כל אורחות ה' חסד ואמת

קוד: ביאור:תהלים כה10 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

תהלים כה10: "כָּל אָרְחוֹת ה' חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו"

ע"פ הרמב"ם (מורה נבוכים ג יב), פסוק זה מתייחס לויכוח עתיק בין הפילוסופים, בשאלה מה יש יותר בעולם - רע או טוב?

יש פילוסופים שטענו, שהרע מרובה על הטוב. כך למשל, הפילוסוף המוסלמי-פרסי אלראזי טען ש"כאשר תשווה בין נחת האדם ותענוגותיו במשך זמן שלותו כנגד מה שיארע לו מן הצער והייסורים הקשים והמחלות והמומין והדאגות והיגונות והכישלונות, אז תמצא כי מציאותו- כלומר: האדם -נקמה, ורעה רבה מנת חלקו". הרמב"ם דחה טענה זו בשני נימוקים:

אולם, החסידים והחכמים יודעים, שייעודו של האדם הוא להגיע להשגות שכליות, ולכן הם מסתפקים במועט, "לחם לאכול ובגד ללבוש ללא מותרות, וזה הקל ביותר, ואפשר להשיגו בעיסוק מועט אם יסתפק אדם בהכרחי, וכל מה שאתה רואה מקושי הדבר הזה וכבדו עלינו הוא מחמת המותרות ודרישת הבלתי הכרחי, נעשה קשה אפילו מציאת ההכרחי".

עבור אנשים כאלה, העולם הוא רובו טוב ואין בו כמעט רע, שהרי את המטרה העיקרית של קיומם הם מצליחים להשיג. עליהם נאמר הפסוק שלנו: "אבל החסידים החכמים כבר ידעו חכמת המציאות הזו והבינו אותה, כמו שבאר דוד ואמר כל אורחות ה' חסד ואמת לנצרי בריתו ועדתיו, כי אותם אשר נצרו טבע המציאות וחוקי התורה וידעו תכליתם, נתברר להם אופן החסד והאמת בכל, ולפיכך עשו מטרתם מה שהייתה הכונה בהם מחמת היותם אדם, והיא ההשגה ".

חסד ה' מתבטא בכך, שאת הדברים ההכרחיים אפשר להשיג בקלות: האויר הוא החיוני ביותר - והוא נמצא בשפע ובחינם; אחריו המים - וגם הם נמצאים בשפע ובזול; המאכלים הטבעיים, הפשוטים והבריאים, זולים יותר ממאכלי המותרות.

אמת ה' מתבטאת בכך, ש(כמעט) כל בני האדם נולדים שווים בגופם ובאיבריהם החיוניים: "כל הכוחות הטבעיים והנפשיים והחיוניים והאברים הנמצאים בפרט הזה הם הנמצאים בשני באופן עצמי. ואם היה שם חיסרון הרי זה במקרה מחמת דבר שאירע ממה שאינו בטבע, וזה מועט... אבל מה שיש לזה צרורות מור רבים ובגדים מוזהבים, וזה אין לו המותרות הללו בחייו, אין בזה כל רע ולא עוול, וזה אשר יש לו המותרות הללו לא השיג שום דבר נוסף בעצמותו אבל השיג דמיון שוא או משחק".

"ולפי שתי הבחנות הללו יתבארו לך חסדיו יתעלה על ברואיו בהמצאת ההכרחי באופן סדיר, והשוואתו בין אישי המין בבריאתם. ולפי הבחנה זו האמיתית אמר רבן של חכמים "כי כל דרכיו משפט", ואמר דוד כל אורחות ה' חסד ואמת וגו' כמו שביארנו ובפירוש אמר דוד "טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו", כי המצאתנו הוא הטוב הגדול בהחלט כמו שביארנו, ובריאת הכוח המנהיג את בעלי החיים הם הרחמים עליו".

מקורות ופירושים נוספים

רעיון דומה נמצא ב תהלים ל6: "כִּי רֶגַע בְּאַפּוֹ, חַיִּים בִּרְצוֹנוֹ; בָּעֶרֶב יָלִין בֶּכִי, וְלַבֹּקֶר רִנָּה": ה' אמנם כועס לפעמים (- משל לפגעי הטבע), אבל רק לזמן קצר - רק רגע אחד. משם אפשר גם להבין מדוע יש צורך ברגע זה של כעס (פירוט).

1. רוב המפרשים פירשו שהפסוק מתייחס לשכר שה' נותן לשומרי בריתו ועדותיו: "לנוצרי - לשלם חסד לשומרי בריתו ועדותיו" (מצודות).

2. מלבי"ם פירש שהכוונה לשכר בעולם הבא: "הגם שתמצא לפעמים שה' אינו הולך בהנהגתו בדרך הזה הכולל, רק הולך בארח פרטי נפרד מדרך הכולל, כמו שיש צדיק ורע לו רשע וטוב לו, הנה גם הארחות הם חסד ואמת, שלפעמים הם מצד החסד כמו שרעות הצדיקים בא לכפר עון קל שעשו ולהגדיל שכרם בעוה"ב, ולפעמים הוא מצד האמת ומה"ד להאריך אף לרשע עד שיתמלא סאתו ולהאבידו בעוה"ב, וכל זה ידוע לנוצרי בריתו ועדותיו, הם יודעים שהארחות האלה הם חסד ואמת" (מלבי"ם).

3. והרמב"ם פירש שהכוונה לתוצאה טבעית: נוצרי בריתו ועדותיו יודעים שהעיקר הוא ההשגה השכלית, לכן הם מסתפקים במועט מבחינה חומרית, ולכן חייהם קלים ועטופים בחסד ה'.

ביטויים:

תגובות