שירות תיווך בין מלוים ללווים

מאת: אראל

בעבר ניהלתי ארגון פרטי להלוואות בלי ריבית לנזקקים. נתקלתי במספר קשיים טכניים:

• א. קשה להשיג מידע אמין על מצב חשבון הבנק של מועמד להלוואה. אפשר לבקש ממנו שיביא דפי חשבון, אולם בדרך-כלל דפי החשבון כוללים מידע רק על תקופה מצומצמת יחסית, ואינם כוללים נתונים כגון: כמה שיקים נתן הלקוח וכמה מהם חזרו במשך כל תקופת ניהול החשבון.
• ב. קשה לעקוב אחרי ההחזרים. כשההחזרים מתבצעים בהוראת קבע, המלווה צריך לבדוק בעצמו אם הוראת הקבע אכן בוצעה; אם הוראת הקבע לא בוצעה, הבנק אינו חייב להודיע לו על כך.

הדבר מעמיד קשיים גם בפני הלווים:

• א. הפסד זמן (ימי עבודה) על-מנת לבוא לראיון, להפיק מסמכים נדרשים, ולבצע מישכון.
• ב. אי-נעימות כאשר צריך להביא ערבים.

מסיבות אלו, ישנם לווים שמעדיפים לקחת הלוואה בריבית מהבנק - זה יוצא להם יותר זול, בחשבון כולל, מהלוואה בלי ריבית מהגמ"ח.

לענ"ד הדרך הטובה ביותר לקדם את נושא ההלוואות בלי ריבית היא דרך המערכת הבנקאית הקיימת, כשירות בנקאי של תיווך בין מלוים ללווים. פרטי ההצעה:

1. המלוה : כל לקוח של הבנק יכול להירשם בבנק כמלוה, ולהצהיר על התנאים שלפיהם הוא מעוניין לתת הלוואה - לאילו מטרות, באיזה איזור גיאוגרפי, אילו ערבויות ובטחונות, באיזה סכום, ומה תנאי ההחזר.

2. הלווה : כל לקוח של הבנק המעוניין בהלוואה, יכול לעיין ברשימת המלוים, ולבחור לאילו מהם הוא מעוניין לפנות. לשם כך הוא צריך לחתום מול הבנק על טופס ויתור סודיות, המתיר לבנק להעביר למלוים את כל המידע הכלכלי עליו (פירוט חשבונות, שיקים שחזרו וכד').

3. הבדיקה : הבקשה מועברת למלוה יחד עם כל המידע הכלכלי. המלוה יוצר קשר עם הלווה כדי לברר פרטים נוספים, ומחליט על-דעת עצמו בלבד האם לתת את ההלוואה, וכן מה הם תנאי ההחזר (כמה תשלומים ומתי להתחיל), ואם דרושים ערבים או משכונות.

4. ההלוואה : אם התשובה חיובית, המלוה והלווה (והערבים, אם יש) נפגשים בסניף הבנק, וחותמים מול נציג הבנק על הסכם הלוואה. נציג הבנק חותם על ההסכם כעד. הבנק מעביר את סכום ההלוואה מחשבונו של המלוה לחשבונו של הלווה, מנכה סכום מסויים כעמלת תיווך, ומקים הוראת קבע מחשבונו של הלווה לחשבונו של המלוה לפי התנאים שקבעו ביניהם.

5. ההחזר : ההחזר מתבצע בהוראת קבע, המפקיד יכול בכל עת לקבל דיווח על מצב ההחזר.

6. אי החזר : אם הוראת הקבע נכשלת, הבנק מודיע מיידית למלוה, ומעביר לו את כל תיק ההלוואה על-מנת שיוכל לפתוח מיידית בהליכי גביה לפי שיקול דעתו. מעבר לכך הבנק אינו ערב להחזרת החוב.

היתרונות:

א. עבור הבנק : הבנק מרויח את העמלה על ביצוע ההלוואה, וכן את העמלות הנלוות כגון עמלת שורה על כל תשלום בהוראת קבע.

