ברבות רשעים ירבה פשע, וצדיקים במפלתם יראו

קוד: ביאור:משלי כט16 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

משלי כט16: "בִּרְבוֹת רְשָׁעִים יִרְבֶּה פָּשַׁע, וְצַדִּיקִים בְּמַפַּלְתָּם יִרְאוּ"

כשהרשעים מתרבים ועולים לשלטון, מתרבים מעשי הפשע, המרד והבגידה בינם לבין עצמם, והצדיקים מסתכלים מהצד ורואים את המפלה שהרשעים מביאים על עצמם.

דקויות

פשע - כמה פירושים

1. פשע מאורגן, עבריינות של ארגוני פשיעה: "ברבוי הרשעים ירבה פשע בעולם, נוסף על מה שהיה ראוי שיעשוהו לו היה כל אחד מהם נפרד מחבירו, כי יעזרו קצת בקצת ויעשו יחד פשע בעולם שלא ישלם בסבת קבוצם. והנה אף על פי שהם שונאים הצדיקים כמו שקדם... הנה לא יוכלו להזיק להם, אך ימלטו הצדיקים מידם ויראו במפלתם, כי סוף הרשעים ואחריתם הוא לרע" (רלב"ג, וכןמלבי"ם).

2. פשע שלטוני, עבריינות של המושלים הרשעים (מצודות).

3. פשע רגיל, עבריינות של אזרחים: "אם אתה רואה שיש הרבה פשע במדינה, תדע לך שזה בגלל שמי שמושל כאן זה רשעים. זה הסימן. אם היה לך ספק אם המנהיגים של העם הם צדיקים או רשעים תסתכל מה קורה – יש פשע? יש ריבוי פשע במדינה, או שאין ריבוי פשע? הפסוק הזה אומר שאם יש ריבוי פשע, סימן שיש ריבוי רשעים. ריבוי רשעים זה הפושעים בעצמם, אז מה הוא חדש? הוא לא התכוון ש"ברבות רשעים" זה הפושעים עצמם, אלא שזה המושלים...   הסוף הוא "וצדיקים במפלתם יראו". זה מזכיר את הפסוק "ישמח צדיק כי חזה נקם, פעמיו ירחץ בדם הרשע". הצדיקים בסוף רואים במפלה המופלאה של הרשעים" (הרב יצחק גינצבורג, כב שבט תש"ע - עוד יוסף חי).

4. לענ"ד, פשע = מרד ובגידה: כשהרשעים מתרבים ועולים לשלטון, כל אחד מהם רוצה להיות השליט העליון. לכן הם מורדים ובוגדים זה בזה, וצדיקים במפלתם יראו - הצדיקים לא יצטרכו להתאמץ להפיל את שלטון הרשע, הם יראו מרחוק איך הרשעים מפילים את עצמם.

5. ועל-דרך הדרש: "פשע בלשון יחיד, כי הוא ממש כנגד שפע, לפי שעל-ידו נכנסת הקליפה... ונעשית מסך המונע את השפע... כי כשם שברבות רשעים ירבה פשע, כך ודאי ברבות צדיקים ירבה שפע" (רמ"ד ואלי).

הקבלות

כשהשלטון מתנהג ברשעות, הציבור נאנח ורוצה שהשלטון יתחלף. ספר משלי, באופן כללי, מתנגד למרידות ומהפכות, ומציע לחכות בסבלנות עד שהשלטון המרושע ייפול מעצמו.  היסוד לתקווה זו הוא המאפיינים של שלטון הרשעים, שעליהם ניתן ללמוד מכמה פסוקים:

ולכן, כשהרשעים מושלים, כל הציבור נאנח:

נראה, שהמאפיין העיקרי של המושל הרשע הוא, שאין הוא מוכן לקבל אנשים שמתחרים בו; הוא רוצה לשלוט לבד, ולכן הוא מחסל את כל מתנגדיו, ולכן כל מי שרוצה להישאר בחיים צריך להתחפש לחברו של המושל, או להסתתר מפניו; וכל מי שאינו מרוצה מהשלטון, יכול רק להיאנח, כי אסור לדבר נגדו.

אבל המאפיין הזה הוא גם נקודת הכשל של ממשל הרשע: במשך הזמן הרשעים מתרבים, ויש רשעים נוספים שרוצים להגיע לשלטון, ומכיוון שכל הרשעים שונאים את מתנגדיהם (הרשעים) באותה מידה - בסופו של דבר יהיו מרידות רבות שיביאו להפלת השלטון:

לאחר שהרשעים נופלים, הצדיקים כבר לא צריכים להסתתר, והם מתרבים, ואף זוכים לכבוד ולריבונות:

ואז העם כבר לא צריך להיאנח, ומתחיל לשמוח:

אך הצדיקים, בניגוד לרשעים, אינם שונאים את מתחריהם; לכן, כשהצדיקים מתרבים, אף אחד מהם לא מנסה לקום ולמשול באחרים. לא כתוב "בקום צדיקים" או "במשול צדיקים" - הצדיקים מתרבים אך אינם קמים ואינם מנסים למשול; ובוודאי שלא לפגוע בזולת. ולכן, כאשר הצדיקים מתרבים, אין חשש של מרידות ומלחמות-אחים.

ולכן, כשהצדיקים מצליחים והרשעים אובדים, כולם שמחים וחוגגים:

מכאן ניתן ללמוד מאפיין חשוב לזיהוי מושל צדיק: צדיק אמיתי הוא סובלני. הוא אינו שונא את השונים ממנו, אינו מנסה להתנשא עליהם, למשול בהם או לפגוע בהם; כשהוא מגיע לעמדת-כוח, אף אחד לא מרגיש צורך להתחנף אליו או להסתתר ממנו; וכשטוב לו, כולם שמחים איתו.

לעומתו, הרשע אינו סובלני, ושונא אפילו את הדומים לו, משלי כא10: "נֶפֶשׁ רָשָׁע אִוְּתָה רָע, לֹא יֻחַן בְּעֵינָיו רֵעֵהוּ" (פירוט).

הסבר עמוק ומעניין על הקשר בין הפסוקים במאמר זה ניתן למצוא במאמר מחרוזות פסוקי צדיקים במשלי / הרב גינזבורג, כב שבט ה'תש"ׂע.

תגובות