מאת: אראל
איכה א14: "
'נִשְׂקַד עֹל פְּשָׁעַי בְּיָדוֹ; יִשְׂתָּרְגוּ, עָלוּ עַל צַוָּארִי, הִכְשִׁיל כֹּחִי; נְתָנַנִי אֲדֹנָי בִּידֵי לֹא אוּכַל קוּם.'
"
"-
הפשעים שלי רובצים עליי כמו
עול המחובר למקל-
שקד
ביד ה'; הפשעים טיפסו כמו
שריגים ,
עלו על צוארי וחנקו אותי, כך ה'
הכשיל את
כוחי ; וכשנפלתי, ה'
נתן אותי בידי אויב שדיכא אותי כך
שלא אוכל לקום ."
--
בפסוק הקודם ירושלים התלוננה על כך שה' הביא עליה אסונות שאי-אפשר לברוח מהם; בפסוק הזה היא סוף-סוף מכירה בכך, שהאסונות האלה באו בגלל פשעיה.
המילה
נשקד מופיעה רק כאן, והמפרשים התלבטו בפירושה.
1. בארמית, "
מסקדא
" הוא
מלמד הבקר
(
רש"י) , מקל שבאמצעותו הרועה מכה את הפרות כדי לכוונן; לפי זה,
נשקד עול פשעיי בידו = הפשעים שלי היו בידו כמו מקל; הוא היכה אותי ב"מקל" העשוי מהפשעים שלי. משל דומה נמצא ב
יחזקאל ז10-11: "
הִנֵּה הַיּוֹם, הִנֵּה בָאָה, יָצְאָה הַצְּפִרָה, צָץ
הַמַּטֶּה, פָּרַח הַזָּדוֹן; הֶחָמָס קָם
לְמַטֵּה רֶשַׁע , לֹא מֵהֶם וְלֹא מֵהֲמוֹנָם וְלֹא מֶהֱמֵהֶם וְלֹא נֹהַּ בָּהֶם
".
2.
נשקד מהשורש
שקד , שענינו השתדלות ומהירות,
ירמיהו מד27: "
הִנְנִי
שֹׁקֵד עֲלֵיהֶם לְרָעָה וְלֹא לְטוֹבָה
",
דניאל ט14: "
וַיִּשְׁקֹד ה' עַל הָרָעָה וַיְבִיאֶהָ עָלֵינוּ, כִּי צַדִּיק ה' אֱלֹהֵינוּ עַל כָּל מַעֲשָׂיו אֲשֶׁר עָשָׂה וְלֹא שָׁמַעְנוּ בְּקֹלוֹ
"; לפי זה,
נשקד עול פשעיי בידו = בגלל פשעיי, ה' שקד ומיהר להביא עליי רעה.
ישתרגו - מלשון
שריג , ענף של גפן,
בראשית מ10: "
וּבַגֶּפֶן שְׁלֹשָׁה
שָׂרִיגִם
"; ענף ארוך ומפותל, הנתפס ומטפס על ענפים אחרים. הפשעים שלי הפכו לענפים
שהשתרגו וטיפסו
על צוארי , חנקו אותי
והכשילו את כוחי .
ולאחר שנפלתי מכובד הפשעים שלי, ה'
נתן אותי בידי אויב, כך
שלא אוכל לקום .
אבל גם כאן יש נחמה: כיוון שירושלים לא יכולה לקום בעצמה, הרי ה' יקים אותה בעצמו, כמו שנאמר ב
עמוס ט11: "
בַּיּוֹם הַהוּא
אָקִים אֶת סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת; וְגָדַרְתִּי אֶת פִּרְצֵיהֶן, וַהֲרִסֹתָיו
אָקִים ; וּבְנִיתִיהָ כִּימֵי עוֹלָם
"
(רמ"ד ואלי) .