מאת: סמי אלקיים
אל:
בלשון פשוטה, המצווה הכי משובחת במלחמה, זה לעשות שלום, ולא מלחמה, במלחמות שהעם שלי עבר, התחמקה לו המצווה הגדולה ביותר, כאשר היה ביכולתו להכתיב שלום עם השכנים, נצחנו במלחמות , וזה הפך אותנו לשחצנים?
הכוח שאלוהים העניק לנו, טימטם אותנו, עד כדי כך שלעגנו לאוייב, בזזנו את כבודו? התעלמנו מקיומו? וכך לא קיימנו מצוות של מלחמה, אבדנו את מיטב בנינו
הכרנו שכול , יגון צער,
דחקנו את האוייב עד כדי השפלתו, בכך שהשילטון טען קבל עם ועידה על במת הכנסת, זה שקר שקיים עםפ פלשתנאי, לא קיים עם כזה, טענו, אתה אתם יכולים להבין את משמעות הכחשת קיום של עם? או המחשבה של מנהיג שטען שיש לגייר את הערבים?
המצוות הגדולות התחמקו לנו, ואין חזרה בזמן?
היום האם אנו רוצים שלום? מי ראה שלום? העם שלי במהלך כל ההיסטוריה לא חווה את המושג שלום? וזאת מפני שלא קיים מצוות מלחמה, האם התרגלנו לשכול צער יגון? זה העונש שלנו על כך שלא קיימנו מצוות מלחמה,
בכבוד רב סמי אלקיים