אכול בני דבש כי טוב

קוד: ביאור:משלי כד13 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

משלי כד13: "אֱכָל בְּנִי דְבַשׁ כִּי טוֹב, וְנֹפֶת מָתוֹק עַל חִכֶּךָ"

בני! אכול דבש, כי כשאוכלים אותו במידה הנכונה הוא טוב ובריא לגוף;   ושתה נופת (דבש נוזלי), כי הוא מתוק על חכך -

הקבלות

המלך החכם פונה אל בנו, ואומר לו לאכול דבש כי הוא טוב, וממשיך ואומר: "כן דעה חכמה לנפשך, אם מצאת ויש אחרית, ותקוותך לא תיכרת".

פניה זו מזכירה מלך קודם, שאסר על בנו לאכול דבש אשר מצא על-פני השדה, למרות שהדבש היה טוב מאד לנפשו, שמואל א יד25-43: "וְכָל הָאָרֶץ בָּאוּ בַיָּעַר, וַיְהִי דְבַשׁ עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה.    וַיָּבֹא הָעָם אֶל הַיַּעַר, וְהִנֵּה הֵלֶךְ דְּבָשׁ, וְאֵין מַשִּׂיג יָדוֹ אֶל פִּיו, כִּי יָרֵא הָעָם אֶת הַשְּׁבֻעָה.    וְיוֹנָתָן לֹא שָׁמַע בְּהַשְׁבִּיעַ אָבִיו אֶת הָעָם, וַיִּשְׁלַח אֶת קְצֵה הַמַּטֶּה אֲשֶׁר בְּיָדוֹ וַיִּטְבֹּל אוֹתָהּ בְּיַעְרַת הַדְּבָשׁ וַיָּשֶׁב יָדוֹ אֶל פִּיו, ותראנה [וַתָּאֹרְנָה] עֵינָיו.    וַיַּעַן אִישׁ מֵהָעָם וַיֹּאמֶר 'הַשְׁבֵּעַ הִשְׁבִּיעַ אָבִיךָ אֶת הָעָם לֵאמֹר אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יֹאכַל לֶחֶם הַיּוֹם, וַיָּעַף הָעָם!'.    וַיֹּאמֶר יוֹנָתָן 'עָכַר אָבִי אֶת הָאָרֶץ! רְאוּ נָא כִּי אֹרוּ עֵינַי, כִּי טָעַמְתִּי מְעַט דְּבַשׁ הַזֶּה.   אַף כִּי לוּא אָכֹל אָכַל הַיּוֹם הָעָם מִשְּׁלַל אֹיְבָיו אֲשֶׁר מָצָא, כִּי עַתָּה לֹא רָבְתָה מַכָּה בַּפְּלִשְׁתִּים?!'... וַיֹּאמֶר שָׁאוּל 'נֵרְדָה אַחֲרֵי פְלִשְׁתִּים לַיְלָה וְנָבֹזָה בָהֶם עַד אוֹר הַבֹּקֶר וְלֹא נַשְׁאֵר בָּהֶם אִישׁ!' וַיֹּאמְרוּ 'כָּל הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה'... וַיִּשְׁאַל שָׁאוּל בֵּאלֹהִים 'הַאֵרֵד אַחֲרֵי פְלִשְׁתִּים הֲתִתְּנֵם בְּיַד יִשְׂרָאֵל?' וְלֹא עָנָהוּ בַּיּוֹם הַהוּא.    וַיֹּאמֶר שָׁאוּל 'גֹּשׁוּ הֲלֹם כֹּל פִּנּוֹת הָעָם, וּדְעוּ וּרְאוּ בַּמָּה הָיְתָה הַחַטָּאת הַזֹּאת הַיּוֹם. כִּי חַי ה' הַמּוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל, כִּי אִם יֶשְׁנוֹ בְּיוֹנָתָן בְּנִי כִּי מוֹת יָמוּת!' וְאֵין עֹנֵהוּ מִכָּל הָעָם.    וַיֹּאמֶר אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל 'אַתֶּם תִּהְיוּ לְעֵבֶר אֶחָד וַאֲנִי וְיוֹנָתָן בְּנִי נִהְיֶה לְעֵבֶר אֶחָד'. וַיֹּאמְרוּ הָעָם אֶל שָׁאוּל ' הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה'. וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל 'הָבָה תָמִים!' וַיִּלָּכֵד יוֹנָתָן וְשָׁאוּל, וְהָעָם יָצָאוּ.     וַיֹּאמֶר שָׁאוּל 'הַפִּילוּ בֵּינִי וּבֵין יוֹנָתָן בְּנִי!' וַיִּלָּכֵד יוֹנָתָן.     וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל יוֹנָתָן 'הַגִּידָה לִּי מֶה עָשִׂיתָה?' וַיַּגֶּד לוֹ יוֹנָתָן וַיֹּאמֶר 'טָעֹם טָעַמְתִּי בִּקְצֵה הַמַּטֶּה אֲשֶׁר בְּיָדִי מְעַט דְּבַשׁ, הִנְנִי אָמוּת'".

