לשפוט בצדק - בחכמה ותבונה ולא ברגש

קוד: ביאור:משלי ב9 בתנ"ך

סוג: מסקנה

מאת: אראל

אל: סגלות משלי

ישנם אנשים הטוענים טענות נגד אנשים או זרמים אחרים, וכשאני מבקש מהם לנמק את דבריהם, הם מסתמכים על הרגש, ואומרים "אני מרגיש שהם לא בסדר, וזה מספיק". אולם, על-פי התנ"ך, תחושת בטן אינה מספיקה. ספר משלי מדגיש, שכל העניינים הקשורים לשיפוט של הזולת חייבים להיעשות בתבונה:

משלי ב9: "אָז תָּבִין צֶדֶק וּמִשְׁפָּט וּמֵישָׁרִים כָּל מַעְגַּל טוֹב"

הפסוק נמצא בקטע המלמד שיש להשקיע בפיתוח כוחות התבונה שבנפש (ראו מבנה הפרק - סיבות לקרוא לתבונה). "אם", הוא אומר, "אם לבינה תקרא, לתבונה תתן קולך; אם תבקשנה ככסף, וכמטמונים תחפשנה...", "אז", רק אז, "תבין צדק ומשפט"; כדי להבין צדק ומשפט, לא מספיק "חוש צדק טבעי", דרושים גם כישורים שכליים, תבונה רבה והשקעה רבה בלימוד!

כדי לשפוט בצדק יש להשתמש בתבונה, ולשפוט בצדק זו מצוה מהתורה, דברים טז20: "צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף, לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ".

המצוה לשפוט בצדק מוטלת לא רק על שופטים אלא גם אנשים פשוטים, ויקרא יט15: "לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט, לֹא תִשָּׂא פְּנֵי דָל, וְלֹא תֶהְדַּר פְנֵי גָדוֹל, בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ": הפסוק נמצא בפרשת "קדושים", בקטע הפונה לכל אדם ואדם מישראל, ומכאן שגם המצוה "בצדק תשפוט עמיתך" חלה על כל אדם ואדם מישראל.

איפה בדיוק נמצא בית המשפט הזה, שבו כל אחד ואחד יכול להיות שופט? ע"פ חז"ל, בית המשפט הוא מחשבותיו של האדם: חז"ל הסיקו מפסוק זה את המצוה "לדון לכף זכות" (רש"י), כלומר, כשאנחנו רואים אדם שעשה מעשה שאפשר לפרש אותו לחיוב או לשלילה, אנחנו צריכים לבחור את הפירוש החיובי. כל אדם הוא שופט - כל אדם שופט אנשים אחרים במחשבותיו, וגם ב"בית המשפט" של המחשבות חייבים לשפוט בצדק.

בבית המשפט, כל אדם הוא חף מפשע כל עוד לא הוכחה אשמתו, ולכן, כל עוד יש אפשרות כלשהי לפרש את מעשי הזולת בצורה שתוציא אותם זכאים בדין, אנחנו חייבים לעשות זאת; זה אחד מכללי הצדק המשפטי, והם חלים על כל אחד ואחד מאיתנו כשאנחנו חושבים על מעשי הזולת.

כפי שראינו למעלה בספר משלי, כדי לשפוט בצדק יש צורך בחכמה ובתבונה, ומכאן שהתחושות אינן מספיקות - אסור להחליט שהזולת רע או חוטא רק על-סמך תחושה! תחושת-בטן יכולה להיות תמרור אזהרה, איתות שמשהו לא בסדר, אבל אסור להסתמך רק על האיתות - חייבים להשתמש בתבונה על-מנת לדון בצדק - אז תבין צדק ומשפט.

גם כשמעשיו של הזולת נראים עקומים ומעוקלים, יש להשתמש בתבונה על-מנת למצוא את היושר הפנימי שיש בו, את נקודת הזכות שלו - ומישרים כל מעגל טוב.

מקורות ופירושים נוספים

הפסוק מקשר בין תבונה לבין צדק ומשפט. באיזה משפט מדובר?

1. במדרש משלי פירשו שהכוונה למשפט רגיל, בבית דין: "לנצור ארחות משפט - אם נתמנה אדם בדין, צריך לנצור ארחות משפט...  אז תבין צדק ומשפט - מתוך שהוא יושב בדין, צריך להבין איך מצדיק את הצדיק ומרשיע את הרשע; מתוך שעושה כן, דברי תורה נעשין לפניו כמישרים; ולא עוד, אלא שהוא קונה שם טוב בעולם זה ובעולם הבא, לכך נאמר ומישרים כל מעגל טוב..." (מדרש משלי על פסוקים ח-ט).

2. בגוף המאמר פירשנו שהכוונה למשפט שכל אדם שופט את הזולת בליבו, כפירוש חז"ל על הפסוק "בצדק תשפוט עמיתך".

3. ואפשר לפרש שהכוונה למשפט האלהי (ע"פ גליה):

אז - לאחר זמן, בסופו של דבר.

תבין - תתבונן, תשתמש בתבונה - הכישרון לחשוב ולהסיק מסקנות, ותבנה את עצמך.

ה' מבקש מאיתנו ללכת בדרך הצדק, המשפט והיושר. אך מה קורה אם למראית עין נראה שיש עיוות הדין וחוסר צדק? איך מצב זה אמור לשמור על חוסנו הנפשי של האדם להמשיך ללכת בדרך הדין והמשפט, כשעל פניו נראה שאין דין ואין דיין? הדחף הטבעי הוא לקחת את הדין לידיים, וחלילה להזיק לעצמנו ולסביבותינו מבלי לדעת!

