּתְּנוּ לַלְוִיִּם ".

בירושה השלישית ארץ ישראל תחולק מחדש. מי בדיוק יהיו אלו שלא יקבלו נחלה ויקבלו מעשרות במקומה? שתי אפשרויות:

1. לפי ייחוס : כל אדם הנחשב לוי בימינו - עולה לתורה בבית-הכנסת כלוי, שם משפחתו לוי (או סגל) וכו' - ייחשב ללוי בעתיד.

- אולם בימינו, בניגוד לימי התורה, אין כל תפקיד מיוחד ללויים אלה (פרט לרחיצת ידי הכהנים לפני הברכה), ולכן קשה להבין מדוע מגיע להם יחס מיוחד בחלוקת הנחלות והמעשרות.

2. לפי תפקיד : בימי התורה, לבני לוי היו תפקידים מיוחדים, דברים לג10: " יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקֹב וְתוֹרָתְךָ לְיִשְׂרָאֵל, יָשִׂימוּ קְטוֹרָה בְּאַפֶּךָ וְכָלִיל עַל מִזְבְּחֶךָ ": הם הקדישו את חייהם להוראת התורה ולעבודה במקדש, ולכן זכו במעשרות, ולכן לא קיבלו נחלה.   לפי זה, ייתכן שגם בימינו, "בני לוי" הם אלה שמקדישים את חייהם להוראת התורה ולעבודת ה'.  רעיון זה נרמז בדברי הרמב"ם:   " ולמה לא זכה לוי בנחלת ארץ ישראל ובביזתה עם אחיו? מפני שהובדל לעבוד את ה' ולשרתו, ולהורות דרכיו הישרים ומשפטיו הצדיקים לרבים--שנאמר "יורו משפטיך ליעקוב, ותורתך לישראל" (דברים לג,י). לפיכך הובדלו מדרכי העולם--לא עורכין מלחמה כשאר ישראל, ולא נוחלין, ולא זוכין לעצמן בכוח גופן; אלא הם חיל ה', שנאמר "ברך ה' חילו" (דברים לג,יא), והוא ברוך הוא זיכה להם, שנאמר "אני חלקך ונחלתך" (במדבר יח,כ). ולא שבט לוי בלבד, אלא כל איש ואיש מכל באי העולם אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להיבדל לעמוד לפני ה' לשרתו ולעובדו לדעה את ה', והלך ישר כמו שעשהו האלוהים, ופרק מעל צווארו עול החשבונות הרבים אשר ביקשו בני האדם--הרי זה נתקדש קודש קודשים, ויהיה ה' חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים; ויזכה לו בעולם הזה דבר המספיק לו, כמו שזיכה לכוהנים וללויים. הרי דויד אומר "ה', מנת חלקי וכוסי--אתה, תומיך גורלי" (תהילים טז,ה) " (הלכות שמיטה ויובל יג יב-יג) .

רבנים רבים מצטטים דברים אלה של הרמב"ם כהצדקה לפטור בחורי ישיבות משירות צבאי (הרב א"י ולדנברג, הלכות מדינה, חלק ב) .    אמנם יש מחלוקת אם זו אכן כוונת הרמב"ם (ראו על חובת השוויון בשירות הצבאי / אביעד הכהן, מכללת שערי משפט, פרשת במדבר ה'תשס"ב;  שבט לוי במלחמות ישראל / יהודה זולדן, דף שבועי בר אילן, פרשת כי תצא ה'תשס"ו ;  חיוב לומדי התורה בשירות צבאי / רא"ם הכהן, ישיבת עתניאל לפני ניסן ה'תשע"ה;    נחלת הלויים / מנשה וינר, ישיבת מעלות, אדר א ה'תשע"א http://yesmalot.co.il/shiurhtml/malotsh1901.asp).    אולם למעשה, כל בחורי הישיבות אשר כבר מקבלים פטור משירות צבאי בגלל ש"תורתם אומנותם", כל אלה שמקבלים קיצבה מה"כולל" וכל אלה שלומדים במוסד המתפרנס מתרומות ומכספי-מעשרות - לדעתי נחשבים בימינו ל"בני לוי" לחומרא - ואין לתת להם נחלה בארץ.

התורה יוצרת כאן הפרדת סמכויות: האנשים המלמדים תורה מחזיקים בידם את הסמכות הרוחנית בעם ישראל, והתורה השתדלה להחליש את הכוח הכלכלי שלהם. הם לא קיבלו נחלה כמו כל ישראל, אלא רק את המינימום הדרוש לקיום - בית ומעשר.