נושא חדש על: מצוות שיש לקיים לאחר מוות של אדם או בהמה

מאת: סמי אלקיים

אל: 012mail.co il

מאז ומתמיד המוות , מתסכל את האדם, עצם ידיעת המוות מתרידה את האדם, ועוד יותר מסבך את אי הידיעה , אין אדם יודע את יומו?? האם המוות עושה אותנו בני אדםכל חברה יש לה טקס משלה למוות, אדם לא מקבל את המוות
עם כל התבונה שלו, המוות מכניס את האדם לבעיה בעצם קיומו הודאי, זה הדבר הכי מוחשי והכי בטוח שקיים בחיים,זו באמת הבטחה שמתקיימת באם נרצהב או לא נרצה? הוא תמיד ממתין באזו פינה הכי לא צפויה,אנו כבני אדם נדמה לנו שאנו דוחקים אותו, המוות הוא חלק מאיתנו כמו שהחיים חלק בלתי נפרד מאיתנו, היום רוב בני האדם אינם מתים בכבוד, מפני שכולנו נלחמים על עוד יום ומנסים לדחות את הקץ עי הרפואה המתקדמת, החל מהחלפת איברים וחלה בתרופות למינהם, כאשר המוות כבר בפתח,נלחמים בו בכל הכלים והתבונה שיש בידינו,האם אנו מנסים ללעוג לו? או הוא לנו? הוא לא מרפא כאשר הוא מופיע, בשלב הזה המוות מת מצחוקים איך לא? ואי שם הוא משתעשע איתנו,בתקווה שנדחה אוןתו איך יתכן? אבל מנסים, לא נכנעים לו בקלות,והמוות מצידו ממתין בסבלנות,ולמוות יש סבלנותכזה בטוח הוא, שנותן לבן אדם הזדמנות לנסות לחמוק ממנו,עד כדי הפיכת אדם לסמרטוט,כל הניתוחים אפשר להעלות על הדעת, מנסה האדם לדחות את הקץ,נאחז בעקשנות לחיים כאשר כבר הסתיימו והגיע תורו של המוות,ואין מנוס, אז למה לא למות בכבוד כאשר הסיכויים אפסיים? בעבר בניי אדם קבלו את הקץ כפי שהגיע ומתו בכבוד,ללא יסורים בנסיון לחיות, בעבר בני אדם בכו כאשר הגיע הלילה, ויום הלך, היום לא בוכים על יום שהלך, מוות זה מוות ויש לראות בו קדושה ,מפני שהגיע הזמן, ללכת לעולם המתים, ויש לקבל את המוות באהבה כפי שקבלנו את החיים באהבה,
בכבוד רב סמי אלקיים