הפסוק בא ללמדנו, שלמרות התחושה שנעשה לנו עוול, ודאי וודאי הקב"ה משגיח, ומבטיח לאדם:

אז תבין - תמשיך ללכת בדרך של בניה עצמית חיובית ואז, לבסוף, תראה את התוצאה הסופית. אל תסתמך על חלקי מידע, כי אתה לא רואה מהלך שלם מתחילתו ועד סופו, אתה עלול חלילה לעוות את הדין.

צדק ומשפט - גם אם נדמה שהמציאות נראית מופקרת, אין שופט או מלך, אם תמשיך ללכת בדרך היושר, אז ה' יתן לך דעת לראות ולהבין את דרכי הצדק והמשפט שלו.

ומישרים - לכאורה כביכול ישנה כאן התניה באות ו' החיבור כמו ואולי וייתכן וכדומה, אבל בהקשר של הפסוק הזה, דווקא דרך היושר מבטיחה את השלב הבא:


כל מעגל טוב
- האדם זוכה להבין בהשגחה פרטית את סוד כל מחזוריות הנהגות ה ' בבריאה, כדברי חז"ל על דברים טו10-11: "נָתוֹן תִּתֵּן לוֹ וְלֹא יֵרַע לְבָבְךָ בְּתִתְּךָ לוֹ, כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל מַעֲשֶׂךָ וּבְכֹל מִשְׁלַח יָדְךָ; כִּי לֹא יֶחְדַּל אֶבְיוֹן מִקֶּרֶב הָאָרֶץ, עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לֵאמֹר פָּתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדֶךָ לְאָחִיךָ לַעֲנִיֶּךָ וּלְאֶבְיֹנְךָ בְּאַרְצֶךָ" (פירוט):   "כי לא יחדל אביון מקרב הארץ - תניא, רבי אלעזר הקפר אומר: לעולם יבקש אדם רחמים על מִדה זו, שאם הוא לא בא – בא בנו, ואם בנו לא בא – בן בנו בא. שנאמר: כי בגלל הדבר הזה. תנא דבי רבי ישמעאל: גלגל הוא שחוזר בעולם." (תרגום תלמוד בבלי שבת קנא ב).

המעגל מסמל את מחזוריות נסיבות החיים: ייתכן שבגילגול אחר היית חייב, וכעת בהשגחה פרטית הקב " ה מסובב דין על מנת להשלים עוולות מגלגולים קודמים.

לכן רק מהלך שנעשה בסיבוב מעגלי הכולל בתוכו את ההבנה של כל מהלכי ה ' מאפשר השלמה עם המצב ולהגיע ולראות את הטובה הצפונה לצדיקים הממשיכים כנגד כל הנסיבות והסיכויים ללכת בדרך מישרים.

לסיכום, אפשר לפרש, שהפסוק מתייחס להבנת המשפט האלהי בעולם: בראיה שטחית נראה לך שאין צדק בעולם, אולם לאחר התבוננות מעמיקה ולאורך זמן אז תבין צדק ומשפט ומישרים   - בסופו של דבר תבין איך המשפט האלהי צודק וישר כל מעגל טוב   - גלגל הוא שחוזר בעולם - כל דבר טוב או רע שקורה לאדם הוא גמול על מעשה שעשה בגלגול זה או בגלגול אחר, וכל מעגל כזה הוא בסופו של דבר טוב וצודק.

פסוקים נוספים המקשרים בין צדק לבין חכמה

  • משלי א1-3: "מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל: לָדַעַת חָכְמָה ומוּסַר, לְהָבִין אִמְרֵי בִינָה. לָקַחַת מוּסַר הַשְׂכֵּל, צֶדֶק וּמִשְׁפָּט וּמֵישָׁרִים": אחת המטרות של לימוד החכמה, המוסר והבינה היא לשפוט בצדק, כלומר, כדי לשפוט בצדק יש להשתמש בחכמה ובבינה (פירוט); "כיוון שנתמנה אדם שופט, צריך להשכיל היאך יזכה את הזכאי ויחייב את החייב. ד"א: כיוון שנתמנה אדם שופט, צריך להשכיל היאך הוא מדקדק את הדין בשביל שלא יחטא ויחטיא את העולם, שכיוון שהוא מקלקל את הדין, הרי הוא חוטא ומחטיא את העולם, אבל אם הוציא את הדין לאמיתו, נמצא עושה משפט וצדקה ומישרים - מה מישרים הללו אדם מהלך בהן ואינו נכשל, כך אם הוציא את הדין לאמיתו אינו נכשל ליום הדין, ומלאכי השרת מלמדין עליו זכות" (מדרש משלי שם).
  • משלי ח8-16: "בְּצֶדֶק כָּל אִמְרֵי פִי, אֵין בָּהֶם נִפְתָּל וְעִקֵּשׁ...  בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ וְרוֹזְנִים יְחֹקְקוּ צֶדֶק. בִּי שָׂרִים יָשֹׂרוּ וּנְדִיבִים כָּל שֹׁפְטֵי צֶדֶק" - אלה הם דברי החכמה, המצהירה על עצמה שרק באמצעותה אפשר למשול בצדק (ראו נגד מקיאבליזם).
  • משלי י31: "פִּי צַדִּיק יָנוּב חָכְמָה, וּלְשׁוֹן תַּהְפֻּכוֹת תִּכָּרֵת" - הצדיק - הנוהג בצדק - חייב להיות גם חכם, ולכן פיו מניב פירות של חכמה (פירוט)
  • גם שלמה המלך, מחבר ספר משלי, ביקש חכמה, לא כדי להשתעשע ברעיונות פילוסופיים מופשטים, אלא כדי שיוכל לעשות משפט צדק, מלכים א ג11: "הָבִין לִשְׁמֹעַ מִשְׁפָּט" (פירוט).
להסבר על משמעות המושגים השונים הנזכרים בפסוק, ראו:

תגובות