ישנן הקבלות רבות בין הפסוק שלנו ובין הסיפור ההוא, וייתכן שהפסוק שלנו הוא הלקח מאותו סיפור: לא לאסור על הילדים לאכול דברים מתוקים, כי לפעמים דווקא הדברים המתוקים, במידה המתאימה, הם הטובים ביותר לנפשם. החכם מרגיע את בנו ואומר לו: "מותר לך לאכול דבש - אל תדאג, לא יהרגו אותך - ותקוותך לא תיכרת ".

מעבר לכך: הפרק שלנו כולו מדבר על מלחמת הצדיקים ברשעים (ראו מבנה הפרק); סיפורו של יונתן בן שאול מלמד, שדווקא בזמן מלחמה, חשוב לאכול דבש כדי להתחזק. והנמשל: במלחמה של הצדיקים ברשעים, חשוב לאכול "דבש" של חכמה, ללמוד חכמה מתוקה ומשמחת כדי לחזק את הנפש, כמו שממשיך ואומר הפסוק הבא -

דקויות

נופת = משקה מתוק.

ע"פ הפשט, הדבש והנופת בפסוק הם משל לחכמה (ראו בפסוק הבא).

""אכל בני דבש" - כלומר דרך בני אדם לאכול דבש כי טוב הוא אף " (רש"י)

""אכל ". על כן השתדל לאכול זה הערב ללב כדבש ונופת אל החיך והוא החכמה:  "(רלב"ג)

""אכל בני דבש כי טוב ", ר"ל הלא "תאכל דבש " מצד "שהוא " מאכל "טוב " לגוף, "ונופת " הדבש "הוא מתוק " בעת שבא "על חכך "  "(מלבי"ם)

""אכול" - כשם שמאכל דבש טוב הוא וכשם שתשים טיפין מדבר מתוק על חכך" (מצודות)

מאמרים נוספים מתוצאות החיפוש ב גוגל

  • מורה נבוכים / יוסף בכה"ר דוד קאפח: לכו שברו ואכלו 13 שמעו שמוע אלי ואכלו טוב 14, אכול דבש הרבות לא טוב 15, אכל בני דבש כי טוב ונופת מתוק על חכך כן דעה חכמה לנפשך 16,  ... (cache)
  • דבש: ויונתן לא שמע בהשביע אביו את העם וישלח את קצה המטה אשר בידו וטבל אותה ביערת הדבש וישב ידו אל פיו ותאורנה עיניו... (שמואל א יד כה). אכל בני דבש כי טוב, ונופת מתוק על חכך. (cache)
  • דבש ניגר: אכל בני דבש כי טוב. "(. משלי כ.)ג"י, ד". אמונה עתיקה יודעת לספר שבני זוג העומדי להינשא חייבי להודיע על כ לדבורי ולכבד. בעוגת הכלולות המומתקת בדבש. והיה א ישמיעו הדבורי זמזו. (cache)
  • אשכולות במשלי חלק ב: משלי 24 13: אכל-בני דבש כי -טוב ונפת מתוק, על-חכך משלי 24 23: גם-אלה לחכמים הכר- פנים במשפט בל-טוב משלי 24 25: ולמוכיחים ינעם ועליהם, תבוא ברכת-טוב משלי 25 7: כי טוב   ... (cache)
  • על הדבש ועל העוקץ: 22 ספטמבר 2006 ... משלי כד יג: אכל בני דבש כי -טוב ונפת מתוק על-חכך: בראשית מט טו: וירא מנוחה כי טוב ואת הארץ כי נעמה.. משלי טז כד: צוף דבש אמרי נעם מתוק לנפש ומרפא לעצם  ... (cache)
  • קהלת. שלמה המלך: כד,יג אכל-בני דבש כי -טוב; ונפת מתוק, על-חכך. כד,יד כן, דעה חכמה--לנפשך: אם-מצאת, ויש אחרית; ותקותך, לא תכרת. כד,טו אל-תארב רשע, לנוה צדיק; אל-תשדד רבצו. כד,טז כי שבע,  ... (cache)
  • מעט לעת: הוא היה ממליץ על אכילת דבש כי היה אומר שכתוב במשלי (כ"ד, י"ג) "אכל בני דבש כי טוב". כשהחזן היה מתפלל תפילת "אב הרחמים", קולו של הרב צבי יהודה היה נסדק. הרצ"י לא היה יכול  ... (cache)
  • שם המאמר: על הדבש ועל העוקץ: גם שלמה המלך, החכם באדם, המליץ על הדבש: "אכל בני דבש כי טוב" (משלי כ"ד, 13). בקוראן מוזכר הדבש פעמים רבות. כך מדברי מוחמד בקוראן: "דבש הוא מרפא לכל מחלות הגוף  ... (cache)
  • דבש, נוזל מתקתק אחד עם אלפי שימושים - BeOK: 5 ספטמבר 2010 ... הגדיל שלמה המלך, החכם מכל אדם, באומרו: "אכל בני דבש כי טוב ונופת מתוק על חיכך" (פסוק יג', פרק כ"ד, משלי). אז מה יש בו בדבש שמעניק לו יכולות בריאותיות  ... (cache)
  • ביאור:על הדבש ועל העוקץ – ויקיטקסט: 1 אוגוסט 2008 ... להרבה אנשים שנקראים יששכר מוסיפים את השם דוב (יש-שכר / סוכר / דבש). ברכת יששכר והקבלה למשלי. משלי כד יג. אכל בני. דבש כי- טוב ונפת מתוק על -חכך:. (cache)

תגובות