מאת: מאת סמי אלקיים
אל: samirina @ 012.net.il
כל מצווה היא עולם בפני עצמה, היא מעניקה חיים והשראה, כל מצווה נקראת מצווה , ואין לה הגדרה על מצווה, אלא פשוט היא מצווה, למצווה אין היררכיה או עדיפות כגון, הרב שלמה הרבן גמליאל, או שליטא זה או אחר, הכי חשוב זה נחמן ופשוט, ועליו הילת השם,
לעניות דעתי נשגב מהבינה של האדם , לתת עדיפויות למצווה זו או אחרת? רק כבוד השם הוא אשר יודע, את מעלת המצווה, ואת העדיפות של אותה מצווה, רק הוא הבוחן הרואה את גדולת המצווה, כבוד השם איננו חושב כמונו, וזו לא דרכו, ודרכו אינה דומה לדרכנו, ומהות
המצווה באם היא קטנה או גדולה? רק הוא יודע ובוחן
את גדולת המצווה, רק הוא ידע היכן מקומה, ולא בני האדם יקבעו עדיפות מצווה? כאשר כבוד השם שוקל את המצווה? אין ספק שאנו כבני אדם מתגמדים בהבנתו,
את מעלת המצווה,אצל כבוד השם כל מצווה, היא בדומה לוולד בן יומו שבא לעולם, ועל מצווה זו באים מצוות
שהם בניה של המצווה, ומצווה אינה נעצרת היא מתגלגלת
לדרך, שאין ביכולתינו להבינה, באים לטוב או לרע?
ולכן נאמר צדיק רע לו, ורשע טוב לו?
המצווה הכי משובחת היא שאינה בעלת ידיעה שאכן היא מצווה, ורק כבוד השם יודע את גדולתה,
שנרבה במצוות אמן
בכבוד רב סמי אלקיים