לשים גבול לרדיפת הכבוד

קוד: ביאור:משלי כה27 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

משלי כה27: "אָכֹל דְּבַשׁ הַרְבּוֹת לֹא טוֹב, וְחֵקֶר כְּבֹדָם כָּבוֹד"

לא טוב להרבות באכילת דבש, ולא טוב להרבות ברדיפת כבוד ובחקירות איך להשיג כבוד;   דווקא כששמים חקר (גבול) לרדיפת הכבוד, זהו הכבוד האמיתי.

עצות

אדם שרודף כבוד בלי גבול, בסופו של דבר נראה מושפל ובזוי בעיני הציבור. כך ניתן ללמוד מהפסוק שלנו.

החצי הראשון של הפסוק הוא משל:

אכול דבש הרבות לא טוב = דבש בכמות קטנה הוא טעים ומזין, אבל לא טוב להרבות באכילתו, כמו שנאמר גם באמצע הפרק, משלי כה16: "דְּבַשׁ מָצָאתָ אֱכֹל דַּיֶּךָּ, פֶּן תִּשְׂבָּעֶנּוּ וַהֲקֵאתוֹ" (פירוט); ראו משלי דבש נוספים בספר.

החצי השני של הפסוק הוא הנמשל:

חקר = גבול;   חקר כבודם = לשים גבול לכבוד;    וחקר כבודם כבוד = כשאדם יודע לשים גבול לכבודו, זה עצמו מביא לו כבוד, כדברי חז"ל "כל הבורח מהכבוד - הכבוד רודף אחריו" (ילקוט שמואל?).

מי שאוכל דבש בלי הגבלה, עלול להקיא ולהתבזות; כך גם מי שרודף אחרי גינונים של כבוד בלי הגבלה מתבזה בעיני הציבור.

דקויות

מה הקשר בין שני חלקי הפסוק?

1. הקבלה ניגודית: לא טוב לאכול יותר מדי דבש - כלומר להרבות בחקירת מעשה מרכבה ומעשה בראשית, אבל כן טוב להרבות בחקירת כבודם של הצדיקים ודברי חכמתם (רש"י, רבי יונה); ניתן לפרש כך גם את הפסוק הדומה, משלי כה2: "כְּבֹד אֱלֹהִים הַסְתֵּר דָּבָר, וּכְבֹד מְלָכִים חֲקֹר דָּבָר" (פירוט).

  • אולם, לפי פירוש זה, שני חלקי הפסוק חסרים ומקוטעים: בחלק הראשון לא נזכר הנמשל של "‎אכול דבש הרבות לא טוב", ובחלק השני לא נזכרו הצדיקים.
2. הקבלה ישרה: כפי שזה לא טוב להרבות באכילת דבש, כך זה לא טוב להרבות בחקירת כבודם של הצדיקים, ובחקירות מדוע יש "צדיק ורע לו" (כפי שנאמר בפסוק הקודם משלי כה26: "מַעְיָן נִרְפָּשׂ וּמָקוֹר מָשְׁחָת - צַדִּיק מָט לִפְנֵי רָשָׁע"), כי חלק מחוקי השכר והעונש נמצאים מעבר להשגתנו (מלבי"ם).
  • אולם, לפי פירוש זה, החלק השני של הפסוק חסר, והיה ראוי להיות " וחקר כבודם לא כבוד ".

3. ולענ"ד זו אכן הקבלה ישרה, אלא שהצלע הראשונה אמורה על-דרך השלילה, והשניה על-דרך החיוב: כמו שזה לא טוב להרבות באכילת דבש, כך טוב לשים חקר (גבול) לרדיפת הכבוד;   ראו "עצות".

4. ואולי אפשר לפרש, בשינוי חלוקת המילים, "וחקר כבוד מכבוד": לא טוב להרבות באכילת דבש, ולא טוב להרבות בחקירת הבדלים בין כבוד לכבוד, "למה כיבדו אותו יותר ממני? למה קוראים לו 'כבוד הרב' ולי קוראים רק 'הצדיק'?" וכו'...

הקבלות

ייתכן שגם הפסוק הבא, משלי כה28: "עִיר פְּרוּצָה אֵין חוֹמָה אִישׁ אֲשֶׁר אֵין מַעְצָר לְרוּחוֹ" (פירוט), מתייחס לנושא דומה - איש שאין גבול למחשבות השאפתניות שלו.

-

משלי יח12: "לִפְנֵי שֶׁבֶר יִגְבַּהּ לֵב אִישׁ וְלִפְנֵי כָבוֹד עֲנָוָה" (פירוט), כלומר:
א) מי שלא שם גבול לכבוד, מגביה לבו, והתוצאה שבר;   ב) רק אדם היודע גבולות וענוה - יקבל בסופו של דבר כבוד (רמי ניר, 29.12.2006).

תגובות