קוד: ביאור:משלי כד5 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל: סגלות משלי
משלי כד5: "גֶּבֶר חָכָם בַּעוֹז, וְאִישׁ דַּעַת
מְאַמֶּץ כֹּחַ
".
גבר חכם יודע שצריך להיות תמיד בעוז (בכושר גופני), ואיש דעת יודע שצריך תמיד לאמץ כוח (להגדיל את הכושר).
/ גיבור שהוא גם חכם מרבה את ה עוז, עוצמת ההגנה של הצבא; ואיש דעת מאמץ את כוח ההתקפה של הצבא -
משלי כד6: "כִּי בְתַחְבֻּלוֹת
תַּעֲשֶׂה לְּךָ מִלְחָמָה, וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵץ
".
- כי בתחבולות (אסטרטגיות) תוכל לעשות לך מלחמה בהצלחה, ובריבוי יועצים הנותנים עצות בתחומים שונים תשיג תשועה, ניצחון במלחמה.
כדי להכין את הצבא למלחמה, יש להשקיע לא רק בשיפור הכושר הגופני של החיילים אלא גם בשיפור ההשכלה שלהם:
עוז = כוח, במיוחד לצורך הגנה; גבר חכם בעוז = גיבור שהוא גם חכם נמצא תמיד בעוז, חזק ובטוח יותר מגיבור שאינו חכם. לכן כדאי לצבא להשקיע, לא רק באימונים גופניים שיהפכו את החיילים לגיבורים, אלא גם בחינוך והשכלה שיהפכו אותם לחכמים.
ואיש דעת מאמץ כוח = איש שיש לו דעת מצליח לאמץ את כוחותיו למתקפה יותר מאיש שאין לו דעת. לכן כדאי לצבא להשקיע גם בהקניית דעת לחיילים.
תחבולה = תוכנית פעולה המתייחסת לכל המקרים האפשריים, אסטרטגיה; כי בתחבולות תעשה לך מלחמה = כדי להצליח במלחמה יש לעשות מלחמה באמצעות תכנון אסטרטגי, ולשם כך יש צורך באנשי בטחון חכמים.
ותשועה ברוב יועץ = ככל שיש יותר יועצים, יותר אנשים חכמים המסוגלים לתת עצות, יש יותר סיכוי לתשועה והצלה מאויב.
עוד על חכמה וגבורה, ב
משלי כא22: "עִיר
גִּבֹּרִים עָלָה
חָכָם, וַיֹּרֶד
עֹז מִבְטֶחָה
" (פירוט).
וְאַחֲרֵי אֲחִיתֹפֶל - יְהוֹיָדָע בֶּן בְּנָיָהוּ, וְאֶבְיָתָר, וְשַׂר צָבָא לַמֶּלֶךְ - יוֹאָב".
עוד על הכנות למלחמה, ב
משלי כא31: "סוּס מוּכָן לְיוֹם מִלְחָמָה, ולה' הַתְּשׁוּעָה
" (פירוט).
2. ואפשר גם לפרש להיפך - שהפסוק בא להדגיש את חשיבות העוז והכוח: איש חכם יודע שחשוב תמיד להיות
בעוז ואיש דעת יודע שחשוב תמיד
לאמץ כוח, לשמור ולהגביר את הכושר הגופני והצבאי של הפרט ושל המדינה, גם כשנראה שאנחנו חזקים יותר מהאויב, כדברי חז"ל "איזהו
חכם - הרואה את הנולד
". פירוש זה מתאים ל
משלי כ29: "תִּפְאֶרֶת בַּחוּרִים כֹּחָם, וַהֲדַר זְקֵנִים שֵׂיבָה
" (פירוט).
2. וייתכן שהחצי הראשון עסק בשמירה על הכושר והישארות בעוז, החצי השני עוסק בהגדלת הכושר - מְאַמֵּץ כוח.
3. וייתכן שהחצי הראשון עוסק
בעוז של החכם עצמו, והחצי השני עוסק ביכולתו של איש דעת
לאמץ את כוחם של אנשים אחרים: "החכם... איש דעת גדול ממנו, כי הוא מאמץ כוח האנשים [גם] אם אינם בעלי כוח וגבורה...
"
(רבי יונה).
1. פירשנו גבר מלשון גיבור: "החכם - גבר וראש וקצין באנשי עוז
"
(רבי יונה).
2. אך ייתכן ש
גבר מקביל ל
איש, כמו בלשון ימינו: "איש חכם הוא תמיד בעוז
"
(רש"י).
החכם... יש לו עוז במה יגבר על אויבי הנפש" (מלבי"ם).
בעל דעת, העדיף מחכם, הוא מאמץ כוח בהוראה, ומוסיף והולך" (מצודת דוד).
במי אתה מוצא מלחמתה של תורה? במי שיש בידו חבילות של משנה" (רב אחא ברבי חנינא בשם רב אסי בשם רבי יוחנן, תלמוד בבלי סנהדרין מב.). כלומר, כדי לנצח במאבק שכלי, האדם צריך לזכור "חבילות" של נתונים, שיוכל לשלוף ולצטט בעת הצורך.