אמנם בהלוואה רגילה הבנק גובה ריבית גבוהה יותר, אבל חלק מהריבית הזאת מועברת ללקוחות בעלי פיקדונות נושאי ריבית, וחלק אחר מהריבית משמש כפרמיית סיכון לחובות אבודים. במקרה זה, המפקיד מותר על הריבית של הפיקדון, וכן לוקח על עצמו את הסיכון, ולכן הבנק יכול לגבות עמלה נמוכה יותר ועדיין להרוויח.

בנוסף לכך, הבנק יכול להרוויח עמלה גם על לקוחות שלא היו מעלים בדעתם לקחת הלוואה מהבנק - למשל בגלל שאינם רוצים לשלם ריבית, או בגלל שאינם זכאים לקבל הלוואה מהבנק מסיבות שונות.

בנוסף לכך הבנק מרויח לקוחות חדשים, שיצטרפו לבנק בגלל הסיכוי לקבל הלוואה בלי ריבית (גם אם לא כולם יקבלו בסוף), ויישארו גם לאחר מכן.

ב. עבור הלווה : העמלה נמוכה יותר מהריבית, כנ"ל.

ג. עבור המלוה : התוכנית מיועדת רק לאנשים שמעוניינים ממילא להלוות בלי ריבית. היא בטוחה יותר מלתת הלוואה באופן פרטי, כי המלוה מקבל את כל המידע הכלכלי שבדרך-כלל אינו נגיש לו. היא גמישה יותר מלתת הלוואה דרך גמ"ח, כי המלוה יכול להחליט בעצמו על התנאים להלוואה ולבדוק בעצמו את הלווה, ולהחליט על-דעת עצמו אם הלווה ראוי להלוואה. היא נוחה יותר כי כל העבודה הטכנית של כתיבת חוזה ומעקב אחרי ההחזר מתבצעת ע"י הבנק.

ד. עבור עם ישראל : ככל שיהיה יותר נוח להלוות בלי ריבית, יהיו יותר אנשים שיעשו זאת, וכך יהיה קל יותר לנזקקים לקבל עזרה.

ה. עבור המשק : ההצעה היא למעשה להפריד את הריבית לשלושת מרכיביה: 

• מחיר הכסף עבור הבנק - הריבית שהבנק משלם ללקוחות שמפקידים אצלו כסף;
  
• עמלת תיווך - תגמול שהבנק לוקח עבור השירות של העברת הכסף מהמפקידים ללווים;
  
• פרמיית סיכון - סכום כסף שהבנק לוקח כדי לבטח את עצמו מפני חובות אבודים.
  

כיום, הבנק קובע את גובהם של שלושת המרכיבים, ולוקח את כל הסיכון על עצמו. ההצעה היא לפרק את המרכיבים:

• מחיר הכסף - בשליטת המפקיד, הוא יכול להחליט לוותר על הרווח כדי להלוות בלי ריבית.
  
• עמלת תיווך - בשליטת הבנק, כמו היום.
• פרמיית סיכון - בשליטת המפקיד, וכך גם הסיכון הוא על המפקיד. הוא יכול להחליט כמה סיכון לקחת וכמה פרמיית-סיכון לקחת. אם הוא רוצה לעשות חסד, הוא יוותר על פרמיית הסיכון, אבל ידאג לבטחונות אחרים - יבדוק היטב את מצבו הכלכלי ויכולת ההחזר של הלווה, ידרוש ערבים או משכונות, וכו'.
  

כל פירוק של מוצר למרכיביו עשוי להגדיל את היעילות במשק, כי הוא מאפשר תחרות על כל מרכיב בנפרד ולא רק על "חבילה" שלמה.

---

היבטים שיווקיים : ניתן להתחיל לשווק את התוכנית החדשה בסניפים של הבנק הממוקמים בשכונות חרדיות, כשירות שהבנק נותן למפעילי גמ"חים, או לאנשים שמעוניינים להקים גמ"ח פרטי.

לאחר שיהיו מספיק מלוים שיירשמו לתוכנית, אפשר לפרסם את התוכנית לכלל לקוחות הבנק המעוניינים בהלוואה.

---

ראו דיון בנושא בפורום עצור כאן חושבים.