מאת: אביהו איתן חדד
אל:
נכתב ב: 16:26:47 10.05.2006, כתוספת/תגובה ל: כיצד התפילה פועלת?
במקומות רבים בחז”ל למדנו על הכח עצום שיש לתפילת יחיד עבור חברו, ובמיוחד על תפילות צדיקים, ותפילות רבים.
במסכת סוכה (י"ד.) נאמר: “אמר רבי אלעזר למה נמשלה תפלתן של צדיקים כעתר? - לומר לך, מה עתר זה מהפך את התבואה בגורן ממקום למקום, אף תפלתן של צדיקים מהפכת דעתו של הקדוש ברוך הוא ממדת אכזריות למדת רחמנות”. ובמסכת יבמות (ס"ד.): “א”ר יצחק : למה נמשלה תפלתן של צדיקים כעתר? מה עתר זה מהפך התבואה ממקום למקום, כך תפלתן של צדיקים מהפכת מדותיו של הקב”ה ממדת רגזנות למדת רחמנות”.
וביומא (כ”ט.): “אמר רבי בנימין בר יפת אמר רבי אלעזר: למה נמשלו תפלתן של צדיקים כאילת - לומר לך: מה אילה זו, כל זמן שמגדלת קרניה מפצילות, אף צדיקים - כל זמן שמרבין בתפלה תפלתן נשמעת“.
כך גם למדו במסכת תענית (ח'.): “ואם לחש ולא נענה - מאי תקנתיה?
ילך אצל חסיד שבדור, וירבה עליו בתפלה, שנאמר ויצו עליה במפגיע, ואין פגיעה אלא תפילה, שנאמר (ירמיהו ז') ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תשא בעדם רנה ותפלה ואל תפגע בי”.
עוד שנינו (בבא בתרא קט”ז.): “ דרש ר' פנחס בר חמא כל שיש לו חולה בתוך ביתו ילך אצל חכם ויבקש עליו רחמים. שנאמר 'חמת מלך מלאכי מות ואיש חכם יכפרנה'“ , וכך נפסק בשו”ע יו”ד (סי' של”ה סעי' י').
דבר נוסף למדנו במסכת סוטה (ל”ב:): “צריך להודיע לרבים, ורבים מבקשים עליו רחמים”. ותפילת רבים לא תשוב ריקם.
על איוב מסופר בפסיקתא רבתי (ל"ח): “כשנרצה להם ובקש רחמים עליהם אותה שעה שב עליו הקדוש ברוך הוא שנאמר וה' שב את שבות איוב אימתי בהתפללו בעד רעהו וכן הוא אומר ונתן לך רחמים ורחמך .
אמר רבי יוסי בן דורמסקית סימן זה יהא בידך, כל זמן שאתה מרחם על חבירך המקום מרחם עליך.
אברהם מפני [שבקש] רחמים על אבימלך ונתפלל בעדו מיד נטל שכרו שנ' ויתפלל אברהם [אל האלהים] וירפא אלהים את אבימלך ואת אשתו (בראשית כ' י”ז), ומה שכר נטל, שנפקדה אשתו וילדה לו בן”.
כפי שהסברנו בפרק הקודם, התפילה באה לתקן את הכרת הבורא אצל המתפלל. כיצד אם כך מועילה תפילת אדם על חבריו - הרי המתפלל מתעלה ולא החולה ?
כמו כן תמוה לאנשים: מה תועלת בברכת צדיקים?
וביאר ה”מכתב מאליהו” (ג' 87): “בדרך זו מועילה תפלת הצדיק בעד חבירו, כיון שהוא נעשה כלי לעליית הצדיק בגילוי מדת החסד והכרת טובה לקב”ה”.
כלומר כאשר אדם מגיע לקרבת אלוקים בזכות חברו, גם החבר שותף לכך ומתעלה. לכן גם מעשה התפילה של היחיד הצדיק על אחרים או ברכתו, גורמות לצדיק התעלות רוחנית באמונה ובדבקות בבורא עולם, הנותן האמיתי. ממילא הגורם להתעלות שותף לשכרה, ובהכרח משתנה מאזנו. וכן רבים המתפללים מתעלים ולו במעט. אבל שותפות קטנה באלפי מעשים קטנים גם משנה בודאי את המאזן. אף אם שינוי זה לא יספיק לבטל את הגזרה הרעה מעל המתברך, לבטח יוסיף לו גזרות טובות.